יהודי קהילת קודש תימן נע"ג
בלדי ושאמי
עפי ש .גרידי מתוך הספר מתימן לציון
בלדי ושאמי
"באותו הזמן היתה העדה בצנעא, וכך שאר העדות בכפרים, מתפללים בנוסח תפלה קבוע שקראוהו "בלדי", (כלומר "מקומי" ע"ש ארץ הקודש). הנוסח הזה, שמיוחס הוא לאנשי ארץ-ישראל, היה שונה קצת מהנוסחא המיוחסת לאנשי סוריא ומצרים, הנקראת בשם הכולל "שאם", (סורי). סאלם אלאוסטא, שהיה עשיר גדול, החליט להכניס גם את הנוסח הזה לתימן וכנראה שהיתה לו סיעה שעזרה לו בדרישה. לפיכך הזמין מ"עיראק מצר" כמות ידועה של סדורים ספרדיים וחלק אותם למתפללי בתי הכנסת. פרנס הצבור בצנעא, מארי יהודה אלצעדי, נהג להתפלל ב"כניס בית צאלח". בהגיע ה"סדורים" גם אל בית הכנסת הזאת ראה שדבר זה גורם בלבול גדול ומהומה רבה, כי הדעות לא השתוו בדבר. אלא אלה חפצו במנהג אבותם ואלה בחרו בסדורים החדשים. על כן אסף את כל ה"סדורים" וגנזם ופקד להתפלל בנוסח הרגיל וכל אלה שהמרו דבריו גורשו מן המקום. מיד רץ המודיע אל הנשיא סאלם אלאוסטא וספר לו כל אשר קרה. והדבר הזה היה ביום הששי בערב. סאלם אלאוסטא, שהיה גם תקיף ובעל אימה, המתין ליום השבת ובשעה שקראו בספר התורה בבתי הכנסת, שלח לקרוא אליו את מארי יהודה אלצעדי. בבואו שאלו בחמה עצורה: למה מנעת ולמה "שברת" את דברי? אמר לו: מפני שאנו לא נניח את מנהג אבותינו מידינו בשום פנים ואופן. אמר הנשיא: "יאסר בינתים במאסר שבדירתי". ואחרי ההבדלה אכתוב לאימאם אלמהדי על הענין. לא עבר זמן מועט משעת המאסר והנה סאלם הנשיא צועק ומתיפח מכאב בטן. מהרו אנשי הבית להביא רופאים וגם נתנו לו רפואות שונות, אך הכל הזה לשוא. בין היושבים ליד החולה היה איש פקח והוא אמר: אולי כאב בטנך בא מפני העושק שנעשה למארי יהודה צעדי. הבין החולה שכך הוא הדבר וצוה להעלות את מארי אלצעדי מיד אליו. כשעמד לפניו, חזר המארי על דרישתו ואמר שהוא, על כל פנים, לא ישנה את מנהגו. כי "מנהג האבות דין הוא". רק נשתחרר המארי ויצא מבית הנשיא וחליו של הנשיא חלף עבר. מאותו יום ואילך צוה הנשיא שלא לכפות על המתפללים כלל. וכל אחד רשאי להתפלל כחפצו. מאז מוצאים אנו שתי נוסחאות תפלה בתימן "שאמי" ו"בלדי".
באדיבות – "נוסח תימן"