אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
הלכות שבת – אוהל
ראשי » הדף והלכה יומית » הלכות שבת – אוהל
הלכות שבת – אוהל

אוהל

האיסור מהתורה
אסור מהתורה לעשות אוהל קבע בשבת ויום טוב. דהיינו: אסור לעשות גג העשוי להגן מפני דבר מה (כמו שמש או גשם וכדומה) או שעשוי להשתמש בחלל שתחתיו, גם אם אין שם דפנות, אם נעשה כדי שיתקיים כמה ימים.
כמו כן אסור להוסיף בשבת ויום טוב תוספת קבע על אוהל קבע הקיים כבר.

האיסור מדרבנן
חכמינו זיכרונם לברכה אסרו לעשות בשבת אף אוהל ארעי, גזירה שמא יעשה אוהל קבע.
אמנם, מותר להוסיף אהל ארעי לאוהל קיים בין הוא ארעי ובין הוא קבע.

אוהל ארעי
אסור לעשות אוהל בשבת וביום טוב, אפילו אם בדעתו לסותרו באותו היום.
איסור עשיית אוהל ארעי הוא גם כאשר הדפנות כבר הועמדו מערב שבת או כאשר אין דפנות כלל לסוכך שהוא פורס.

אסור לעשות אוהל בשבת משמיכות כדי להשתמש בחלל שמתחת, ואפילו אם פורס את השמיכות במקום שיש תקרה, אסור.
אסור לתת מחצלת או בד וכדומה על גבי ד' עמודים כדי להגן מפני החמה או הגשמים, אפילו כשעושה את זה באופן ארעי.

מותר להוסיף בשבת תוספת אהל ארעי לאוהל הקיים מערב שבת שיש בו לפחות טפח [כ-10 ס"מ], ובלבד שיפרוס את האוהל הארעי מהצד שיש בו כבר אוהל מערב שבת.
לפי זה: אם יש סוכך (גגון) מקופל, שמערב שבת פתח אותו לפחות 10 ס"מ יהיה מותר להמשיך ולפתוח אותו בשבת אע"פ שעל ידי זה הוא עושה צל בכל המרפסת. כמו כן, מרפסת שיש בצמוד לקיר בליטה של 10 ס"מ או כל גג שיש בו לפחות 10 ס"מ יהיה מותר להצמיד בשבת סדין ולמושכו ממנו והלאה בכדי להרחיב את המקום המוצל. 

אסור להניח בשבת מחצלת או שמיכה מגולגלת שיש בהיקף שלהם טפח (8 ס"מ), להגנה מפני כל דבר [שמש וכדומה] – משום שנחשב כאוהל.
אף אם הניח את המחצלת או השמיכה המגולגלת מערב שבת בכדי לפרוס אותה בשבת, אף על פי שיש בקוטר רוחב טפח אסור לפרוס אותה בשבת. ורק אם הניח ופרס מערב שבת לפחות טפח, יהיה מותר להמשיך ולפרוס אותם בשבת.
לפי זה, סוכך המגולגל לגמרי כצינור, אפילו אם יש בקוטר שלו 10 ס"מ אסור לפתוח אותו בשבת, רק אם פתח ממנו בערב שבת כ-10 ס"מ יהיה מותר להמשיך ולפתוח אותו בשבת. 

אסור לפרוס מפה או סדין וכדומה על גבי לול תינוקות, או עריסה ועגלה של תינוק בכדי להגן על התינוק מהשמש או הגשם.
אם פרס מערב שבת ברוחב של לפחות טפח, מותר יהיה להמשיך ולפרוס את הכיסוי על הלול או העגלה. וכשמסיר את הכיסוי לא יסיר אותו לגמרי אלא ישאיר לפחות טפח מכוסה.

סוכך המחובר באופן קבע [על ידי צירים וכדומה], מותר לפורסו בשבת בכדי להגן מפני החמה או הגשמים.
לפי זה, מותר לפתוח בשבת גגון או שמשיה של עגלת ילדים שהיה מחובר לעגלה מערב שבת. וכן גגון שעושים מעל הסוכה המחובר בצירים, מותר לסוגרו בשבת בשעה שיורדים הגשמים. וטוב להחמיר במקום האפשר לפתוח את הגגון מערב שבת בשיעור טפח. 

מותר לפתוח בשבת מיטה מתקפלת או כיסא נוח, וכן לול של ילדים, ואין בזה חשש איסור אוהל.
כמו כן מותר לפתוח עריסה של תינוק ולהניח על גבה את הקרש והמזרון, ומותר לסגור אותה לאחר השימוש ללא שום חשש איסור.

מותר לפתוח שולחן מתקפל בשבת, וכן שולחן שיש בו אפשרות להרחבה על ידי תוספת חלקים, מותר להרחיבו ולסוגרו בשבת.
מותר לפרוס מפה על גבי השולחן בשבת אף אם המפה יורדת בצדדי השולחן ונראה כעושה אוהל. ואפילו אם המפה מגיעה עד לרצפה מותר לפורס אותה בשבת, מכיון שאינו צריך להשתמש בחלל שמתחת.

אסור לפתוח בשבת מטריה ולשאת אותה שתגן מפני הגשמים או החמה. ואפילו אם היתה פתוחה מערב שבת אסור לשאת אותה מעליו בשבת אף במקום שיש בו עירוב.
שימשיית גינה שתקועה בקרקע מערב שבת או סככה שמעל מרפסת או מעל חלון וכדומה, מותר לפתוח ולסגור אותם בשבת.

מה שנוהגים בכמה מקומות שפורסים טלית על גבי חתן כשעולה לתורה או בשמחת תורה וכדומה, כיון שאוחזים את צידי הטלית בידים וגם לא נעשה לשם צל אלא לכבוד בעלמא, מותר לפרוס את זה בשבת וביום טוב.
שולחן מתקפל הקבוע בקיר, מותר לפתוח ולסגור אותו בשבת ואין בזה משום חשש איסור אוהל.

מותר להוסיף כיסוי ארעי על גבי סוכך קיים אף אם הכיסוי הנוסף יגן כעת מפני דבר שהסוכך הראשון לא הגן מפניו. אך יזהר שהכיסוי העליון לא יהיה גבוה יותר מג' טפחים (25 ס"מ) מהסוכך התחתון.
לפי זה, מותר לפרוס נילון וכדומה בשבת וביום טוב על גבי סוכה בשעה שיורדים גשמים בכדי שלא יתקלקלו הכלים והקישוטים שבסוכה. ויזהר בשעה שמכסה את הסכך שלא ינענע אותו [שהרי יש על הסכך דין מוקצה].

עשיית מחיצות בשבת יש מהם האסורות ויש שמותרות. מחיצה שמחברים ומהדקים אותה מלמעלה ולמטה למסגרת קשוחה וכדומה, ועושה אותה על מנת שתעמוד כך יותר מ-30 יום, דינה כמחיצה קבועה ואסור לעשותה בשבת.
מחיצה ארעית מותר להעמידה בשבת אף כדי להגן מפני השמש או הרוח, ולכן מותר לתלות וילון בשבת במקום דלת או חלון ולחברה מלמעלה ולמטה, ובלבד שלא יעשה נקב בוילון במסמר המחובר לקיר, ויהיה בכונתו להשאירו שם באופן זמני בלבד.

שמשה שנופצה בשבת, מותר להניח במקומה איזה בגד באופן ארעי, ולהדקו שם בלי מסמרים או נעצים וכדומה.
יש להיזהר כשתולה את הוילון שלא לקשור קשר על גבי קשר, או קשר מהודק, שבמקרה זה יכול לעבור על איסור קושר בשבת.

מחיצה הנעשית לשם צניעות בעלמא, מותר לתלותה בשבת. ולכן מותר לתלות וילון בפתח הבית או בפתח הסוכה, בכדי שלא יסתכלו העוברים והשבים לתוך הבית.
כמו כן, מותר לתלות בשבת מחיצה בין האנשים לנשים כשבאים לשמוע דרשה וכדומה.

מותר לתלות בשבת סדינים המצוירים על הכותל לשם נוי, אף על פי שמחברם גם מלמעלה וגם מלמטה, ובלבד שלא יחבר במסמרים ונעצים וכדומה.
כל מחיצה או וילון שמותר לתלותם בשבת, מותר גם לפרקם בגמר השימוש. וכל מחיצה שאסור לעשותה בשבת, אסור אף לפרקה בשבת.

פרוכת שלפני ארון הקודש מותר לתלותה בשבת.
וילון גדול וכן פרוכת שלפני ארון הקודש, מכיון שיש חשש שבשעה שתולה את הפרוכת תתקפל ויוצר קפל ברוחב טפח, ואם כן נמצא שעושה אוהל ברוחב טפח בשבת, לכן צריך לתלותה על ידי שני אנשים שירימו משני צידי הפרוכת ויתלו בבת אחת כדי שלא תתקפל.

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס