מוישל'ה פורת שורד השואה , בן 92.5 , השיב נשמתו לבוראה שבע ימים ומעשים.

אבל כבד ירד על העמק וקיבוץ שלוחות עם היוודע דבר פטירתו של שורד השואה, העד האהוב והמרגש במסעות הזיכרון לפולין, מוישל'ה פורת , סבא בר המצווה שסיפור חיו תועד על ידו בספר : "באמונה , בחסד וברחמים" , וכן נכתב אודות סיפור בר המצווה המרגש שלו ש"נחגג" במרתף בימי הסופה והסער,  על ידי המחנך והסופר עמנואל בן סבו, "בר המצווה של סבא מוישל'ה". בקיבוץ שלוחות יושבים "שבעה" רעייתו נעמי , ארבעת בנותיו  ואוהביו הרבים.

אבל כבד ירד על קיבוץ שלוחות עם היוודע דבר פטירתו של אחת מהדמויות המרכזיות בקיבוץ ובעמק, משה פורת, סבא בר מצווה, האהוב והנאהב.

"סיפורו של משה פורת, אשר השיא משואה ביום הזיכרון לשואה ולגבורה ,הצטרף כעד במסעות זיכרון לפולין , סבא בר מצווה של מאות ילדים מהעמק אותם הכין בהתנדבות לקריאת התורה, הוא סיפורו של העם היהודי בכלל , הילדים והנוער בפרט", ספד הסופר, המחנך והפובליציסט עמנואל בן סבו למשה אשר השיב נשמתו הטהורה לבוראה ,שבע ימים ומעשים.

הקשר שלי עם מוישל'ה התחיל כשפגשתי אותו ואת נעמי רעייתו תבל"א , בביתם הצנוע בקיבוץ, , כבר במפגש הראשון נוצר ביננו קשר נפלא ,קשר יהודי עמוק ומיוחד.

את סיפור הישרדותו בימי השואה העליתי על הכתב בספר ילדים המספר את סיפורו המיוחד של הנער מוישלה אשר בתוך ימי הסופה והסער , בימי האימה והצלמוות ,'חגג' בר מצווה במרתף אפל עם קומץ יהודים , עטור בתפילין שרכש לו אביו  חודשיים לפני שנרצח ע"י הנאצים."

עשרות שנים חלפו מאז הלילה האפל והמרגש ומשה שיתף  כאילו היה זה היום, כה אמר אז משה: "כשהרוחות הרעות הגיעו לביתנו ,אבא הושיב אותנו וכשהוא בוכה גזז את פאותינו , אחד אחד, מספר משה ובעיניו דוק של דמע  ,אבא הספיק לקנות לי את התפילין אך לא הספיק להיות נוכח בבר המצווה שלי".

אני נזכר במפגש המרגש עם משה בעת שהגשתי לו את ספר הילדים בביתו בקיבוץ שלוחות, "בר המצווה של סבא מוישלה".

אחוז כולו התרגשות ,אמר מוישלה: " זהו עוד רגע בו החוויה האישית שלי כנער יהודי בימי השואה , מקבלת צורה ומשמעות חדשה, הרעיון שילדים יקראו את הסיפור וילמדו ממנו ערכים , הוא חלק מהאמונה שככל שנספר ונדבר את השואה ומראותיה כך היא תהייה נוכחת בשיח המאפשר לפעול שלעולם לא תהיה עוד ".

משה פורת  הוביל במשך שנים רבות כאיש עדות מסעות בני נוער,  חיילים וקצינים במחנות המוות בפולין , חמישים פעמים סיפר בחוויית מי שהיה שם , את מוראות הימים ההם.

פורת גם זכה לכינוי "סבא בר מצווה" לאחר שהכין במשך רוב שנותיו  מאות ילדים מהעמק ,חינם אין כסף , ללימוד קריאת התורה בטעמים לרגל בר המצווה שלהם.

משה  התרגש מאוד כאשר קיבל את העותק הראשון של ספר הילדים החדש המספר את סיפור 'חגיגת' בר המצווה שלו במרתף .

" במשך שנה שלימה ארך המסע של משה ושלי עד לרגע בו יצא הספר המרגש והייחודי לאור." שיתף עמנואל.

בעת שקיבל את הספר אמר משה כשאינו יכול לעצור את דמעותיו: " אני ממש זוכר את הימים ההם ,למרות הכל הגענו לארץ ישראל, התחתנו , הקמנו משפחה לתפארת ,ילדים, נכדים , נינים ,אבא אימא , אנחנו מבטיחים לכם לשמור על ארץ ישראל".

" כשהתוודעתי  לסיפורו של משה לפני עשור וחצי  בדיוק  , כמנהל חינוכי בפנימייה טיפולית, הזמנתי את משה לחגוג את התיקון לבר המצווה שלו שהתקיימה במרתף חשוך  עם ילדי הפנימיה באור יום  , עם סוכריות ושירים ובעיקר כבן חורין, אומר עמנואל בן סבו ומוסיף,  זה היה מפגש עוצמתי עם חיבור בין העבר להווה, משה התרגש מאוד מהמעד ושם הבשיל הרעיון לספר את סיפורו של משה בהלימה לגילאים הצעירים."

משה נטמן בקיבוץ שהיה לו לבית,, הקיבוץ הדתי שלוחות, מותיר זיכרון שלא יימחה לעד.

משה פורת באנדרטת  הזיכרון לנספי השואה ובהם בני משפחתו

משה פורת מצביע על לוח הזיכרון בו מונצחים אביו, אימו ואחיו שבח שלא שרדו את השואה .

 

צילומים: טליה בן סבו