אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
סיכום הדף היומי – יום חמישי כ"ו כסלו תשע"ח
ראשי » הדף והלכה יומית » הדף היומי » סיכום הדף היומי – יום חמישי כ"ו כסלו תשע"ח
סיכום הדף היומי – יום חמישי כ"ו כסלו תשע"ח

לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום חמישי כ"ו כסלו תשע"ח

מסכת שבועות דף ט"ז

דף ט"ז ע"א 

העניינים הנעשים לקדש תוספת עזרה – לרב הונא: כל שלא נעשית 'בכל אלו' הנכנס לשם בטומאה פטור, שסבר קדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבא, ועזרא עשה רק לזכר בעלמא. לרב נחמן: רק אם לא נעשית 'באחת מכל אלו', שסבר קדושה ראשונה קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד לבא, ועזרא היה צריך לקדש, וקידש אף בלא אורים ותומים. ולמסקנא מחלוקת תנאים היא זו, כדלהלן.

אבא שאול אומר: שני ביצעין היו בהר המשחה, תחתונה – נתקדשה בכל אלו וקדושתה גמורה, ועמי הארץ אוכלים שם קדשים קלים אבל לא מעשר שני, וחברים אוכלים שם גם מעשר שני. עליונה – לא נתקדשה בכל אלו אלא בעולי גולה שלא במלך ושלא באורים ותומים, ולא היתה קדושתה גמורה, ועמי הארץ אוכלים שם קדשים קלים אבל לא מעשר שני, וחברים אין אוכלים שם לא קדשים קלים ולא מעשר שני, ולא קידשוה – שאין מוסיפין על העיר ועל העזרות אלא במלך ונביא ואורים ותומים ובסנהדרין של ע"א ובשתי תודות ובשיר – והיינו כרב הונא שהכל מעכב. והכניסוה לירושלים – מפני שתורפה של ירושלים היתה ונוחה ליכבש משם.

א"ר אליעזר: שמעתי כשבנו בני הגולה בימי עזרא בהיכל עשו קלעים להיכל וקלעים לעזרות, ובהיכל בונין מבחוץ ובעזרות בונין מבפנים. א"ר יהושע: שמעתי שמקריבין אף על פי שאין בית, ואוכלין קדשי קדשים אף על פי שאין קלעים, וקדשים קלים ומעשר שני אף על פי שאין חומה – מפני שקדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבא. ואמרו שיתכן שגם ר' אליעזר סובר שקידשה לעתיד לבא, אלא שכל אחד אמר מה ששמע, ומה שעשו קלעים הוא רק לצניעות.

התנאים שנחלקו אם קדושה ראשונה קידשה לעתיד לבא: בערכין הוזכרו ג' ערי חומה – קצרה הישנה של ציפורי, וחקרה של גוש חלב, ויודפת – א"ר ישמעאל ב"ר יוסי: מנו את אלו מפני שכשעלו בני הגולה מצאו אלו וקידשום, אבל ראשונות בטלו משבטלה הארץ. ובברייתא אחרת שנינו משמו: מנו חכמים את אלו שכשעלו בני הגולה מצאו אלו ומנאום, ולא אלו בלבד אלא כל שתעלה בידך מסורת מאבותיך שמוקפת חומה מימות יהושע בן נון כל מצות אלו נוהגות בה, מפני שקדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבא. וליישב הסתירה: א. שני תנאים אליבא דר' ישמעאל בר יוסי. ב. הברייתא השניה אמר 'ר' אלעזר בר יוסי', וכפי שדרש 'אשר לוא חומה' – אף על פי שאין לו עכשיו והיה לו קודם לכן, וכמו כן לענין קדושה קידשה גם לעתיד לבא.

דף ט"ז ע"ב 

המקור לחיוב על טומאה בעזרה – כתוב אחד אומר 'את משכן ה' טימא', וכתוב אחד אומר 'כי את מקדש ה' טימא', ואף שנצרכו שניהם – שאילו נאמר רק משכן הייתי אומר שרק עליו חייב מפני שמשוח בשמן המשחה, ואילו נאמר רק מקדש הייתי אומר שרק עליו חייב מפני שקדושתו קדושת עולם, אמנם ללמדנו זאת היה יכול לכתוב בשני המקומות 'משכן' או 'מקדש', שהרי משכן נקרא מקדש – שנאמר 'ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם', ונאמר 'ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן', וכן מקדש נקרא משכן – שנאמר 'ונתתי משכני בתוככם', ושינוי הלשון בא ללמדנו על טומאת עזרה.

חיוב הטומאה בעזרה הוא על השתחואה או על שהיה כדי השתחואה – ובהשתחוה כלפי פנים חייב אף בלא שהייה – כריעה בעלמא, אבל כלפי חוץ רק אם שהה חייב, והיינו פישוט ידים ורגלים.

שיעור שהייה: י"א כזמן אמירת כל הפסוק 'וכל בני ישראל רואים ברדת האש וכבוד ה' על הבית ויכרעו אפים ארצה על הרצפה וישתחוו והודות לה' כי טוב כי לעולם חסדו', וי"א כזמן אמירת חלק הפסוק מ'ויכרעו' עד סופו.

קידה – על אפים, כאמור 'ותיקוד בת שבע אפים ארץ'. כריעה – על ברכים, כאמור 'מכרוע על ברכיו'. השתחואה – פישוט ידים ורגלים, כאמור 'הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחוות לך ארצה'.

*************

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס