לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום ראשון א' כסלו תשע"ח

מסכת מכות דף י"ד

דף י"ד ע"א

'ואל אשה בנדת טומאתה' – לחייב על כל אשה ואשה, שאף שנאמר כרת אחד על כל העריות אם עבר על כמה בהעלם אחד מביא חטאת על כל אחת.

יתור 'כרת' באחותו – לר' יצחק: ללמד שחייבי כריתות אין לוקין.לחכמים: לחלק כמה חיובי עריות שבגוף אחד – הבא על אחותו שהיא אחות אביו שהיא אחות אמו חייב ג' חטאות. ורבן גמליאל ור' יהושע למדו זאת בק"ו שאם הבא על חמש נשים נדות בהעלם אחד חייב על כל אחת אף שהם משם אחד, ק"ו זו שיש בה ג' שמות. ופרכו: מה לנדה שכן גופים מוחלקים.

יתור תיבת 'אחותו' בסיפא – לר' יצחק: לבא על אחותו שהיא אחות אביו ואחות אמו לחייבו ג'. לחכמים: לחייב כרת באחותו בת אביו ובת אמו, לומר שאין עונשין מן הדין. ולר' יצחק: למדים עונש מאזהרה, או שלומד כן מיתור 'אחותו' ברישא.

דף י"ד ע"ב

יתור תיבת 'אחותו' ברישא – לחכמים: לחלק כרת למפטם ולסך. לר' יצחק: כנ"ל (סוף ע"א), ולחלק בסך ומפטם – א. כר' הושעיא שכל מקום שאתה מוצא שני לאוין וכרת אחד חלוקין הן לקרבן. ב. 'ואיש אשר ישכב את אשה דוה'. ולחכמים נצרך ללמד שנטמאת רק אם יצא מדוה דרך ערותה.

ביאה למקדש בטומאה – אזהרה: 'ולא יטמאו את מחניהם'. עונש: 'את משכן ה' טמא ונכרתה'.

אכילת קודש בטומאה – עונש: 'וטומאתו עליו ונכרתה'. אזהרה: לריש לקיש – 'בכל קודש לא תגע' ומדהוקש ל'מקדש' הסמוך לו למדים שמדובר באכילה שיש בה נטילת נשמה. לר' יוחנן – גזירה שוה 'טומאתו' מ'טומאתו' האמור בבא למקדש טמא.

אזהרה לנגיעת טמא בקודש – לריש לקיש: מכך שאמרה תורה 'בכל קודש לא תגע' בלשון נגיעה. לר' יוחנן: אין אזהרה ואינו לוקה.

אזהרה לאכילת קודש קודם זריקת הדם בטומאה – לריש לקיש: מהריבוי 'בכל קודש'.לר' יוחנן: אין אזהרה ואינו לוקה.

אזהרה לאכילת תרומה בטומאה – 'איש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב בקדשים לא יאכל…', והיינו תרומה השוה בזרעו של אהרן.

אזהרה לנגיעת טמא בתרומה – לר' יוחנן: 'בכל קודש לא תגע'.

*************