אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
סיכום הדף היומי – יום ראשון ט"ז חשון תשע"ח
ראשי » הדף והלכה יומית » הדף היומי » סיכום הדף היומי – יום ראשון ט"ז חשון תשע"ח
סיכום הדף היומי – יום ראשון ט"ז חשון תשע"ח

לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום ראשון ט"ז חשון תשע"ח

מסכת סנהדרין דף קי"ב

דף קי"ב ע"א

הודחו רוב העיר מאליהם – איבעיא אם דינם כעיר הנידחת, או שמא דווקא 'וידיחו' ולא שהודחו מאליהן. ואין להוכיח מהדין שאם הדיחוה נשים וקטנים אין זו עיר הנידחת – שאפשר דווקא שם שנמשכים אחר אלו, אך כשנמשכים מאליהם גרע.

פסק דינם של אנשי עיר הנידחת: לרב יהודה: דנין וחובשים כל אחד, ואם נמצא רוב דנים כעיר הנידחת. לעולא ולר' יוחנן: אין מענים את דינם, אלא דנין וסוקלין עד שיהא רוב. לריש לקיש: מרבים בתי דינים לעיין בדין כולם ביום אחד, ואם נמצאו רוב מעלים אותם לב"ד הגדול שבירושלים לגמור דינם – שנאמר 'והוצאת את האיש ההוא או את האשה ההיא' – איש ואשה אתה מוציא לשעריך, ואי אתה מוציא כל העיר כולה לשעריך.

החמרת והגמלת העוברת בעיר: להיות 'יושבי העיר' בעיר הנידחת – מששהו ל' יום. להיות 'אנשי העיר' להשתתף בצרכי העיר – משידורו י"ב חודש. וכן לענין נודר תלוי אם נדר מ'בני העיר' – אלו שדרים בה י"ב חודש, או מ'יושבי העיר' – ל' יום.

'החרם אותה' – פרט לנכסי צדיקים שבחוצה לה. 'ואת כל אשר בה' – לרבות נכסי צדיקים שבתוכה, שממונם גרם שידורו בתוכה לפיכך יאבד. 'שללה' – ולא שלל שמים. 'ואת כל שללה' – לרבות נכסי רשעים שחוצה לה, ודווקא בנקבצים לתוכה (שקרובים לעיר, שהיו פעם בתוכה).

פקדונות של אנשי עיר אחרת המופקדים בעיר הנידחת – מותרים אף שהם באחריות אנשי העיר.

בהמה חציה של עיר הנידחת וחציה של עיר אחרת – אסורה, שאין לה היתר אלא בשחיטת כולה, וסימן של עיר הנידחת אין בו שחיטה אלא מיתה. אך עיסה משותפת מותרת – שהרי היא מתחלקת.

שחיטת בהמת עיר הנידחת – איבעיא אם מועילה לטהרה מטומאת נבילה, או כיון שנאמר 'לפי חרב' גם השחיטה הרי היא כמיתה.

שיער אנשי עיר הנידחת המחובר לגוף – ודאי לא נאסר, שנאמר 'תקבץ ושרפת', מי שאינו מחוסר אלא קביצה ושריפה, וזה מחוסר גם תלישה. פאה נכריתשל צדיקות: אם קשור לגופה – כגופה ומותר. תלוי על היתד – איבעיא אם נשרפת כנכסי צדיקים שבתוכה, או שהוא כלבושה שאינו נשרף.

עיר שאין לה רחוב – לר' ישמעאל: אינה נעשית עיר הנידחת, ש'רחובה' מעיקרא משמע. לר' עקיבא: 'רחובה' משמע גם השתא, ועושים לה רחוב.

 

דף קי"ב ע"ב

קדשי מזבח שבעיר הנידחת:

לתנא קמא: לר' יוחנן – ימותו, משום זבח רשעים תועבה. לריש לקיש: אשמות – ירעו עד שיסתאבו ויפדו ויפלו דמיהם לנדבה, שרק על זבח הרשעים עצמו נאמר 'תועבה'. חטאות – ימותו, כדין חטאת שמתו בעליה. קדשים קלים – ימותו, כר' יוסי הגלילי שממון בעלים הם. (ולכו"ע בכור ומעשר בעלי מום בסייף, שממון בעלים הם, ודלא כר' שמעון לפירוש רבינא).

לר' שמעון: 'בהמתך' – ולא בהמת בכור ומעשר. לרבינא – בבעלי מומים, ואף שהם ממון בעלים גמור, מותרים כיון שאין נאכלים בתורת 'בהמתך' אלא בתורת בכור ומעשר. לשמואל – כל קדשים קלים כדין קדשי קדשים, שאינם ממון בעלים ונתמעטו מ'שללה' ולא שלל שמים (ודלא כת"ק לפירוש ריש לקיש), אך רק הקרב כשהוא תם ונפדה כשהוא בעל מום נתמעט משם, אך בכור ומעשר תמים שאם נעשו בעל מומים אינם צריכים פדיון נתמעטו מ'בהמתך'. אך אם הם בעלי מומים – הרי הם ממונו ונהרגים בסייף, ודלא כרבינא.

קדשי בדק הבית שבעיר הנידחת – יפדו. מעשר שני וכתבי הקדש – יגנזו. לרבי שמעון: שללה – פרט לכסף הקדש וכסף מעשר.

תרומה שבעיר הנידחת: ביד כהן – תירקב. ביד ישראל – תינתן לכהן שבעיר אחרת.

עיסה של מעשר שני: לר' מאיר פטורה מ'חלה', שממון גבוה הוא, לחכמים חייבת, שממון הדיוט הוא. לרב חסדא היינו דווקא בירושלים, אך בגבולים לכו"ע פטורה (כיון שאסורה באכילה קודם פדיון הרי היא ממון גבוה, או משום שאין לה היתר אכילה בשעת גלגול לא חל עליה חיוב).

עשרה דברים נאמרו בירושלים – ואחת מהם שאינה נעשית עיר הנידחת.

מעשר שני שנכנס לירושלים – אסור להוציאו, והיינו מדרבנן, אך לא גזרו רק כשמחיצות קיימות, ולכן אם נפלו המחיצות מותר להוציאו. נטמא – פודים אותו אפילו בירושלים, שנאמר 'לא תוכל שאתו' – לאכלו (כאמור 'וישא משאות מאת פניו').

לקוח בכסף מעשר שנטמא – לחכמים יפדה, לר' יהודה יקבר.

לדברי רב חסדא הנ"ל לענין עיסת מעשר שני – מעשר שני של עיר הנידחת שמחוץ לירושלים מותר, משום שלל שמים, ומה ששנינו שיגנז היינו שכבר היה בירושלים, ואמנם כל זמן שמחיצות קיימות מותר, כיון שקלטוהו מחיצות שבירושלים, אלא מדובר שנפלו המחיצות, וכיון שמותר להוציאו הרי הוא בכלל עיר הנידחת, אלא שאינו נשרף אלא נגנז.

*************

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס