אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
סיכום הדף היומי – יום ראשון כ"ה תשרי תשע"ח
ראשי » הדף והלכה יומית » הדף היומי » סיכום הדף היומי – יום ראשון כ"ה תשרי תשע"ח
סיכום הדף היומי – יום ראשון כ"ה תשרי תשע"ח

לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום ראשון כ"ה תשרי תשע"ח

מסכת סנהדרין דף צ"א

דף צ"א ע"א 

שאל הקיסר את רבן גמליאל כיצד יחיו המתים אחר שנעשו עפר – והשיבתו בתו: שני יוצרים יש בעירנו, אחד יוצר מן המים ואחד יוצר מן הטיט, איזה מהן משובח, אמר לה זה שיוצר מן המים, אמרה לו הקב"ה שצר ממים וכי אינו צר מטיט. דבי רבי ישמעאל תנא, קל וחומר מכלי זכוכית, מה כלי זכוכית שיצירתם ע"י רוח בשר ודם, נשברו יש להן תקנה, בשר ודם שברוחו של הקדוש ברוך הוא על אחת כמה וכמה.

רבי אמי השיב במשל למין ששאל כיצד יחיה עפר – מלך בשר ודם שאמר לעבדיו לכו ובנו לי פלטרין גדולים במקום שאין מים ועפר, הלכו ובנו אותו, לימים נפלו, אמר להם חזרו ובנו אותו במקום שיש עפר ומים, אמרו לו אין אנו יכולים. כעס עליהם ואמר להם במקום שאין מים ועפר בניתם עכשיו שיש מים ועפר על אחת כמה וכמה, ואם אי אתה מאמין צא לבקעה וראה עכבר שהיום חציו בשר וחציו אדמה, למחר השריץ ונעשה כולו בשר, שמא תאמר לזמן מרובה, עלה להר וראה שהיום אין בו אלא חלזון אחד למחר ירדו גשמים ונתמלא כולו חלזונות.

אמר מין לגביהא בן פסיסא: אוי לכם רשעים, איך אתם אומרים שהמתים חיים והלא החיים מתים, והשיבו: אוי לכם רשעים, איך אתם אומרים שאין המתים חיים והלא אם אלו שאינם חיים חיים, מתים לא כל שכן. אמר לו: וכי אתה קורא לי רשע, אבעוט בך ואפשוט עקמימות גבך. השיבו: אם אתה עושה כן רופא אומן תקרא, ושכר הרבה תטול.

כשבאו בני אפריקיא לדון עם ישראל לפני אלכסנדרוס מוקדון שארץ כנען שלהם שהם נכדי כנען – אמר גביהא בן פסיסא לחכמים: תנו לי רשות ואלך ואדון עמהן, אם ינצחוני אמרו הדיוט שבנו נצחתם, ואם אני אנצח אותם אמרו להם תורת משה נצחתכם. הלך ואמר להם כשם שאתם מביאים ראייה מהתורה גם אני אביא משם ראייה, שנאמר 'ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו', עבד שקנה נכסים עבד למי ונכסים למי, ולא עוד אלא שהרי כמה שנים שלא עבדתונו. אמר להם אלכסנדרוס שיחזירו לו תשובה, ביקשו זמן שלשה ימים, ולא מצאו תשובה וברחו והניחו שדותיהם זרועות וכרמיהם נטועות, והייתה שנת שביעית, והיה לבני ישראל למאכל.

כשבאו בני מצרים לדון עם ישראל לפני אלכסנדרוס מוקדון על כסף וזהב שנטלו קודם יציאת מצרים – אמר גביהא בן פסיסא לחכמים כנ"ל, הלך ואמר להם כשם שאתם מביאים ראייה מהתורה גם אני אביא משם ראייה, שנאמר 'ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלושים שנה וארבע מאות שנה', תנו לנו שכר עבודה של שישים ריבוא ששיעבדתם כל שנים אלו. אמר להם אלכסנדרוס שיחזירו לו תשובה, ביקשו זמן שלשה ימים, ולא מצאו תשובה וברחו והניחו שדותיהם זרועות וכרמיהם נטועות, והייתה שנת שביעית, והיה לבני ישראל למאכל.

כשבאו בני ישמעאל ובני קטורה לדון עם ישראל לפני אלכסנדרוס מוקדון בטענה שארץ כנען גם שלהם שגם הם בני אברהם – אמר גביהא בן פסיסא לחכמים כנ"ל, הלך ואמר להם כשם שאתם מביאים ראייה מהתורה גם אני אביא משם ראייה, שנאמר 'ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק, ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנות', אב שנתן שטרות לבניו בחייו ושיגר זה מעל זה, כלום יש לזה על זה כלום. ו'מתנות' שמסר להם היינו שם טומאה.

דף צ"א ע"ב 

אמר אנטונינוס לרבי גוף ונשמה יכולים לפטור עצמם מהדין – גוף אומר: נשמה חטאה, שמיום שפירשה ממני הריני מוטל כאבן דומם בקבר. ונשמה אומרת: גוף חטא, שמיום שפירשתי ממנו הריני פורחת באויר כצפור. השיבו רבי במשל: מלך בשר ודם שהיה לו פרדס נאה והיו בו תאנים בכורות נאות, והושיב שני שומרים אחד חיגר ואחד סומא, הרכיב הסומא את החיגר והביאום ואכלום, וכשבא בעל פרדס ושאלם על כך, אמר החיגר: כלום יש לי רגלים להלך בהן, והסומא אמר: כלום יש לי עינים לראות, הרכיב חיגר על גבי סומא ודן אותם כאחד, אף הקדוש ברוך הוא מביא נשמה וזורקה בגוף ודן אותם כאחד.

שאל אנטונינוס את רבי מפני מה חמה יוצאה במזרח ושוקעת במערב ואינה חוזרת לשקוע במזרח – השיבו: כדי ליתן שלום לקונה. חזר ושאלו: שתבא עד אמצע רקיע ותתן שלום ותשקע. והשיבו: אינה שוקעת פתאום משום פועלים ומשום עוברי דרכים.

שאל אנטונינוס את רבי, נשמה ניתנת באדם בשעת פקידה או בשעת יצירה – השיבו: משעת יצירה. שאלו: אפשר חתיכה של בשר עומדת שלשה ימים בלא מלח ואינה מסרחת, אלא משעת פקידה. והודה לו רבי, ואמר שמקרא מסייעו, 'ופקודתך שמרה רוחי'.

שאל אנטונינוס את רבי, יצר הרע שולט באדם משעת יצירה או משעת יציאה – השיבו: משעת יצירה. שאלו: אם כן בועט במעי אמו ויוצא, אלא משעת יציאה. והודה לו רבי, ואמר שמקרא מסייעו 'לפתח חטאת רובץ'.

כשיקומו המתים יעמדו עם מומיהם – שנאמר 'עיור ופיסח הרה ויולדת יחדיו', ואח"כ מתרפאים, שנאמר 'אז ידלג כאיל פיסח ותרן לשון אילם כי נבקעו במדבר מים ונחלים בערבה'. וכן דרש רבא: 'אני אמית ואחיה', 'מחצתי ואני ארפא' – אמר הקב"ה מה שאני ממית אני מחיה (בעלי מומין), והדר מה שמחצתי ואני ארפא.

לעתיד לבא לא ימותו ישראל – שנאמר 'בילע המות לנצח ומחה ה' דמעה מעל כל פנים', אבל נכרים שיהיו לרועים ואיכרים לישראל ימותו, שנאמר 'כי הנער בן מאה שנה ימות לא יהיה משם עוד עול ימים'.

הכתוב 'וחפרה הלבנה ובושה החמה כי מלך ה' צבאות' מדבר בעולם הבא, והכתוב 'והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים' מדבר בימות המשיח. ולשמואל הסובר אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד גליות בלבד – הפסוק הראשון במחנה שכינה והשני במחנה צדיקים.

נאמר 'אני אמית ואחיה' ונאמר 'מחצתי ואני ארפא' – מה מחיצה ורפואה באחד, אף מיתה וחיים באחד, מכאן לתחיית המתים מהתורה.

'אז ישיר משה ובני ישראל…' ולא 'שר' – מכאן לתחיית המתים מהתורה. כיוצא בזה: 'אז יבנה יהושע מזבח לה" ולא 'בנה'. (והקשו מהפסוק 'אז יבנה שלמה במה לכמוש שקץ מואב', וכי יבנה לעתיד, אלא מעלה עליו הכתוב כאילו בנה). כיוצא בזה: 'אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה' ולא 'היללוך'. כיוצא בזה: 'קול צופיך נשאו קול יחדו ירננו' ולא 'ריננו'.

כל האומר שירה בעולם הזה זוכה ואומרה לעולם הבא – שנאמר 'אשרי יושבי ביתך, עוד יהללוך סלה'.

עתידים כל הנביאים לומר שירה בקול אחד – שנאמר 'קול צופיך נשאו קול יחדיו ירננו'.

*************

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס