לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום שלישי א' סיון תשע"ט

מסכת בכורות דף מ"ח

דף מ"ח ע"א 

מי שלא ביכרה אשתו וילדה שני זכרים – נותן חמש סלעים לכהן, שהרי אחד מהן בכור. מת אחד מהן בתוך שלשים יום – האב פטור, שיכול לומר הבכור מת.

מת האב והבנים קיימים – לרבי מאיר אם נתנו עד שלא חלקו נתנו, ואם חלקו ועדיין לא נתנו, פטורים. ולרבי יהודה נתחייבו נכסי האב לכהן כבעל חוב, וחייבים לפרוע בין שניהם אע"פ שחלקו.

למסקנת הגמרא אם מת האב קודם שלשים – גם אם לא חלקו כל אחד דוחה אותו אצל שני. ואם מת לאחר שלשים, אם יש לו נכסים הרבה, לדברי הכל גובה גם לאחר שחלקו, שהרי נשתעבדו הנכסים בחיי האב, ומלוה על פה גובה מן היורשים. ואם יש בכל הנכסים עשר סלעים, לדברי הכל נוטל חמשה. ונחלקו כשאין שם אלא חמשה – שלרבי מאיר אינו גובה לאחר שחלקו, לפי שמלוה על פה גובה מיורשים ולא מלקוחות, ומלוה הכתובה בתורה לאו ככתובה בשטר ואין גובה מלקוחות, והאחין שחלקו מחצה יורשים ומחצה לקוחות, והתורה אמרה 'חמש' סלעים ולא חצי חמש, ואינו יכול לגבות שנים וחצי סלעים שהן כלקוחות, לכן פטור לגמרי. וטעמו של רבי יהודה שחייבים גם לאחר חלוקה: א. י"א שסובר 'חמש' ואפילו חצי חמש, וגובה חלק היורשים. ונדחו דבריו. ב. י"א שסובר האחין שחלקו הן כיורשים לגמרי, וגובה כל החמש כדין מלוה ע"פ שגובה מיורשים. ג. י"א שסובר שמלוה על פה גובה גם מיורשים וגם מלקוחות, ולכן גובה כל החמש. אבל אם אין שם חמש בין הכל, גם רבי יהודה מודה שאין גובה כלום, שלדברי הכל התורה אמרה 'חמש' ולא חצי חמש.

שני יוסף בן שמעון שהיו בעיר אחת ולקחו שדה בשותפות – לרבי ירמיה בעל חוב גובה אותה מהם, שאומר לאחד מהם ממה נפשך, אם אתה חייב לי, אני נוטל חלק שלך, ואם חברך חייב לי, אני נוטל חלק שלו. ונדחו דבריו, לפי שנכסיו של אדם ערבין בו, ומאחר שאינו יכול לגבות מן הלוה עצמו, שיכול לומר לך אצל שני, אינו יכול לגבות מן הערב, שהמלוה את חבירו לא יתבע מן הערב תחילה.

ילדה זכר ונקבה – אין כאן לכהן כלום, שיכול לומר נקיבה יצאה ראשונה, והמוציא מחבירו עליו הראיה.

דף מ"ח ע"ב 

מי שיש לו שתי נשים שלא בכרו, וילדו שני זכרים – נותן י' סלעים לכהן. מת אחד מהן בתוך שלשים יום, אם לכהן אחד נתן, יחזיר לו חמש סלעים. ואם לשני כהנים נתן, אינו יכול להוציא מידם. ילדו זכר ונקבה או שני זכרים ונקבה, נותן חמש סלעים לכהן. שתי נקבות וזכר, או שני זכרים ושתי נקבות, אין כאן לכהן כלום.

אחת בכרה ואחת שלא בכרה, וילדו שני זכרים – נותן חמש סלעים לכהן. מת אחד מהן בתוך שלשים יום, האב פטור. מת האב והבנים קיימים – לר"מ אם נתנו עד שלא חלקו נתנו, ואם לאו פטורין. ולר' יהודה נתחייבו נכסים. ילדו זכר ונקבה, אין לכהן כלום.

שתי נשים של שני אנשים שלא בכרו וילדו ב' זכרים – זה נותן חמש סלעים לכהן וזה נותן חמש סלעים. מת אחד מהם בתוך שלשים, אם לכהן אחד נתנו, אם לא כתבו הרשאה זה לזה, יכול לומר לכל אחד מהן לא שלך מת. ואם כתבו שני האבות הרשאה האחד לחבירו, בא בעל הרשאה ותובעו ממה נפשך, אם שלי מת החזיר לי את שלי ואם של חבירי מת החזיר לי את שלו שהרי יש לי הרשאה. ואם לשני כהנים נתנו אינן יכולין להוציא מידם. ילדו זכר ונקבה, האבות פטורין, והבן חייב לפדות את עצמו. ילדו שתי נקבות וזכר, או שתי נקבות ושני זכרים, אין כאן לכהן כלום.

אחת בכרה ואחת שלא בכרה של שני אנשים – וילדו שני זכרים, זה שלא בכרה אשתו נותן חמש סלעים לכהן. ילדו זכר ונקבה, אין כאן לכהן כלום.

*************