אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
סיכום הדף היומי – יום שלישי ה' כסלו תשע"ט
ראשי » הדף והלכה יומית » הדף היומי » סיכום הדף היומי – יום שלישי ה' כסלו תשע"ט
סיכום הדף היומי – יום שלישי ה' כסלו תשע"ט

לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום שלישי ה' כסלו תשע"ט

מסכת מנחות דף צ"ה

דף צ"ה ע"א 

ר' יוחנן ור' יהושע בן לוי, אחד אמר שנפסל לחם הפנים בשעת המסעות, ואחד אמר שאינו נפסל, וביאור שיטתם:

בתחילה פירשו: הפוסל דרש 'כאשר יחנו כן יסעו' – מה בחנייתו נפסל ביוצא אף בנסיעתו נפסל ביוצא, והמכשיר דרש 'ולחם התמיד עליו יהיה'. ו'כאשר יחנו כן יסעו' נדרש להיפך – מה בחנייתו לא נפסל כל זמן שלא יצא ממקומו, כך גם בנסיעתו. והקשו: מה יענה הפוסל על האמור 'ולחם התמיד עליו יהיה'.

רב דימי פירש: במסודר על השולחן לכו"ע לא נפסל, ונחלקו במסולק, הפוסל דרש כנ"ל מ'כאשר יחנו כן יסעו', והמכשיר השיב שיש לדרוש זאת כנ"ל, ודרש 'ונסע אהל מועד' – אף על פי שנסע אהל מועד, והפוסל דרשו לסדר מסע אהל מועד בתוך הדגלים, והמכשיר השיב שזאת ידענו מ'ממחנה הלוים בתוך המחנות'.

הקשו על רב דימי מברייתא: בשעת סילוק מסעות, קדשים נפסלין ביוצא, וזבין ומצורעין משתלחין חוץ למחיצתן, ואין לומר דהיינו כל קדשים מלבד לחם הפנים – דמה נפשך, אם 'ונסע אהל מועד' דוקא הוא (שעדיין אהל מועד הוא) – אפילו קדשים לא יפסלו, ואם לאו דוקא – אפילו לחם הפנים יפסל.

רבין פירש: אין מחלוקת ביניהם, והמכשיר דיבר במסודר הלחם על השולחן, והפוסל דיבר במסולק.

אביי דייק ממה ששנינו בברייתא שהקדשים נפסלים ביוצא בשעת סילוק מחנות – יש סילוק מסעות בלילה אם עלה עמוד הענן בלילה, שאם רק בבוקר סילקו המחנות אין צריך לפסלם משום יוצא, שהרי כבר נפסלו בלינה. אך מהפסוק 'ללכת יומם ולילה' אין ללמוד זאת, שיש לומר דהיינו דווקא שכבר התחילו ללכת ביום המשיכו גם בלילה.

'וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש' – לר' אליעזר: רק בשעה שטמאי מתים משתלחים זבים ומצורעים משתלחים, ולכן זבים ומצורעים שדחקו ונכנסו לעזרה בפסח הבא בטומאה אין לוקים. ולחכמים לעולם הם משתלחים.

מה ששנינו שהטמאים משתלחים חוץ למחנה אף בשעת סילוק מסעות – היינו כחכמים, אבל לר' אליעזר כיון שאין מחנה שכינה קיים ואין טמאי מת משתלחים, אף שאר הטמאים אין משתלחים, וכשיטתו שנינו בברייתא אחרת: הוגללו הפרוכת הותרו הזבין ומצורעין ליכנס לשם.

דף צ"ה ע"ב 

שתי הלחם ולחם הפנים – לת"ק: לישתן ועריכתן בחוץ ואפייתן בפנים, ואינן דוחות את השבת. לר' יהודה: כל מעשיהם בפנים. לר' שמעון: לעולם הוי רגיל לומר שתי הלחם ולחם הפנים כשרות בעזרה וכשרות בבית פאגי.

קושיית רב ששת על דברי ת"ק: אמר לישתן ועריכתן בחוץ – הרי שמידת יבש לא נתקדשה, ואמר שאפייתן בפנים – הרי שנתקדשה. ואמר רבה: הקשה אדם קשה שהוא קשה כברזל. ודחו: שמא עשרון לא מקדש תנור מקדש. אלא כך הקושיה: אמר ואפייתן בפנים – הרי שתנור מקדש, ואמר שאין דוחות את השבת – והלא נפסלין בלינה. ודחה רב אשי: אפייתם בפנים היינו במקום זריזין ולא בעזרה. ודחו את דבריו: שא"כ אין סברא לחלק בין אפייה ללישה ועריכה.

טעמם של ר' יהודה ור' שמעון אם נאפות בפנים או גם בחוץ: בתחילה אמרו שנחלקו בפירוש הפסוק 'והוא דרך חול אף כי היום יקדש' – לר' יהודה: דוד מצאם אופים לחם הפנים בחול, ותמה עליהם איך אופים אתם את לחם הפנים ביום חול, והרי מתקדש הלחם בתנור וייפסל בלינה עד למחר. לר' שמעון: מצאם אופים בשבת, ואמר להם ביום חול יש לכם לאפותו, ואין לחשוש שייפסל בלינה, משום שאין התנור שנאפה בו בחול מקדש אלא השולחן מקדש בסידורו עליו. ודחו: א"א לפרש שמצאם בעת האפיה, שהרי נאמר 'ויתן לו הכהן קודש כי לא היה שם לחם כי אם לחם הפנים המוסרים מלפני ה", אלא פירוש הפסוק הוא: לא רק לחם זה שכבר יצא מידי מעילה בהקטרת הבזיכין, מותר לי לאכול, אלא אפילו אם לא היה לכם רק לחם שהיום נסדר על השולחן מותר לי, כי מסוכן היה מחמת שאחזו בולמוס. אלא טעמם של התנאים: כך היתה קבלה ביד כל אחד. וכן משמעות לשונו של ר' שמעון במשנה.

*************

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס