אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
סיכום הדף היומי – יום שלישי י"א ניסן תשע"ט
ראשי » הדף והלכה יומית » הדף היומי » סיכום הדף היומי – יום שלישי י"א ניסן תשע"ט
סיכום הדף היומי – יום שלישי י"א ניסן תשע"ט

לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום שלישי י"א ניסן תשע"ט

מסכת חולין דף ק"מ

דף ק"מ ע"א 

'כל צפור טהורה תאכלו' – למעט שחוטה של מצורע שהוא דבר הלמד מענינו, ואע"פ שכבר אסור מ'וזה אשר לא תאכלו', עובר עליו בעשה ולא תעשה.

צפורי מצורע צריך שלא יהיו מחוסרין אבר – שנאמר 'שתי צפרים חיות' – שחיין ראשי אברים שלהן. ולא יהיו טריפה, שנאמר מכשיר ומכפר בפנים (אשם מצורע ושאר אשמות), ונאמר מכשיר ומכפר בחוץ (צפרי מצורע ושעיר המשתלח), מה מכשיר ומכפר האמור בפנים עשה בו מכשיר כמכפר, אף מכשיר ומכפר האמור בחוץ עשה בו מכשיר כמכפר, ושעיר המשתלח אסור אם יש לו מום, שצריך שיהא ראוי למזבח אם יפול עליו הגורל לה'.

אמוראים נחלקו מה בא הכתוב למעט שתי צפרים חיות 'טהורות' – (שאין צריך למעט טמאות, שהרי לא נקראו 'ציפור') – א) לרב נחמן בר יצחק למעט צפורי עיר הנדחת, שלא ישתמש בהן לשחוטה, אבל למשולחת אין צריך מיעוט, שלא אמרה תורה שלח לתקלה. ב) לרבא ללמד שאם בא לידו מצורע אחר לאחר שיטהר את זה, לא יאמר הכהן הבא אחרת וזווגה למשולחת של מצורע ראשון קודם שילוחיה, וישתמש בה גם לשילוח של שני. ג) לרב פפא למעט ציפורים שהחליפו בע"ז, שלא ישתמש בהם לשחוטה, שנאמר 'והיית חרם כמוהו', כל מה שאתה מהייה הימנו כמוהו. אבל לשילוח אין צריך מיעוט, שלא אמרה תורה שלח לתקלה. ד) למעט עוף שהרג את הנפש אפילו קודם גמר דין שלא ישתמש בה לשחיטה, אבל לשילוח אין צריך מיעוט שצריך לקיים בו 'ובערת הרע מקרבך'. ולאחר גמר דין אין צריך מיעוט, שהוא מחויב סקילה.

עוף טמא הרובץ על ביצי עוף טהור פטור משילוח – לפי שאינו 'ציפור'. עוף טהור הרובץ על ביצי עוף טמא פטור משילוח, שנאמר 'תקח לך', ולא לכלביך.

היתה האם טרפה – חייב בשילוח. היו האפרוחים טרפות – פטור משילוח, שנאמר 'תקח לך' ולא לכלביך.

דף ק"מ ע"ב 

נסתפקו בגמרא אם יש חיוב שילוח: א) כשהושיט ידו לקן ושחט מיעוט סימנים – אם מכיון שאם מניחן יטרפו נחשב 'לכלביך', או מאחר שבידו לגמור שחיטתן, הוא בכלל 'תקח לך' וחייב בשילוח. ב) כשמטלית  פרוסה על הביצים והאם רובצת עליה – אם הוא חציצה ואין קורין בה 'רובצת' או לא. ג) אם כנפים חוצצות. ד) אם ביצים מוזרות שאין אפרוח בא מהן חוצצין או לא. ד) היו שני סדרי ביצים בני קיימא זה ע"ג זה, ונתכוין ליטול התחתונים, אם אמצעים חוצצין ופטור מלשלח או לא. ה) היה הזכר על גבי ביצים, ונקבה על גבי זכר. ו) יונה על ביצי תסיל (עוף טהור הדומה ליונה) או תסיל על ביצי יונה. ולא נפשט. וקורא נקבה, אפילו אין הביצים שלה חייב בשילוח, הואיל ודרכה לגדלן.

זכר הרובץ על הביצים – פטור משילוח, שנאמר 'אם'. קורא זכר – לרבי אליעזר חייב בשילוח, שלמדים דגירה דגירה, שנאמר 'קורא דגר ולא ילד' ונאמר 'ובקעה ודגרה בצלה'. ולחכמים פטור. קורא נקבה – לדברי הכל חייב בשילוח.

היתה מעופפת, בזמן שכנפיה נוגעות בקן – חייב לשלח. אין כנפיה נוגעות בקן, פטור מלשלח. שנאמר 'רובצת' ולא מעופפת, וממה שלא נאמר 'יושבת' למדנו שאם כנפיה נוגעות בקן חייב.

אין שם אלא אפרוח אחד או ביצה אחת חייב לשלח – שנאמר 'קן' קן מכל מקום. היו שם אפרוחים מפריחים או ביצים מוזרות – פטור מלשלח, שנאמר 'והאם רובצת על האפרוחים או על הביצים', מה אפרוחים בני קיימא אף ביצים בני קיימא יצאו מוזרות, ומה הביצים צריכין לאמן אף האפרוחין צריכין לאמן, יצאו מפריחין.

היתה יושבת בין שני רובדי אילן, והביצים תחתיה, אבל הענפים סומכים את האם ומגביהים אותה באויר – רואים כל שאילו ידחה זה מזה תשמט האם ותפול על הביצים, חייב. ואם נופלת לצדדין, פטור.

היתה יושבת ביניהן, שביצה מכאן וביצה מכאן – פטור מלשלח אע"פ שנוגעת בהן מן הצד, כיון שאינה מעליהן. יושבת על גביהן – חייב לשלח. לדברי רב אפילו אם אינה נוגעת מעליהן, כיון שאם תשמט תיפול עליהם, חשוב 'על'.

היתה מעופפת – אם כנפיה נוגעות בקן מעליהם, חייב בשילוח. ואם נוגעות בקן מן הצד, פטור מלשלח.

*************

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס