לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום שלישי י"ז אלול תשע"ח

מסכת מנחות דף י"ח

דף י"ח ע"א 

יוסף הבבלי שאל לפני רבי אלעזר מה דין שוחט את הזבח להניח מדמו למחר, ומתחילה השיב לו שהוא כשר, עד שאמר לו שרבי אליעזר פוסל וצהבו פניו, לפי שרבי יהודה שנה לו פסול, והחזיר לו אבידתו. אמר לו רבי אלעזר שרבי יהודה שנה לו כן לפי שהוא בנו של רבי אלעאי, ורבי אלעאי תלמידו של רבי אליעזר. ואע"פ שרבי יהודה שנה לו פסול לדברי הכל ולרבי אלעזר הוא מחלוקת רבי אליעזר וחכמים, החזיר לו אבידה של שם פסלות.

דף י"ח ע"ב 

לא יצק את השמן על המנחה – פסולה, שיציקה מעכבת. לא יצק כהן אלא זר, כשירה. (ולרבי שמעון יציקה בזר פסולה).

לא בלל – כשירה. אבל צריך שתהא המנחה ראויה לבילה. ולפיכך לא יביא יותר מששים עשרונים בכלי אחד, שאינם נבללים בלוג אחד, וכל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו, ושאין ראוי לבילה בילה מעכבת בו.

לא פתת ולא מלח, ולא הניף לא הגיש, או שפתתן פתים מרובות ולא משחן כשירה. י"מ שריבה בפתיתין, שפתתה יותר מדאי, אבל אם עשאן פתים מרובות אין צריך לומר שהיא כשירה, שהרי גם אם לא פתת כשירה. וי"א שהיה צד לפרש שלא פתת כשירה לפי שתורת חלות עליהן, אבל פתין מרובות אין עליהם תורת חלות ולא תורת פתיתין, לכך צריך לומר שהיא כשירה.

לרבי שמעון כל כהן שאינו מודה בעבודה אין לו חלק בכהונה – שנאמר 'המקריב את דם השלמים ואת החלב מבני אהרן לו תהיה שוק הימין למנה. וכן בט"ו עבודות, היציקות, והבלילות, והפתיתות, והמליחות, והתנופות, וההגשות, והקמיצות, והקטרות, והמליקות, והקבלות, והזאות, והשקאת סוטה, ועריפת עגלה, וטהרת מצורע, ונשיאות כפים בין מבפנים בין מבחוץ, צריך שיהא מודה בעבודה, שנאמר 'מבני אהרן', עבודה המסורה לבני אהרן כל כהן שאינו מודה בה אין לו חלק בכהונה.

לתנא במשנתינו יציקה כשירה בזר – שנאמר 'ויצק עליה שמן ונתן עליה לבונה והביאה אל בני אהרן הכהן וקמץ', מקמיצה ואילך מצות כהונה, לימד על יציקה ובלילה שכשירה בזר. ואפילו במנחת כהנים שאין בה קמיצה ומנחות שאינן נקמצות יציקתם כשירה בזר, לפי שהיא נלמדת ממנחות ישראל הנקמצות. ולרבי שמעון יציקה צריכה כהן, שנאמר 'והביאה' וא"ו מוסיף על ענין ראשון.

*************