לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום שלישי י"ח חשון תשע"ח

מסכת מכות דף ב'

 

מסכת מכות

פרק ראשון – כיצד העדים

דף ב' ע"א

כל עדים זוממים – נענשים במה שרצו לחייב את מי שהעידו עליו, מלבד זוממי בת כהן ובועלה, שאין נענשים בשריפה אלא בחנק כמיתת הבועל.

יש זוממים שאין מקיימים בהם כלל דין הזמה אלא לוקים ארבעים – והיינו המעידים על כהן שהוא בן גרושה או בן חלוצה, ואלו המעידים על אדם שהרג בשוגג וחייב גלות.

המקור שאין מקיימים הזמה בזוממי בן גרושה: 'ועשיתם לו כאשר זמם' – לו ולא לזרעו, ואם נפסול רק אותו – אין זה 'כאשר זמם'. לבר פדא: מה המחלל עצמו (שנשא גרושה) אינו מתחלל, כ"ש זה שרק בא לחלל ולא חילל – ופרכוהו שק"ו זה שייך בכל זוממים.

 

דף ב' ע"ב

המקור שאין מקיימים הזמה בזוממי גלות: 'הוא ינוס אל אחת הערים' – ולא זוממים. לר' יוחנן: מה רוצח עצמו אם היה עושה מעשה במזיד אינו גולה, הם שלא עשו 'מעשה' במזיד אינו דין שלא יגלו – ופרכוהו שהיא הנותנת, שהעושה במזיד אינו גולה שלא תהא לו כפרה, אך מי שאין עושה מעשה יגלה כדי שיתכפר לו.

רמז בתורה למלקות עדים זוממים: 'והצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע' – עדים שהרשיעו את הצדיק, ובאו עדים אחרים והצדיקוהו ועשאום לרשעים – 'והיה אם בן הכות הרשע'. אך אין להלקות משום 'לא תענה' – שהוא לאו שאין בו מעשה.

ד' אין מקיימים בהם הזמה: ב' הנ"ל, והמעידים על שור מועד שהמית אדם – אין משלמים כופר, והמעידים על ישראל שגנב ויש למכרו לעבד עברי – אין נמכרים.

הטעם שאין מקיימים הזמה בזוממי חיוב כופר: שסבר התנא שכופר כפרה, ואין העדים בני כפרה.

נאמר בחיוב כופר 'ונתן פדיון נפשו' – לת"ק: דמי ניזק, לרבי ישמעאל בן ריב"ב: דמי מזיק. טעם המחלוקת: לרב חסדא – לת"ק הוא ממון, ולר' ישמעאל הוא כפרה, וכדי לכפר על עצמו משלם דמיו. לרב פפא – לכו"ע הוא כפרה, ודרש ר' ישמעאל שצריך ליתן דמיו מהנאמר 'פדיון נפשו', ות"ק סבר שאכן הוא 'פדיון נפשו' אך הסכום נישום בניזק, שדרש 'השתה' שנאמרה בכופר מ'השתה' שנאמרה להלן שהוא בניזק.

המקור שזוממי גניבה אין נמכרים לעבד עברי: 'ונמכר בגנבתו' – ולא בזממו. ולכן גם באופן שגם לזה שהעידו עליו אין ממון לשלם הגניבה, וגם לעדים אין – אין נמכרים, ולא רק באופן שיש לזה שהעידו עליו מעות אף שאין לעדים – שיש לפטרם משום שהם לא זממו למכור, וכן באופן שאין לו אך יש להם – שטוענים שאילו היה לו כפי שיש להם לא היה נמכר.

עד שהודה שהוזם – לר' עקיבא אין משלם, שהזמה הוא קנס, שהרי משלמים אף שלא עשו מעשה והממון נשאר ביד בעליו – והמודה בקנס פטור.

*************