אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
סיכומי הדף היומי – בבא מציעא דף צ"ג – צ"ד – צ"ה
ראשי » הדף והלכה יומית » הדף היומי » סיכומי הדף היומי – בבא מציעא דף צ"ג – צ"ד – צ"ה
סיכומי הדף היומי – בבא מציעא דף צ"ג – צ"ד – צ"ה

לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

מסכת בבא מציעא דף צ״ג – צ״ה

מחלוקת אם משמר כעושה מעשה . פרטי דינים בחיוב שמירה .

דף צ"ג – ע"א

משנה . קוצץ פועל שלא יאכל, וכן קוצץ על ידי בנו ובתו הגדולים על ידי עבדו ושפחתו הגדולים על ידי אשתו מפני שיש להם דעת ומחלו, ואינו קוצץ על ידי בנו ובתו ועבדו ושפחתו הקטנים, ולא על ידי בהמתו מפני שאין בהם דעת, [נתבאר לעיל דף צ"ב].

השוכר פועלים לעשות בנטע רבעי הרי אלו לא יאכלו, ואסור לאוכלם חוץ לחומת ירושלים, ואם לא הודיע שהוא נטע רבעי פודה ומאכיל שנראה כמקח טעות.

תאנים שנדרסו בעיגול יחד ונפרדו ושכר פועלים לחזור ולדורסם אינם אוכלים, שכבר נגמרו מלאכתם למעשר ואין פועל אוכל בדבר שנגמר מלאכתו למעשר, ואם לא הודיע שכבר התחייב במעשר מעשר ומאכיל שנראה כמקח טעות.

שומרי פירות תלושים בגיתות וערימות עד שלא נגמר מלאכתם למעשר – לרב אוכל מן התורה וסבר משמר כעושה מעשה דמי ונמצא שעושה בתלוש, לשמואל אוכל רק מהלכות מדינה ולא מדאורייתא וסובר משמר לאו כעושה מעשה דמי.

שומרי פירות מחוברים בגינות ופרדסים – לרב אוכל מהלכות מדינה, שמדאורייתא אין פועל אוכל במחובר אלא בשעת גמר מלאכה מחובר והיינו בשעת קצירה ונתינה לכלי בעל הבית, לשמואל אינו אוכל כלל.

המשמר פרה אדומה משחיטה עד כינוס אפר – לרב מטמא בגדים מדאורייתא ומשמר כעושה מעשה הוא וכל העוסקים בפרה בגדיהם נטמאים, לשמואל משמר אינו כעושה מעשה ואין בגדיו נטמאים אלא מדרבנן.

משנה . שומר חינם נשבע על הכל, שואל משלם את הכל [חוץ ממתה מחמת מלאכה] שומר שכר נשבע על האונסים ומשלם באבידה וגניבה.

שוכר נחלקו רבי מאיר ורבי יהודה אם דינו כשומר חינם [משום שמשלם שכר מלאכתו ואינו מקבל שכר על שמירה] או אם דינו כשומר שכר [כיון שלהנאתו אצלו].

דף צ"ג – ע"ב

חיוב שמירה בשומר שכר – לרבה אינו חייב לשמור רק כדרך שבני אדם שומרים בהמותיהם ואינו חייב בשמירה יתירה, ולכן היה רועה על שפת הנהר והחליקה הבהמה ונפל לנהר פטור, וכן אם רועה עזב הצאן ונכנס לעיר בשעה שדרך בני אדם נכנסים לעיר או נרדם בשעה שנרדמים ונגנב או נאבד הצאן פטור, אבל שומרי העיר בלילה שכל סמך אנשי העיר עליהם חייבים בשמירה יתירה, לרב חסדא ורבה בר אבוה כל שומר שכר חייב בשמירה יתירה ולכן נותנים לו שכר.

רועה שהניח עדר ובא לעיר ובא זאב וטרף ארי ודרס, למ"ד שומר שכר חייב בשמירה יתירה אם נכנס לעיר בזמן שבני אדם השומרים שלהם נכנסים אומדים אם אילו היה שם היה יכול להציל חייב, ואם לא היה יכול להציל פטור, ולמ"ד שומר שכר אינו חייב בשמירה יתירה אם נכנס בשעה שבני אדם נכנסים פטור, אם נכנס בשעה שאין בני אדם נכנסים הוא תחילתו בפשיעה וסופו באונס וחייב אפילו לא היה יכול להציל, ואם נכנס מאימת קול אריה אם היה יכול להציל על ידי שהיה מקדמו ברועים ומקלות חייב, אפילו אם היה צריך לשכור אנשים לכך עד כדי דמי העדר וחוזר ולוקח הדמים מבעל הבהמות [ובשומר חנם יבקש מאחרים שיעזרוהו בחנם] והבעלים רוצה בכך שרוצה בהמות שלו מלקנות בדמים אלו בהמות חדשות משום שמכירם ולמודות בביתו, ומשום שלא יצטרך לטרוח ולחזור לקנות בהמות אחרות.

רועה שהעביר הבהמות על גשר ודחפה אחת לחברתה ונפלה למים חייב, שהיה לו להעביר אחת אחת (וכסובר ששומר שכר חייב בשמירה יתירה).

נגנבה הפיקדון באונס והוכר הגנב, שומר חינם אם רצה נשבע שלא פשע אם אינו רוצה להישבע משלם, ואם היו שם אנשי השלטון ואם היה מרים קולו היו שומעים אותו חייב, ושומר שכר חייב בכל אופן, שעליו לטרוח אחר הגנב עד שיוציא מידו.

משנה . זאב אחד אינו אונס שני זאבים אונס, לרבי יהודה בשעה שחיה רעה מושלחת בגזירת המלך וקופצת על אדם הרי זה אונס, שני כלבים אינו אונס לרבי מאיר משתי רוחות אונס, ליסטים מזויין אונס אפילו הוא אחד ואפילו גם הרועה מזויין, ארי דוב נמר ברדלס ונחש אונס, הוליך למקום גדודי חיה וליסטים אינו אונס, מתה כדרכה אונס, עינה ומתה אינו אונס, תקפה את עצמה מהשומר ועלתה לראשי צוק ונפלה אונס, העלה לראש צוק ונפלה ומתה אינו אונס.

רועה שמצא לגנב והזכיר לו המקום שהבהמות שם והשיאו לבוא על ידי שגידפו אינו אונס וחייב.

***************

תנאי בשומרים . דיני ארבעה שומרים .

דף צ"ד – ע"א

משנה . מתנה שומר חנם להיות פטור משבועה, ושואל להיות פטור מלשלם, שומר שכר ושוכר להיות פטוריםמשבועה ותשלום, לרבי יהודה בוודאי שיכול להתנות שסובר מתנה על מה שכתוב בתורה בדבר שבממון תנאו קיים, אלא שיכול להתנות גם לרבי מאיר שסובר מתנה על מה שכתוב בתורה אפילו בדבר שבממון התנאי בטל, כיון שמתחילה לא שיעבד נפשו.

מתנה שומר שכר להתחייב כשואל – לשמואל בשקנו מידו להתחייב כך, לרב יוחנן גם אם לא קנו מידו ובהנאה הזאת שיוצא עליו קול שהוא איש נאמן וסומכים עליו גמר ומשעבד נפשו.

התנה והזכיר מעשה קודם לתנאי לרבי מאיר התנאי בטל והמעשה קיים, כיון שלומדים דין תנאי מתנאי בני גד וראובן אם כך צריך שיהא דומה לדין תנאי, ויהא תנאי קודם למעשה.

תנאי שאי אפשר לקיימו, לרבי יהודה בן תימא תנאי בטל והמעשה קיים, שאין בליבו לשום תנאי אלא להקניט, לחכמים תנאו קיים, והלכה שאינו תנאי.

דף צ"ד – ע"ב

הדרן עלך פרק השוכר את הפועלים

פרק שמיני – השואל

משנה . השואל פרה ושאל בעלה עמה או שנשכר לעשות לו מלאכה, ומתה הפרה, פטור השואל שנאמר אם בעליו עמו לא ישלם, שאל פרה ואחר כך שאל בעלים או שכרם ומתה חייב שנאמר בעליו אין עמו שלם ישלם.

ד' שומרים הם שומר חנם נשבע על הכל, שואל משלם את הכל, שומר שכר ושוכר נשבעים על שבורה שבויה ומתה, ומשלמים גניבה ואבידה.

פרשה ראשונה נאמרה בשומר חנם שכתוב בה שפטור על גניבה, ופרשה שניה נאמרה בשומר שכר וכתוב בה חיוב קרן על גניבה, ואע"ג שבפרשה ראשונה נאמר שבטוען טענת גנב משלם כפל, מסתבר שלשלם קרן בכל גניבה יותר חמור מנשבע שפטור בכל גניבה ומשלם כפל רק בטוען טענת גנב.

שומר שכר חייב באבידה הגם שלא נאמר חיוב אלא בגניבה, הוא או מכח ריבוי אם גנוב יגנב. או מכח קל וחומר מה גניבה שקרובה לאונס חייב, ק"ו אבידה שקרוב לפשיעה.

שואל חייב בשבויה מסברא, וכמו שחייב בשבורה כך חייב בשבויה ומה לי במתה חציה [שבורה] מה לי אם מתה כולה [שבויה].

***************** 

 

דין בעליו עמו בשומר שכר . שואל בגניבה ואבידה ופשיעה בבעליו עמו . מתי צריך שיהא בעליו עמו .

דף צ"ה – ע"א

שואל חייב בגניבה ואבידה, קל וחומר משומר שכר שחייב בגניבה ואבידה.

שומר שכר הטוען שגנבו לסטים מזויין ונשבע ונמצא בידו, נחלקו אם ליסטים מזויין דינו כגנב כיון שמטמין עצמו, ונמצא ששומר שכר הטוען טענת גנב ושומר הטוען טענת גנב חייבים כפל, או ליסטים מזויין דינו כגזלן ושומר שכר הטוען טענת גזילה פטור מכפל.

שומר שכר שבעליו עמו במלאכתו בשעה שנתחייב בשמירה, ונגנב או נאבד פטור שנאמר 'וכי ישאל' ו' מוסיף על ענין ראשון [שומר שכר] וכשם ששואל פטור בבעליו עמו כך גם שומר שכר.

שואל פטור בגניבה ואבידה בבעליו עמו, כיון שהשואל חייב בגניבה ואבידה קל וחומר משומר שכר ודיו לבוא מן הדין להיות כנידון ומה שומר שכר פטור בגניבה ואבידה בבעליו עמו גם שואל, או משום שנאמר 'וכי ישאל' ו' מוסיף על ענין ראשון וילמוד עליון [שומר שכר שחייב בגניבה ואבידה] מתחתון [משואל שפטור בבעליו עמו], ותחתון מעליון [שואל משומר שכר שפטור מגניבה ואבידה בבעליו עמו].

היו בעליו עמו בשעת פיקדון או שאילה ופשע בו שומר, נחלקו רב אחא ורבינא אם חייב, משום שפטור של בעליו עמו נאמר בשואל וכיון שנאמר 'וכי ישאל' ו' מוסיף על ענין ראשון ומקרא נדרש לפניו לומדים גם לפטור שומר שכר מגניבה ואבידה שכתוב לפניו, אבל לא לומדים לפשיעה בשומר חינם הכתוב לפני פניו, וכיון שפשיעה בשומר חינם חייב בבעליו עמו קל וחומר פשיעה לשומר שכר ושואל, או שגם שומר חינם פטור בפשיעה בבעליו עמו ומקרא נדרש לפניו ולפני פניו.

דף צ"ה – ע"ב

היו הבעלים עושים עמו מלאכה אחרת או שהיה עמו רק בשעת שאילה וגמר מלאכה ולא בשעת שבורה ומתה פטור, וכמו שתניא בברייתא ולא כרב המנונא שסובר עד שיהא בעליו עמו באותה מלאכה, ומשעת שאילה עד שעת שבורה ומתה.

***************

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס