אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
סיכומי הדף היומי – ביצה ל"ד ל"ה – יום שני כ"ח תשרי תשפ"ב – יום שלישי כ"ט תשרי תשפ"ב
ראשי » הדף והלכה יומית » הדף היומי » סיכומי הדף היומי – ביצה ל"ד ל"ה – יום שני כ"ח תשרי תשפ"ב – יום שלישי כ"ט תשרי תשפ"ב
סיכומי הדף היומי – ביצה ל"ד ל"ה – יום שני כ"ח תשרי תשפ"ב – יום שלישי כ"ט תשרי תשפ"ב

לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

יום שני כ"ח תשרי תשפ"ב

מסכת ביצה דף ל"ד

דף ל"ד ע"א 

דרס על העוף, או זרקו וחבטו בכותל, או שרצצתו בהמה ומפרכסת ואינה יכולה לעמוד – צריך לשהות מעת לעת קודם שחיטה לצאת מחשש טריפה דריסוק אברים, ולר"א בן ינאי בשם ר"א בן אנטיגנוס צריך גם לבדקו אחר שחיטה משום שאר מיני טריפות.

לשחוט ביו"ט בהמה או עוף שיש בהן חשש טריפה שצריכים בדיקה לאחר שחיטה – לסובר שאין מלבנין רעפים חדשים ביו"ט כשצריך לבדקן משום חשש ריעותא – אין שוחטין, דמחזיקינן ריעותא משום חשש איסור מלאכה ביו"ט, ולסובר דהטעם דאין מלבנין רעפים חדשים ביו"ט, משום דעושהו כלי – לא מחזקינן ריעותא ביו"ט, ומותרים בשחיטה.

אחד מביא את האור בשבת, ואחד את עצים, ואחד שופת קדירה חדשה, ואחד שם בה מים, ואחד נותן בתוכה תבלין, ואחד מגיס – כולם חייבים, ואם המביא האור הביאו לבסוף – רק הוא חייב.

תנור וכיריים הרי הן ככל הכלים הניטלין בשבת – שראויים להניח בתוכן דברים, אבל אין סכין אותם להחליקן ולצחצחן בשמן, ואין שפין במטלית, ואין מפיגין אותן בצונן כדי להקשותן – משום תיקון מנא, ואם בשביל לאפות ביו"ט מותר.

מולגין ראש ורגלי הבהמה ברותחין, ומהבהבין אותן באור להעביר שערן, אבל אין טופלין אותם בחרסית, באדמה, בסיד – דהוי דרך העבדנין, ואין גוזזין אותן במספריים – דמחזי כצריך לשער.

אין גוזזין מירק תלוש ראשי עליו הנרקבין וכמושים בתספורת שגוזזין בה מן המחובר – דנראה כליקטן בו ביום, אבל מתקנין מיני ירקות אע"פ שיש טורח בתיקונן.

מסיקין ואופין בתנורים גדולים, ולא חיישינן לטרחא אם יש אוכלין הרבה.

אין אופין בתנור חדש – שמא יפחת ונמצא טורח שלא לצורך.

אין נופחין במפוח – דנראה כאומן אבל נופחין בשפופרת.

אין מתקנין את השפוד ואין מחדדין אותו, ולרבי יהודה מותר – דמכשירי אוכל נפש הן.

אין מפצעין את הקנה לצלות בו מליח משום תיקון כלי הוא, ומפצעין את האגוז במטלית ואין חוששין שמא תקרע.

דף ל"ד ע"ב 

המוקצה מאכילה כגון גרוגרות וצמוקים השטוחים לייבשן – לר' אליעזר עומד עליהן מערב יו"ט ואומר מכאן אני אוכל למחר – דיש ברירה, ולחכמים אין ברירה וצריך לרשום ולומר מכאן ועד כאן אני נוטל.

ראיית פני הבית דרך שערים – קובע לחייב במעשר שאסור לאוכלו עראי – בדבר שנגמרה מלאכתו (ראה עוד להלן ל"ה).

שבת קובעת למעשר בלא ראיית פני בית – דאכילה דידיה נקראת עונג ואינה עראי. ולרב נחמן קובעת אפילו בדבר שלא נגמרה מלאכתו. ודבר שייחדו לשבת חייב במעשר אפילו למוצאי שבת.

המוקצה מלאכול משום שעומד לייבש ולא נגמרה מלאכתו – אם אמר מכאן אני אוכל הוקבע למעשר – שהחשיבו בדיבורו שקראה 'אכילה'. (ולהלן ל"ה ע"א יתבאר שדין זה תלוי במחלוקת).

טבל מוכן הוא אצל שבת, כיון שאם תקנו מתוקן.

***************

יום שלישי כ"ט תשרי תשפ"ב

מסכת ביצה דף ל"ה

דף ל"ה ע"א 

הנוטל זיתים שעדיין לא הוקבעו למעשר וטובל אחת אחת במלח – אוכל בלא לעשר, שלא הוקבעו ע"י טיבול במלח.

הנוטל מכלי גדול הרבה זיתים שלא הוקבעו למעשר ונתן לפניו לאכול והותיר – לחכמים הוקבעו למעשר, לרבי אליעזר אם אפשר להחזירן – כגון שהזיתים שבתוך הכלי טמאים וגם הוא טמא – לא הוקבעו למעשר, דכי שקלן מעיקרא על דעת להחזיר הנותר שקלן, (ומכח זה דוחה הגמרא הסברא שטעמו של ר"א במתני' הוא משום דדיבור קובע למעשר, שהלא שמעינן מהא דאפילו מעשה ס"ל לר"א דאינו קובע למעשר). אבל אם הזיתים טהורים והוא טמא וטימא את הנותר – דאינן ראויים להחזיר – לכו"ע הוקבעו למעשר.

פירות שתרמן עד שלא נגמרה מלאכתן – לרבי אליעזר תרומה קובעת למעשר ואסור לאכלן אכילת עראי עד שיפריש מעשרותיהן, וחכמים מתירין (ומכח זה דוחה הגמרא הראיה ממתניתין דשבת קובעת למעשר בדבר שלא נגמרה מלאכתו – דהיינו רק לרבי אליעזר דס"ל דתרומה קובעת ולכן כל שכן שבת דחשיבה אכילתה, אבל חכמים דפליגי דתרומה אינה קובעת י"ל דה"ה דשבת אינה קובעת).

היה אוכל אשכול ענבים שלא נגמרה מלאכתו – דסתם ענבים לדריכה קיימי לעשות מהן יין – ונכנס מגינה לחצר, לרבי אליעזר יצא חוץ לחצר ויגמור – דחצר אינה קובעת למעשר בדבר שלא נגמרה מלאכתו, לרבי יהושע לא יגמור עד שיעשר.

היה אוכל אשכול ענבים והגיע ליל שבת – לרבי יהושע לא יגמור, לרבי אליעזר יגמור במוצאי שבת – שאף שסובר ששבת קובעת למעשר בדבר שלא נגמרה מלאכתו – הרי לא יחד ענבים אלו לשבת.

דף ל"ה ע"ב 

קביעות מעשר בדבר שלא נגמרה מלאכתו:

שבת – לרבי אליעזר והלל קובעת (וכן סבר רב נחמן לעיל ל"ד:), ופסק רבי יוחנן דהלכה כחכמים שאינה קובעת.

חצר – לרבי יעקב קובעת, ופסק רבי יוחנן דהלכה כרבי יוסי בר' יהודה דאינה קובעת.

תרומה – לרבי אליעזר קובעת, ופסק רבי יוחנן דהלכה כחכמים שאינה קובעת.

מקח – נחלקו התנאים אם קובע, ופסק רבי יוחנן שאין קובע.

הלוקח מעם הארץ תאנים שלא נגמרה מלאכתן – מעשרן ספק כדין דמאי, ולא אמרינן דכיון דלא נגמרה מלאכתן ודאי לא עשרינהו, דרוב עמי הארץ מעשרין הן. ולענין אכילת ארעי בלא לעשר – תלוי במחלוקת הנ"ל אם מקח קובע בדבר שלא נגמרה מלאכתו.

פרק משילין 

משפילין ומשליכין פירות דרך ארובה שבגג לביתו, ביו"ט ולא בשבת (עי' ל"ז. דעת החולקים), ומכסין פירות, וכדי יין ושמן בכלים מפני הגשמים, ולא אמרינן טורח שלא לצורך יו"ט הוא, דהתירו חכמים מפני הפסד ממון.

נותנים כלי לקבל הדלף בשבת מפני טינוף הבית.

נחלקו האמוראים בגירסת המשנה דקתני 'משילין' פירות, דיש גורסין 'משחילין', או 'משירין', או 'משחירין', וכולם לא נשתבשו – דלשונות של השפלה או הורדה הן.

משילין פירות דרך ארובה משום דאין בזה טרחא יתירא, וספק בגמרא עד כמה אינו בכלל טרחא יתירא, אם הוא כדין מפנין בשבת ד' וה' קופות של תבן ותבואה מפני האורחים וביטול בית המדרש, או שם עדיף מפני ביטול בית המדרש וכבוד אורחים אבל משום הפסד ממון לא התירו רבנן כל כך, או משום דביו"ט דאיסורו קיל משבת החמירו יותר, או דכאן הקילו יותר משום הפסד ממון.

***************

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס