לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום ראשון ה' אדר תש"פ

מסכת ברכות דף נ"ח

דף נ"ח ע"א

נתקללה בבל – נתקללו שכניה, כלומר אוי לרשע אוי לשכנו. נתקללה שומרון, נתברכו שכניה.

הרואה אוכלוסי ישראל (חיל גדול של ששים רבוא) אומר: ברוך חכם הרזים, כלומר היודע מה שבלב כל אלו, שאין דעתם ולא פרצופיהן דומים זה לזה. ראה אוכלוסי נכרים – אומר בושה אמכם וגו'.

בן זומא ראה אוכלוסא על גב מעלה בהר הבית – אמר ברוך חכם הרזים, וברוך שברא כל אלו לשמשני. הוא היה אומר: כמה יגיעות יגע אדם הראשון עד שמצא פת לאכול, ובגד ללבוש, ואני משכים ומוצא כל אלה מתוקנים לפני, כל אומות שוקדות ובאות לפתח ביתי (עשיר היה), ואני משכים ומוצא כל אלו לפני.

הוא היה אומר: אורח טוב מהו אומר? כמה טרח בעל הבית בשבילי, כמה בשר הביא לפני, כמה יין, כמה גלוסקאות, והכל לא טרח אלא בשבילי. אורח רע מהו אומר, מה טרח בעל הבית זה, פת אחת אכלתי חתיכה אחת אכלתי כוס אחד שתיתי, ולא טרח אלא בשביל אשתו ובניו. על אורח טוב כתיב 'זכר כי תשגיא פעלו אשר שררו אנשים', על אורח רע כתיב 'לכן יראוהו אנשים' וגו'.

'והאיש בימי שאול זקן בא באנשים' – זה ישי אבי דוד שיצא באוכלוסא ונכנס באוכלוסא ודרש באוכלוסא.

אין אוכלוסא בבבל. ואין אוכלוסא פחותה מששים רבוא.

הרואה חכמי ישראל אומר: ברוך שחלק מחכמתו ליראיו. חכמי אומות העולם, אומר: ברוך שנתן מחכמתו לבשר ודם. מלכי ישראל אומר: ברוך שחלק מכבודו ליראיו. מלכי אומות העולם אומר: ברוך שנתן מכבודו לבשר ודם.

לעולם ישתדל אדם לרוץ לקראת מלכי ישראל, ולא לקראת מלכי ישראל לבד אלא אפילו לקראת מלכי אומות העולם, שאם יזכה יבחין בין מלכי ישראל למלכי אומות העולם. רב ששת שהיה סגי נהור ידע להבחין בביאת המלך כשהיה קול דממה דקה, ובירך עליו. לגלג עליו מין אחד ונקרו חבריו את עיניו, וי"א שרב ששת נתן עיניו בו (ע"י נס. מהרש"א), ונעשה גל של עצמות.

רבי שילא נעשה לו נס ע"י כתוב זה ולפיכך דרשו: לך ה' הגדולה זו מעשה בראשית, והגבורה זו יציאת מצרים, והתפארת זו חמה ולבנה שעמדו ליהושע, והנצח זו מפלתה של רומי, וההוד זו מלחמת נחלי ארנון, כי כל בשמים ובארץ זו מלחמת סיסרא, לך ה' הממלכה זו מלחמת עמלק, והמתנשא זו מלחמת גוג ומגוג. לכל לראש, שאפילו הממונה על החופרין חפירות למלאותן מים מינוהו מן השמים. ולרבי עקיבא לך ה' הגדלה זו קריעת ים סוף, והגבורה זו מכת בכורות, והתפארת זו מתן תורה, והנצח זו ירושלים, וההוד זו בית המקדש.

דף נ"ח ע"ב

הרואה בתי ישראל בישובן אומר: ברוך מציב גבול אלמנה. בחורבנן אומר: ברוך דיין האמת. בתי אומות העולם בישובן אומר: בית גאים יסח ה'. בחורבנן: א'ל נקמות ה' א'ל נקמות הופיע.

אנחה – שוברת חצי גופו של אדם, וי"א אף כל גופו.

מיום שחרב בית המקדש – נגזרה גזירה על בתיהן של צדיקים שיחרבו. ועתיד הקב"ה להחזירן לישובן. רב חסדא נאנח על ביתו של רב חנא בר חנילאי שחרב, אמר לו עולא דיו לעבד שיהא כרבו.

הרואה קברי ישראל אומר: ברוך אשר יצר אתכם בדין, וזן אתכם בדין, וכלכל אתכם בדין, ואסף אתכם בדין, ועתיד להקימכם בדין. מר בריה דרבינא מסיים בה בשם רב נחמן: ויודע מספר כולכם, והוא עתיד להחיותכם ולקיים אתכם, ברוך מחיה המתים. הרואה קברי נכרים אומר: בושה אמכם וגו'.

הרואה חבירו לאחר שלשים יום אומר: ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. לאחר י"ב חודש אומר: ברוך מחיה המתים.

אין המת משתכח מן הלב אלא לאחר י"ב חודש – שנאמר 'נשכחתי כמת מלב הייתי ככלי אובד', וסתם כלי לאחר י"ב חדש משתכח מן הלב והבעלים מתייאשים ממנו.

רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע פגעו ברב חנינא בריה דרב איקא וברכו עליו שתי ברכות: אשר חלק מחכמתו ליראיו ושהחיינו. והוא בירך עליהם שלשה, שתי ברכות אלו, וברוך חכם הרזים, שהחשיבם כששים רבוא.

הרואה את הבהקנים ממעי אמן, את הכושי, ואת הגיחור (אדום הרבה) ואת הלווקן (לבן יותר מדאי), ואת הקפח (י"מ בטנו גדול, וי"מ ארוך הרבה), ואת הננס, ואת הדרניקוס (מלא יבלות, וי"מ פיו עקום), את הפיל, ואת הקיפוף, אומר: ברוך משנה את הבריות. ראה את הקטע (שנקטעו ידיו), ואת הסומא, ואת פתויי הראש (ששערו דבוק), ואת החיגר, ואת המוכה שחין, ואת הבהקנים שנעשו כן לאחר שנולדו, אומר: ברוך דיין אמת.

ראה בריות טובות ואילנות טובות, אומר: ברוך שככה לו בעולמו.

על הזיקין אומר: ברוך שכחו וגבורתו מלא עולם. ומה הן זיקין? א. י"א כוכב שביט, שיורה כחץ ברקיע ממקום למקום, וארוך כשבט. ב. י"א וילון שנקרע, והרקיע נראה דרך הקריעה כרומח.

שמואל היו מאירין לו שבילי השמים כשבילי נהרדעא – חוץ מכוכב שביט שלא ידע מה הוא, ומקובל היה שאינו עובר מזל כסיל, ואם עבר העולם חרב. ומה שנראה שעבר, הוא משום שאורו עבר אבל לא הוא עצמו. וי"א שהכוכב נעקר מצד אחר של כסיל, ורואה אותו חבירו מצד השני, ונבעת, ונראה כאילו עבר אותו.

אלמלא זנב העקרב המונח בנהר דינור ומתיש כוחו – מי שהיה עוקצו עקרב לא היה חי.

אלמלא חמה של כסיל לא נתקיים עולם מפני צינה של כימה, ואלמלא צינה של כימה לא נתקיים עולם מפני חמה של כסיל.

ומהו כימה? כמאה כוכבים, י"א שהן מפוזרין, וי"א שהן מכונסים. ומהו עש? י"א זנב של טלה, וי"א ראש העגל. ומסתבר כהאומר זנב טלה, שרואים שיש בה חסרון, שבשעה שהקב"ה ביקש להביא מבול נטל שני כוכבים מכימה והביא מבול, ולאחר מכן נטל שני כוכבים מעיש וסתמה. ולא החזיר לכימה אותן כוכבים שנטל ממנה, שאין הבור מתמלא מחוליתו, או משום שאין קטיגור נעשה סניגור. ולא ברא לה כוכבים אחרים, שאין כל חדש תחת השמש. ועש הולכת אחר קימה לבקש את בניה, ועתיד הקב"ה להחזירן לה, שנאמר ועיש על בניה תנחם.

 ****************

יום שני ו' אדר תש"פ

מסכת ברכות דף נ"ט

דף נ"ט ע"א

על רעידת הארץ – מברך שכוחו וגבורתו מלא עולם. ומה גורם לרעידת הארץ? י"א שבשעה שהקב"ה זוכר את בניו ששרויים בצער בין אומות העולם, מוריד שתי דמעות לים הגדול וקולו נשמע מסוף העולם ועד סופו, וזו היא רעידת הארץ. ורועדת שתי פעמים משתי הדמעות. וי"א שסופק כפיו, וי"א אנחה מתאנח, וי"א שבועט ברקיע, וי"א שדוחק את רגליו תחת כסא הכבוד.

אמוראים נחלקו מה גורם לקול הרעמים – י"א עננים מתחופפין ומתחככין, ונשמע הקול. (וי"מ שעננים פוגעין בגלגל ומתגלגלות עם הגלגל). וי"א עננים ששופכים מים זה לזה. י"א ברק של אש הפוגע בענן ומשבר חתיכות של ברד. י"א שהוא קול רוח המנשב על פיהם של עננים חלולים, ודומה לקול היוצא מן הרוח המנשב על פי החבית. ומסתבר כרב אחא בר יעקב שמפרש שהברק שובר חתיכות ברד, שכך הוא הסדר, שרואים את הברק, ואחריו נשמע הרעם, ואח"כ יורדין גשמים.

על רוח סערה – מברך שכוחו וגבורתו מלא עולם.

אין רוח סערה בלילה אלא אם כן התחילה מביום. ואין רוח סערה עומדת שתי שעות בלא הפסק, לקיים מה שנאמר לא תקום פעמים צרה.

ברק יחידי, וברק לבן, וירוק, ועננים העולים בקרן מערבית ובאים מקרן דרומית, ושתי עננים הפוגעים זה כנגד זה – כולם אם היו בלילה קשים ואינם של ברכה, וצריך לבקש רחמים. אבל ביום לא.

עננים קלושים של בוקר אין בהם ממש – שנאמר 'וחסדכם כענן בקר'. אבל אם נתקשרו השמים בעב עבה, ירד גשם רב.

לא נבראו רעמים אלא לפשוט עקמומית שבלב – שנאמר 'והאלקים עשה שיראו מלפניו'.

הרואה את הקשת בענן – י"א שיפול על פניו. ובמערבא קללו על זה, שנראה ככורע לקשת. אבל צריך לברך: ברוך זוכר הברית. וי"א נאמן בבריתו וקיים במאמרו, ולפיכך יאמר שניהם: ברוך זוכר הברית ונאמן בבריתו וקיים במאמרו.

לאביי מברך על זיקין וזועות רעמים ורוחות וברקים, ועל הרים וגבעות ימים ונהרות ומדברות – גם ברוך עושה בראשית, וגם שכוחו וגבורתו מלא עולם. ולרבא על זיקין וזועות רעמים ורוחות וברקים אומר שתי הברכות, ועל הרים וגבעות ימים ונהרות ומדברות אומר עושה מעשה בראשית, ולא שכוחו וגבורתו מלא עולם, לפי שאינן ברוב העולם אלא במקומן.

הרואה רקיע בטהרתה, כגון שירדו גשמים כל הלילה, ובבוקר באה רוח צפונית, ונתגלית הרקיע – אומר: ברוך עושה בראשית. וי"א שמיום שחרב בית המקדש לא נראית הרקיע בטהרתה.

דף נ"ט ע"ב

הרואה חמה בתקופתה – כלומר למקום שהיא חוזרת שם לתחלת היקפה בתליית המאורות, והוא אחת לכ"ח שנים כשחוזר מחזור גדול של חמה להיות תקופה נופלת בשבתאי, שהיא בתחלת ליל רביעי. וכן הרואה לבנה בגבורתה וכוכבים במסילותם ומזלות כסדרן, אומר: ברוך עושה בראשית.

לרבי יהודה הרואה את הים הגדול אחת לשלשים יום – מברך ברוך שעשה את הים הגדול.

הרואה פרת על גשרו של בבל אומר: ברוך עושה בראשית. שידוע להם שממקום זה לא נשתנה מהילוכו על ידי אדם, אבל משם ולמטה הסיבוהו בני אדם דרך אחרת ואינו מברך. ולרב יוסף ממקום שנקרא 'איהי דקירא' ולמעלה. ולמה נקרא פרת? שמימיו פרין ורבין. וכן הרואה חדקל על גשרו של 'שביסתנא' אומר: ברוך עושה בראשית. ולמה נקרא חדקל? שמימיו חדין וקלין.

השומע בבוקר שירדו גשמים בלילה – מברך הטוב והמטיב, כדין המברך על בשורות טובות. הרואה גשמים – לתירוץ ראשון: אם ירדו מעט אומר מודים אנחנו לך על כל טפה וטפה שהורדת לנו. ורבי יוחנן מסיים בה: אילו פינו מלא שירה כים וכו' אין אנו מספיקין להודות לך ה' אלקינו וכו' עד תשתחוה, ברוך אתה ה' הא'ל ההודאות, ולרב פפא יסיים רוב ההודאות והא'ל ההודאות. ואם ירדו הרבה, מברך הטוב והמטיב. ולתירוץ שני: גם כשירדו הרבה אינו מברך הטוב והמטיב אלא אם יש לו קרקע, אבל אם אין לו אומר מודים אנחנו לך וכו'.

בנה בית חדש וקנה כלים חדשים – אם כולה שלו, אומר: ברוך שהחיינו והגיענו לזמן הזה. ואם יש לאחר שותפות בה, אומר: ברוך הטוב והמטיב. כללו של דבר, על שלו אומר שהחיינו, על שלו ועל של חבירו אומר ברוך הטוב והמטיב.

אמרו לו שילדה אשתו זכר – אומר: ברוך הטוב והמטיב, שיש טובה גם לאשה שהיא רוצה בבן זכר. מת אביו והוא יורשו – בתחלה אומר ברוך דיין האמת, ולבסוף הוא אומר ברוך הטוב והמטיב, לפי שיש לו אחים שיורשים עמו.

שתה יין בסעודה, והביאו לו יין אחר טוב מן הראשון – אין צריך לברך בורא פרי הגפן, אבל צריך לברך הטוב והמטיב, אם יש בני חבורה ששותין עמו.