אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
סיכומי הדף היומי – יום רביעי ד' טבת תשע"ט – יום חמישי ה' טבת תשע"ט
ראשי » הדף והלכה יומית » הדף היומי » סיכומי הדף היומי – יום רביעי ד' טבת תשע"ט – יום חמישי ה' טבת תשע"ט
סיכומי הדף היומי – יום רביעי ד' טבת תשע"ט – יום חמישי ה' טבת תשע"ט

לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום רביעי ד' טבת תשע"ט

מסכת חולין דף ט"ו

דף ט"ו ע"א 

המבשל בשבת – לרבי מאיר בשוגג יאכל במזיד לא יאכל. לרבי יהודה בשוגג יאכל במוצאי שבת, במזיד לא יאכל עולמית. לרבי יוחנן הסנדלר בשוגג יאכל למוצאי שבת לאחרים ולא לו, במזיד לא יאכל עולמית לא לו ולא לאחרים. רב הורה לתלמידיו כרבי מאיר, ובדרשה היה דורש כרבי יהודה, משום עמי הארץ.

לשיטת התנא במשנה השוחט בשבת אסור באכילה באותו יום – והיינו כששחט בשוגג ורבי יהודה היא. ואין לפרשה במזיד וכרבי מאיר, דקתני דומיא דיום הכיפורים שאסור באכילה בשוגג ובמזיד. ואין לפרשה כר"י הסנדלר, שלדבריו מותר במוצאי שבת רק לאחרים, ובמשנה שנינו ששחיטתו כשירה גם לו.

לשיטת רב לא התיר רבי מאיר אלא במבשל – לפי שראוי לכוס קודם הבישול, ואין בו משום מוקצה, אבל השוחט בשבת אסור לאכול בו ביום אפילו בשוגג, לפי שהיה מוקצה בבין השמשות. ורק אם היה לו חולה מבעוד יום, מותר, לפי שהיה עומד לשחיטה מערב שבת. ורבי יהודה אוסר במזיד ומתיר בשוגג כשהיה לו חולה בין השמשות והבריא בשבת, שאין בו משום מוקצה שהיה עומד לשחיטה, ובמזיד אסור משום מעשה שבת.

 

 

דף ט"ו ע"ב 

השוחט לחולה שחלה בשבת – אסור לבריא, לפי שלא היה עומד מאתמול לשחיטה. אבל המבשל לחולה בשבת – מותר לבריא, שגם קודם בישולו הוא ראוי לכוס. ופעמים שהשוחט מותר כגון שהיה לו חולה מבעוד יום, ופעמים שמבשל אסור כגון שקצץ לו דלעת, שהוא מוקצה לפי שהיה בבין השמשות מחובר.

ולהלכה השוחט לחולה בשבת (שהיה חולה מבעוד יום) מותר לבריא לכוס – שמכיון שאי אפשר לכזית בשר בלא שחיטה, הוא שוחט עבור החולה, אבל המבשל לחולה בשבת אסור לבריא, גזירה שמא ירבה בשבילו.

השוחט במגל יד (בצד החלק) שחיטתו כשירה – אבל לכתחילה לא ישחוט, שמא יבוא לשחוט בצד שיש בו פגימות.

הכל שוחטין ולעולם שוחטין ובכל שוחטין – (ראה להלן יז.) – חוץ ממגל קציר והמגירה והשינים והציפורן, מפני שהם חונקין.

השוחט במחובר לקרקע: לשיטת רבי חייא – כשר אפילו לכתחילה. ולשיטתו אמרו בברייתא בכל שוחטין בין בתלוש בין במחובר, בין שהסכין למעלה וצואר בהמה למטה בין שהסכין למטה וצואר בהמה למעלה. ולשיטת רבי – אם היה מחובר מעיקרו פסול אפילו בדיעבד, ואם היה תלוש ולבסוף חברו, לכתחילה לא ישחוט, ובדיעבד שחיטתו כשירה. ולשיטתו שנינו במשנה שהשוחט בצור ובקנה (שהיו תלושין וחברן לקרקע), שחיטתו כשרה בדיעבד.

*************

יום חמישי ה' טבת תשע"ט

מסכת חולין דף ט"ז

דף ט"ז ע"א 

השוחט במוכני של חרס – שחיטתו כשרה, שהאדם מגלגלו. ושל מים שחיטתו פסולה שאין השחיטה בא מכח אדם. וכל זה בכח שני, והיינו לאחר שגלגלו המים את הגלגל פעם ראשונה ושניה, אבל בכח ראשון, שנטל הדף המעכב את המים והתחיל לגלגל ובתחלת גלגולו שחט, שחיטתו כשירה.

הקושר את חבירו, והפנה את המים לעבור עליו – אם נהרג בכח ראשון, שקשרו סמוך לשפת המים וכשנקב נקב בשפת המים מיד באו לפיו, חייב. אבל בכח שני, שקשרו ברחוק והמים הלכו שם, פטור, דגרמא בעלמא הוא.

לרבי שחיטה היא בתלוש – שנאמר 'ויקח את המאכלת לשחוט'. ולרבי חייא אין ראיה מזה, לפי שהכתוב בא לפרש זריזותו של אברהם, שחשש שלא ימצא צור אפילו מחובר והביא עמו מאכלת.

תלוש ולבסוף חברו: לענין עבודת כוכבים – דינו כתלוש, ולפיכך המשתחוה לבית שלו אסרו, אבל המשתחוה למחובר לא אסרו, שנאמר 'אלהיהם על ההרים', ולא ההרים אלהיהם. לענין הכשר זרעים – לרבא נחלקו בתנאים בדבר, ולרב פפא לדברי הכל דינו כתלוש.

הכופה קערה על הכותל בשביל שתודח הקערה – הרי הן בכי יותן, שאם נפלו אחר כך על הפירות הוכשרו. ואם בשביל שלא ילקה הכותל, אינו בכי יותן. ואם בשביל שיודח הכותל, לרבי אלעזר נחלקו תנאים אם תלוש ולסוף חברו דינו כתלוש או כמחובר, ולרב פפא לדברי הכל דינו כתלוש, ולפיכך אם היה כותל מערה אינו בכי יותן, ואם היה כותל בנין הרי זה בכי יותן.

 

 

דף ט"ז ע"ב 

תלוש ולבסוף חברו לענין שחיטה – נסתפק רבא אם דינו כתלוש ושחיטתו כשירה, או דינו כמחובר ושחיטתו פסולה. ואם נעץ סכין בכותל ושחט בה שחיטתו כשרה [גם אם תלוש וחברו דינו כמחובר], לפי שאינו מבטל את הסכין.

היה צור יוצא מכותל מערה [שהוא מחובר מעיקרו], או שהיה קנה עולה מאליו, ושחט בו – שחיטתו פסולה.

נעץ סכין בכותל ושחט בה שחיטתו כשרה – כשהסכין למעלה וצואר בהמה למטה. אבל אם היה סכין למטה וצואר בהמה למעלה, חוששין שמא ידרוס. ולא הכשירו כשהסכין למטה וצואר בהמה למעלה אלא בתלוש. ובעוף כשר אפילו במחובר, לפי שהוא קליל.

חמשה דברים נאמרו בקרומית של קנה: א. אין שוחטין בה, שקיסמין ניתזין ממנו ומנקבין את הסימנין. ועשב הגדל באגמי מים שוחטין בו, שכשהוא יבש הוא חדוד וחותך ואין קיסמין נבדלים הימנו. ב. אין מלין בה, שלא ינקב את הגיד. ג. ואין מחתכין בה בשר, אבל מחתכין בה קרבי דגים, שהם  צלולים ואם יכנס בהם קיסם הוא נראה, וכן עוף מחתכין בו לפי שהוא רך. ד. אין מחצצין בה שינים. ה. ואין מקנחים בה אפילו פי המכה. אבל קינוח לבית הכסא בין כך אסור משום  שהמקנח בדבר שהאור שולטת בו שיניו נושרות.

*************

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס