אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
סיכומי הדף היומי – יום רביעי י"ג אדר ב' תשע"ט – יום חמישי י"ד אדר ב' תשע"ט
ראשי » הדף והלכה יומית » הדף היומי » סיכומי הדף היומי – יום רביעי י"ג אדר ב' תשע"ט – יום חמישי י"ד אדר ב' תשע"ט
סיכומי הדף היומי – יום רביעי י"ג אדר ב' תשע"ט – יום חמישי י"ד אדר ב' תשע"ט

לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום רביעי י"ג אדר ב' תשע"ט

מסכת חולין דף קי"ג

דף קי"ג ע"א 

שנינו: דג טהור שמלחו עם דג טמא מותר, ואין להוכיח מכאן שלא כדברי רבא (לעיל קי"ב: ששחוטה שנמלחה עם טריפה אסורה משום הציר שנבלע בה) – שיש להעמיד כגון שהיה טהור מליח וטמא תפל, אך בשניהם מלוחים אסור. ומה ששנינו בסיפא 'היה טהור מליח וטמא תפל מותר' הוא פירוש הרישא. ואף ששנינו בסיפא דסיפא 'אבל אם היה טמא מליח וטהור תפל אסור' אין לדייק מכך שאם היו שניהם מלוחים מותר – שאגב הרישא 'טהור מליח וטמא תפל' נקטו בסיפא להיפך.

אמר שמואל: אין הבשר יוצא מידי דמו אלא א"כ מולחו יפה יפה ומדיחו יפה יפה, ואם לא הודח הבשר ע"י הטבח צריך להדיחו גם קודם המליחה.

רב דימי מנהרדעא היה מולח הבשר במלח גס, ולאחר זמן המליחה ניערו, ואח"כ הדיחו.

אין מחזיקין דם בבני מעיים – ואם נתבשלו בלא מליחה מותרים. והיינו החלחולת (כרכשא) והמעיים (קיבה כרס ודקים), והדרא דכנתא.

בשר שנמלח להוציא דמו אין מניחים אותו אלא בכלי מנוקב שיזוב הדם – אך מותר למלוח כמה חתיכות בשר זו על זו, ודלא כרב ששת שמלח כל חתיכה בפני עצמה שמא תבלע מחברתה – שאילו כן לא תועיל מליחה אף לחתיכה אחת, שפורש הדם מצד זה ונבלע בצד אחר.

אמר שמואל משום ר' חייא: השובר מפרקתה של בהמה קודם שתצא נפשה הרי זה מכביד את הבשר וגוזל את הבריות ומבליע דם באברים – ואיבעיא האם מה שאמר 'ומבליע דם באברים' הוא הסבר לכך שמכביד את הבשר וגוזל את הבריות, אבל מותרת באכילה אחר מליחה, או שמא כוונתו שהדם נבלע בה ואינו יוצא במליחה ואסורה באכילה, ונשאר בתיקו.

דף קי"ג ע"ב 

בשר בהמה טהורה בחלב בהמה טהורה – אסור לבשל ואסור בהנאה. בשר בהמה טהורה בחלב בהמה טמאה, בשר בהמה טמאה בחלב בהמה טהורה – מותר לבשל ומותר בהנאה.

לרבי עקיבא חיה ועוף אין איסור לבשלם בחלב מן התורה – שנאמר 'לא תבשל גדי בחלב אמו' ג' פעמים, פרט לחיה ולעוף ובהמה טמאה. לרבי יוסי הגלילי נאמר 'לא תאכלו כל נבלה', ונאמר 'לא תבשל גדי בחלב אמו', את שאסור משום נבלה אסור לבשל בחלב. אבל עוף אע"פ שאסור משום נבלה אין איסור לבשלו בחלב, שנאמר 'בחלב אמו', ועוף אין לו חלב אם.

כל בהמה טהורה בכלל איסור בשר בחלב אע"פ שנאמר 'גדי' – שנאמר 'וישלח יהודה את גדי העזים', כאן גדי עזים, הא כל מקום שנאמר גדי סתם  אפילו פרה ורחל במשמע. ואין למדים מכאן שכל מקום גדי הוא גדי עזים, שנאמר עוד 'ואת עורות גדיי העזים', כאן גדיי העזים הא כל מקום שנאמר גדי סתם אפילו פרה ורחל במשמע. ושני כתובים הבאין כאחד אין מלמדין. וגם לסובר מלמדין, הרי נאמר בפסוק אחד שני מיעוטים 'עזים' העזים'.

לשמואל למדים משלש פעמים שנאמר 'גדי' – אחד לרבות שאם בישל חֵלב בחָלב חייב משום חֵלב ומשום בשר בחָלב (ועיין להלן קיד. שיש חולקים), וכן אם בישל מתה בחלב חייב משום נבילה ומשום בשר בחלב, וללמד שאיסור חל על איסור. אחד לרבות את השליל שאם בישלו בחלב חייב, ואחד למעט בהמה טמאה. ושלש פעמים נאמר 'בחלב אמו', אחד למעט חלב זכר, ואחד למעט חלב שחוטה, ואחד למעט חלב טמאה. בישל דם בחָלב, פטור מסברא משום בשר בחלב, שדם אינו בכלל גדי. וכן אם בישל שליא בחָלב פטור, שפירשא בעלמא היא.

כהן טמא שאכל תרומה טמאה – לשמואל בשם ר' אלעזר אינו במיתה, שנאמר 'ומתו בו כי יחללוהו' פרט לזו שמחוללת ועומדת. ואע"פ שסובר בעלמא שאיסור חל על איסור, הפסוק ממעט שלא יתחייב. וי"א שבעלמא סובר אין איסור חל על איסור, ורק לענין בישול חֵלב או נבילה בחָלב למדים מ'גדי' שאיסור חל על איסור. וי"א שלדברי שמואל איסור חל על איסור, ולדברי רבו ר' אלעזר אין איסור חל על איסור.

המבשל בחלב גדי שלא הניקה – חייב, מאחר שתבוא לכלל אם.

*************

יום חמישי י"ד אדר ב' תשע"ט

מסכת חולין דף קי"ד

דף קי"ד ע"א 

המבשל חֵלב בחָלב – נחלקו בו רבי אמי ורבי אסי – לדברי אחד לוקה ולדברי השני אינו לוקה. ונאמרו כמה מהלכים בביאור המחלוקת: א) לדברי הכל אין לוקה על האכילה, שאין איסור חל על איסור, ונחלקו על בישול, לסובר חייב שאין כאן אלא איסור אחד, והסובר שהוא פטור, שלכך אמרה תורה איסור אכילה בלשון בישול, לומר שאם אין לוקה על האכילה אין לוקה על הבישול. ב) על הבישול לדברי הכל חייב, ועל האכילה, לסובר שהוא פטור שאין איסור חל על איסור, ולסובר שהוא חייב לכך אמרה תורה איסור אכילה בלשון בישול לומר שאם לוקה על הבישול לוקה גם על האכילה. ג) אין כאן מחלוקת, והאומר חייב מדבר לענין בישול, והאומר פטור מדבר לענין אכילה.

דם שבשלו בחלב – פטור. העצמות והגידים והקרנים והטלפים שבשלן בחלב – פטור. הפגול והנותר והטמא שבשלן בחלב – לדברי האומר איסור חל על איסור חייב.

מי חלב הרי הן כחלב, והמוחל הרי הוא כשמן – ודווקא לענין הכשר זרעים, אבל אם בישל בשר במי חלב, פטור.

בחלב אמו – אין לי אלא חלב אמו והיינו בחלב גדי, מנין לרבות בחלב פרה ורחל, תלמוד מקרא שני 'בחלב אמו'. אבל אין לרבותו מאמו שלא נאסרה עמו בהרבעה, שיש לומר מה לאמו שכן נאסרה עמו בשחיטה, תאמר בפרה שלא נאסרה עמו בשחיטה.

אסור לבשל גדי בחלב אחותו גדולה (י"מ פרה, וי"מ זקנה שכבר נתעשרה) ואחותו קטנה (י"מ רחל וי"מ גדייה שלא נתעשרה עדיין). ולמדנו זאת למסקנת הגמרא מצד השוה, קטנה מחלב אמו וחלב אחותו גדולה, וגדולה מחלב אמו ואחותו קטנה (ולי"מ מחלב אמו ופרה).

דף קי"ד ע"ב 

אסור לבשל גדי עצמה בחלבה – שנאמר מקרא מיותר 'בחלב אמו'. אבל אין ללמוד בק"ו מאותו ואת בנו שלא נאסר פרי עם פרי בשחיטה, ונאסר פרי עם האם, כאן שנאסר פרי עם פרי (גדי בחלב אמו) אינו דין שייאסר פרי עם האם, שיש לדחות מה לפרי עם פרי שכן שני גופים, תאמר בפרי עם האם שכן גוף אחד.

סוס בן סוסיא אחי פרדה – מותר באמו ואסור עם אחותו. פרד בן סוסיא אחי פרדה, אסור באמו ומותר באחותו.

עבד בן שפחה אחי משוחררת – מותר באמו ואסור באחותו. עבד בן משוחררת אחי שפחה – אסור באמו ומותר באחותו.

לרב אשי בשר בחלב אסור באכילה – שנאמר 'לא תאכל כל תועבה', כל שתעבתי לך הרי הוא בבל תאכל. ואסור בהנאה מדברי רבי אבהו שכל מקום שנאמר לא יאכל לא תאכל לא תאכלו, אחד איסור אכילה ואחד איסור הנאה במשמע, עד שיפרוט לך הכתוב כדרך שפרט לך בנבלה. (ועיין עוד להלן קטו:).

נבילה – לרבי מאיר אחד גר ואחד עובד כוכבים בין בנתינה ובין במכירה, שנאמר 'לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכור', 'תתננה ואכלה או מכור לנכרי'. ולרבי יהודה דברים ככתבן, לגר בנתינה ולעובד כוכבים במכירה, שנאמר 'או' ללמד שהדברים ככתבן. ולרבי מאיר 'או' בא להקדים נתינה לגר למכירה לנכרי, ולרבי יהודה א"צ פסוק לזה, שזה אתה מצווה להחיותו וזה לא.

*************

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס