אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
סיכומי הדף היומי –  יום שישי כ"ט כסלו תשע"ט – שבת קודש ל' כסלו תשע"ט
ראשי » הדף והלכה יומית » הדף היומי » סיכומי הדף היומי –  יום שישי כ"ט כסלו תשע"ט – שבת קודש ל' כסלו תשע"ט
סיכומי הדף היומי –  יום שישי כ"ט כסלו תשע"ט – שבת קודש ל' כסלו תשע"ט

לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

 יום שישי כ"ט כסלו תשע"ט

מסכת חולין דף י'

דף י' ע"א 

שלש משקין אסורין משום גילוי: מים, יין, וחלב. וכמה ישהו ויהיו אסורין? כדי שיצא הרחש ממקום קרוב, והוא מתחת אוזן כלי, וישתה, ויחזור לחורו.

השוחט בסכין ונמצאת פגומה – לרב הונא אפילו שיבר בה עצמות כל היום פסולה, שחוששים שמא בעור נפגמה, שהבהמה בחייה בחזקת איסור עומדת עד שיוודע לך במה נשחטה, וזו נולד בה ספק בשחיטה. ולרב חסדא כשרה שמא בעצם נפגמה, שעצם ודאי פוגם ועור ספק פוגם, ואין ספק מוציא מידי ודאי.

טבל ועלה ונמצא עליו דבר חוצץ – אף על פי שנתעסק באותו המין כל היום כולו, לא עלתה לו טבילה, עד שיאמר ברי לי שלא היה עלי קודם לכן. ואפילו לרב חסדא שאין ספק מוציא מידי ודאי, אין אומרים שוודאי טבל וספק היה עליו חציצה, שמעמידים טמא על חזקתו ואומרים שלא טבל, אבל בבהמה אין מעמידים על חזקתה לומר שלא נשחטה, שהרי שחוטה לפניך, אבל כאן אין לומר 'הרי טבל לפניך' לפי שנולד בו ריעותא, משא"כ בבהמה שהריעותא בסכין ולא בה.

שחט את הושט של עוף, ואח"כ נשמטה הגרגרת – כשרה, שכבר נכשר בשחיטה של סימן אחד. אבל אם נשמטה הגרגרת ואח"כ שחט את הושט, פסולה, שכבר נטרפה קודם שחיטה.

דף י' ע"ב 

רב חסדא מתיר סכין שנמצאת פגומה לאחר שחיטה אפילו לא שיבר בה עצם – שתולין לומר שנפגמה במפרקת. והלכה כרב הונא כשלא שיבר בה עצם שהיא פסולה, והלכה כרב חסדא כששיבר בה עצם.

רב יוסף טרף י"ג בהמות לאחר שמצאו פגימה בסכין – י"א שפסק כרב חסדא ופסל את כולם משום עצם של המפרקת של הראשונה, חוץ מן הראשונה שהיא כשירה. וי"א שפסק כרב הונא (ופסל גם את הראשונה), כי לרב חסדא תולין שנפגמה בעצם של המפרקת האחרונה, וכולן כשירות.

רב כהנא הצריך את השוחט לבדוק את הסכין בין שחיטה לשחיטה – וצידדה הגמ' דהיינו שאם תימצא פגומה תפסל הראשונה שנשחטה – וכרב הונא. ודחו: שסובר כרב חסדא שאף אם תמצא פגומה לא תפסל הראשונה שנשחטה, אלא שאם לא יבדוק ותמצא פגומה לאחר ששחט כמה בהמות, חוששין שנפגמה במפרקת של הראשונה וכולן יפסלו חוץ מן הראשונה. (וכתב רש"י שדחייה בעלמא היא, אבל באמת הורה רב כהנא כרב הונא, וכן הלכה שהשוחט אפילו בהמה אחת צריך לבדוק הסכין אחר שחיטה, ואם שחט הרבה ולא בדק בינתים ונמצאת פגומה, גם הראשונה אסורה).

סומכין על השוחט שבודק בעצמו את הסכין בין שחיטה לשחיטה – שעד אחד נאמן באיסורין. ורק מתחילה צריך בדיקת חכם, משום כבודו של חכם.

מנין שהולכים אחר חזקה – לרבי שמואל בר נחמני בשם ר' יונתן למדין מ'ויצא הכהן מן הבית אל פתח הבית והסגיר את הבית שבעת ימים', ואין חוששין שעד שיצא נפחת הנגע משיעורו, שמעמידים אותו על חזקתו. ופירש אביי שאין לדחות שיצא דרך אחוריו ויראה שיש בו כשיעור עד שעת הסגר, שדרך אחוריו לא שמה יציאה, ועוד שלא יועיל אם היה הנגע אחורי הדלת, וע"י חלון אי אפשר שאין פותחין חלונות בבית אפל לראות את נגעו.

לרב אחא בר יעקב אין זו ראיה – שמא צריך שיצא דרך אחוריו. ופירש רבא ששמה יציאה, שהרי כהן גדול ביום הכפורים נאמר בו יציאה, ושנינו שיצא ובא לו דרך כניסתו. ואם היה הנגע אחורי הדלת פותחין בו חלונות, ורק כשלא ראה הכהן את הנגע שהיה מקום אפל ואין מראהו ניכר אין פותחין חלונות לראותו, אבל לנגע שכבר הכיר שהוא נגע, אלא שצריך חלון להעמידו בחזקתו, פותחין.

לא ילך לביתו ויסגיר – שנאמר 'אל פתח הבית'. ולא יעמוד תחת המשקוף ויסגיר – שנאמר 'מן הבית' עד שיצא מן הבית כולו, הא כיצד עומד בצד המשקוף ומסגיר. הלך לביתו או שעמד בתוך הבית והסגיר – הסגרו מוסגר, שנאמר 'והסגיר את הבית' מכל מקום. ולרב אחא בר יעקב שחוששין שמא נפחת משיעורו, מדובר כשעמדו שורה של בני אדם עד ביתו ואומרים לו שהנגע עודנו בשיעורו.

*************

שבת קודש ל' כסלו תשע"ט

מסכת חולין דף י"א

דף י"א 

מנין שהולכים אחר רוב: ברובא דאיתא קמן – כגון תשעה חנויות שמוכרות בשר שחוטה ואחת מוכרת בשר נבלה, ונמצא בשר בארץ, הולכים אחר רוב חנויות שהם של היתר, וכן סנהדרין שאם י"ב מזכין וי"א מחייבין הרי הוא זכאי, שנאמר 'אחרי רבים להטות'.

וברובא דליתא קמן – כגון קטן וקטנה שאין חוששין שמא תמצא איילונית או שמא ימצא סריס – נחלקו אמוראים מנין שהולכים אחר רוב:

א. לרבי אלעזר למדים מראש העולה – שהתורה אמרה 'ונתח אותה לנתחיה' ולא נתחיה לנתחים, ואם אין הולכים אחר רוב יש לחשוש שניקב קרום של מוח. ונדחו דבריו שיקרענו אבל לא יבדיל לשנים.

ב. למר בריה דרבינא למדים משבירת עצם בפסח – שהתורה אמרה 'ועצם לא תשברו בו', ואין חוששין שניקב קרום של מוח. ונדחו דבריו שיבדוק בהנחת גחלת על עצם הגולגולת, והשורף בעצמות אין בו משום שבירת עצם.

ג. לר"נ בר יצחק למדים מאליה – שנאמר 'חלבו האליה תמימה', ואין חוששין שנפסקה חוט השדרה. ואין לדחות שמשפיל לחותכה סמוך לזנב שאפילו נפסק החוט באותו אליה אין הבהמה נטרפת בו, ובודק כל החוט הנשאר מבין הפרשות ולמעלה עד המוח, שנאמר 'לעומת העצה' מקום שהכליות יועצות, והוא למעלה מן הפרשות. ונדחו דבריו שאפשר שאינו חותכה לשנים, אלא מבקע לצד החלל ובודק.

ד. לרב ששת בריה דרב אידי למדים מעגלה ערופה – שהתורה אמרה 'הערופה' כשהיא שלימה, ואין חוששין שהיא טריפה, אע"פ שנאמר בה 'כפרה' כקדשים.

ה. לרבה בר רב שילא למדין מפרה אדומה – שהתורה אמרה 'ושחט ושרף', מה שחיטתה כשהיא שלמה אף שריפתה, ואין חוששין שהיא טריפה, אע"פ ש'חטאת' קרייה רחמנא.

ו. לרב אחא בר יעקב למדין משעיר המשתלח – שנאמר 'ולקח את שני השעירים' שיהו שניהם שוים, ואין חוששין שמא אחת טריפה, ואין גורל קובע לעזאזל אלא בדבר הראוי לשם. ואין לומר שבודקין אותו, שהרי לא היה מגיע למחצית ההר עד שנעשה אברים אברים.

ז. לרב מרי למדין ממכה אביו ואמו שהוא נהרג – ואין חוששים שאינו אביו, משום שרוב בעילות אחר הבעל. ואין להעמיד כשהיו אביו ואמו חבושים בבית האסורין, שאין אפוטרופוס לעריות.

ח. לרב כהנא למדין מהורג את הנפש שהוא נהרג – ואין חוששין שהיה הנהרג טריפה. ואפילו אם תאמר שמשום איבוד נשמה מנוולין אותו ובודקין אותו, עדיין יש לחשוש שמא במקום סייף היה נקב.

ט. לרבינא למדין מעדים זוממין – שהתורה אמרה 'ועשיתם לו כאשר זמם', ואין חוששין שמא העידו על הטריפה. ואי אפשר לומר שבודקין אותו, שהרי אם הרגוהו אין נהרגין.

י. לרב אשי למדין משחיטה – שהתורה אמרה שחוט ואכול, ואין חוששין שמא שחט במקום נקב.

למסקנא נדחו דברי כולן – כי יתכן שבמקום שאפשר לברר הדבר בודקין, ואין סומכין על הרוב, ובכל אלו סומכין על הרוב משום שלא אפשר לנו לברר. שהרי גם רבי מאיר שחושש למיעוט לא חשש במקום שאי אפשר לברר, כי אם כן היה אסור באכילת בשר. ואם תאמר שלא אכל, מה נאמר בפסח וקדשים שיש מצוה באכילתן.

*************

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס