אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
סיכומי הדף היומי – כתובות י"ח י"ט כ' – יום ראשון כ"ה תמוז תשפ"ב – יום שני כ"ו תמוז תשפ"ב – יום שלישי כ"ז תמוז תשפ"ב
ראשי » הדף והלכה יומית » הדף היומי » סיכומי הדף היומי – כתובות י"ח י"ט כ' – יום ראשון כ"ה תמוז תשפ"ב – יום שני כ"ו תמוז תשפ"ב – יום שלישי כ"ז תמוז תשפ"ב
סיכומי הדף היומי – כתובות י"ח י"ט כ' – יום ראשון כ"ה תמוז תשפ"ב – יום שני כ"ו תמוז תשפ"ב – יום שלישי כ"ז תמוז תשפ"ב

לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

יום ראשון כ"ה תמוז תשפ"ב

מסכת כתובות דף י"ח

דף י"ח – ע"א

לא שנינו במשנה 'מודה רבי יהושע באומר לחבירו מנה לוויתי ממך ופרעתיו' – משום סיפא שתני שאם יש עדים אינו נאמן, שהמלווה לחבירו בעדים אינו צריך לפרעו בעדים.

מודה במקצת הטענה ישבע – שמא חייב בכל הטענה, ומה שלא כפר בכולו שחזקה שאין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו, ומה שלא הודה בכולו משום שאין לו מעות לשלם, ולכן הטילה התורה עליו שבועה.

האומר לחבירו 'מנה לאביך בידי ופרעתי מקצתו' – פטור משבועת מודה במקצת, מתקנת חכמים שמשיב אבידה הוא.

האומר 'מנה לאבא בידך', והשיבו שפרע מקצתו – לחכמים משיב אבידה הוא ופטור מן השבועה אף אם התובע הוא גדול, שאין נשבעים אלא משום שאין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו, ודווקא בפני בעל חוב עצמו אינו מעיז אבל בפני בנו מעיז. לרבי אליעזר בן יעקב – חייב שבועה, שגם בפני בנו אינו מעיז, ואף על תביעת קטן נשבע כיון שבא בטענת אביו.

לא שנינו במשנה 'מודה רבי יהושע באומר מנה לאביך בידי ופרעתיו מחצה' שנאמן -שלרבי אליעזר בן יעקב צריך שבועה, ולחכמים פשוט שהוא נאמן.

דף י"ח – ע"ב

משנה . עדים שבאו לקיים שטר, ואמרו חתימת ידינו היא אבל אנוסים היינו, קטנים היינו, פסולי עדות היינו (מחמת קירבה, או פסול מדרבנן שמשחקים בקוביא) – הרי אלו נאמנים, כיון שאין כתב ידם ניכר אלא על פיהם ובתוך כדי דיבור עקרו לעדותם, והפה שאסר הוא הפה שהתיר.

אנוסים היינו שנאמנים היינו רק כשאמרו שהיו אנוסים מחמת נפשות, אבל אנוסים מחמת ממון אינם נאמנים, שפוסלים עצמם באומרם חתמנו שקר בשביל אונס ממון, ואין אדם משים עצמו רשע.

אין אדם נאמן לעשות עצמו רשע – שאדם קרוב אצל עצמו ואינו נאמן על עצמו לא לזכות ולא לחובה בדיני נפשות ובפסול עדות להיעשות רשע ופסול על פיו.

כיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד – שנאמר 'אם לא יגיד' שמשמע רק עדות אחד, ומה שנאמנים להעיד בשעת קיום חתימתם שהיו אנוסים היינו משום שהגדה אחת היא בתוך כדי דיבור (בכדי שאילת שלום).

עדים החתומים על השטר נעשה כמי שנחקרה עדותם בבית דין, ושוב אינו חוזר ומגיד.

אם יש עדים אחרים המקיימים חתימת ידם, או שהתקיים השטר ע"י דימוי לשטר שכבר הוחזק בבית דין – אין עדי השטר נאמנים שהיו אנוסים, שאין חוזרים ומגידים.

***************

יום שני כ"ו תמוז תשפ"ב

מסכת כתובות דף י"ט

דף י"ט – ע"א

עדים שבאו לקיים השטר, ואמרו: חתימת ידינו היא, אבל אנוסים היינו, קטנים היינו, פסולי עדות היינו – לחכמים נאמנים, שהפה שאסר הוא הפה שהתיר, לרבי מאיר אינם נאמנים, כיון שהלווה מודה שכתב השטר והוא מקיימו ואומר שאינו מזויף, שוב אינו נאמן לטעון שפרעו, ולא צריכים שוב לקיום העדים.

לווה שמודה שכתב את השטר אך טוען שהוא פרוע – לרב הונא בשם רב אינו נאמן, כיון שאמר שהשטר כשר הרי הוחזק השטר, וכי אמר פרעתיו אינו נאמן שהרי ביד המלווה הוא, והיינו כדעת רבי מאיר הנ"ל, לרב נחמן נאמן לומר פרעתי, שמודה בשטר שכתבו צריך לקיימו.

אין לך דבר שעומד בפני פיקוח נפש אלא עבודת כוכבים וגילוי עריות ושפיכות דמים בלבד, אך על שאר עבירות יעבור ואל יהרג.

הנושה בחבירו מנה וחבירו בחבירו, מוציאים מזה ונותנים לזה – שנאמר 'ונתן לאשר אשם לו', אשם היינו הקרן, שיתן למי שהקרן שלו.

האומר שטר אמנה הוא אינו נאמן,

לרבא – שאמר כן הלווה, שמודה בשטר שכתבו אין צריך לקיימו.

לאביי – שאמר כן המלווה, וכגון שחייב לאחרים ואינו נאמן לחוב להם.

לרב אשי – שאמרו כן העדים, שאינם נאמנים אפילו אין כתב ידם יוצא ממקום אחר, שאסור לעשות שטר אמנה, וכשאומרים חתמנו על שטר אמנה אין נאמנים להרשיע את עצמם.

דף י"ט – ע"ב

'אל תשכן באהליך עולה' – אסור להשהות שטר אמנה בתוך ביתו, וי"א גם שטר פרוע, וי"א שבזה לפעמים מעכב השטר משום שהלווה עדיין לא פרעו שכר הסופר, ומותר.

ספר תורה נביאים וכתובים שאינו מוגה מטעויות שבו – אסור להשהות בתוך ביתו שלושים יום, משום 'אל תשכן באהליך עולה'.

עדים שאמרו על שטר מכר שהמוכר מסר מודעה בפנינו והראנו אונסו והכרנו בו – לרב נחמן אינם נאמנים, שלא אתי על פה ומרע לשטר, למר בר רב אשי נאמנים, שניתן השטר להיכתב להציל האנוס מיד אונסו.

עדים שבאו לקיים שטר מכר ואמרו בתנאי מכרה לו ולא ראינו שקיימו, והמוכר אומר שלא קיימו – העדים נאמנים, כיון שאמרו כן תוך כדי דיבור של קיום השטר, ואינו דומה לעדים האומרים אמנה ומודעה, שתנאי הוא דבר אחר מחוץ לשטר, ואינם עוקרים בזה את השטר.

עדים שבאים לקיים השטר, ואחד אומר תנאי היה ואחד אומר לא היה תנאי – לרב פפא כיון ששניהם מעידים שהשטר אמת, זה האומר שהיה תנאי אינו נאמן לעקור השטר, שהוא אחד במקום שנים, ולרב הונא בריה דרב יהושע נאמן, שהרי עוקר חתימתו, ונמצא שאין בשטר אלא עד אחד.

***************

יום שלישי כ"ז תמוז תשפ"ב

מסכת כתובות דף כ׳

דף כ' – ע"א

שנים החתומים על השטר ומתו, אם השטר אינו מקוים, ובאו שנים מן השוק ואמרו ידענו שכתב ידם הוא אבל היו אנוסים, קטנים, פסולי עדות – הרי אלו נאמנים. ואם מעידים כן על שטר מקוים � הרי זה ספק דתרי ותרי, ואוקי תרי להדי תרי ואוקיממונא בחזקת מריה, ואין גובים בשטר, אך אין קורעים אותו, שאם יתפוס המלווה אין מוציאים ממנו.

מכר קרקע, ושנים אומרים שמכרה כשהוא שוטה ושנים אומרים שהיה בריא – אם יש לו חזקה בנכסיו שהיו של אבותיו, מעמידים הקרקע בחזקתו, ואם אין לו חזקת אבות אומרים שאפשר שקנאה כשהיה שוטה, ואין לו חזקה לבטל המכירה.

אין מזימים העדים אלא בפניהם – שהרי באים לחייבם, לרב ששת הכחשה תחילת הזמה היא ודווקא לפניהם, לר' נחמן ור' אבהו מכחישים העדים גם שלא בפניהם, וכן הזמה שלא בפניהם אמנם אינה הזמה להענישם, אך הרי זו הכחשה לבטל עדותם.

קיום שטרות הוא ע"י עדים המעידים שהוא כתב ידי העדים, או על ידי דימוי חתימת העדים לחתימתם בשטר אחר שיצא עליו ערעור והוחזק בבית דין, שאם לא כן גם השטר השני בחשש מזויף. וכן מקיימים על ידי דימוי לשתי כתובות, או לשטרות שתי שדות שהחזיק בהם ג' שנים בלי ערעור, והשטרות יוצאים מתחת ידי אחר ולא מתחת זה שבא לקיים השטר השלישי (שמא זייף על פיהם).

עד הירא לשכוח העדות – כותב עדותו על השטר, ומעיד על פי אותו כתב אפילו אחר כמה שנים, לרב הונא רק אם נזכר קצת מעדותו בלי ראיית השטר, לרבי יוחנן אף שנזכר רק בשטר, אבל לא נזכר כלל לכו"ע אינו מעיד, משום 'מפיהם' – ולא מפי כתבם.

לשיטת רבי יוחנן עדים יכולים להזכיר אחד לשני את עדותםעד שנזכרמעצמו, לרב חביבא גם הבעל דין עצמו יכול להזכירו, למר בריה דרב אשי הוא עצמו לא, ולהלכה דווקא אם העד צורבא דרבנן יכול בעל דין להזכירו, שוודאי נזכר ואינו סומך על הבעל דין.

דף כ' – ע"ב

תלוליות – הקרובות לעיר הסמוכה לבית הקברות, או הקרובות לדרך בית הקברות, בין חדשות ובין ישנות טמאות, כיון שסמוכות שמא אשה יחידה הלכה וקברה שם נפל שלה. רחוקות – חדשות טהורות, שאם נקבר שם היו יודעים, ישנות טמאות שכבר נשתכח הדבר. (אבל אם אין סמוכה לבית הקברות אין מחזיקים טומאה מספק בארץ ישראל). לרבי מאיר – קרובה היינו חמשים אמה, ישנה היינו שעברו שישים שנה. לרבי יהודה – קרובה שאין קרובה הימנה, ישנה שאין אדם זוכרה.

לרב חסדא עדים זוכרים עדותםעד שישים שנה, וכמו שאמר רבי מאיר שעד שישים שנה זוכרים הקברים, ודחו בגמרא שאני עדות כיון שעשו אותו עד ומוטל עליו לזכור זוכרו הרבה שנים.

***************

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס