אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
סיכומי הדף היומי – כתובות מ"ב מ"ג – יום רביעי כ' אב תשפ"ב – יום חמישי כ"א אב תשפ"ב
ראשי » הדף והלכה יומית » הדף היומי » סיכומי הדף היומי – כתובות מ"ב מ"ג – יום רביעי כ' אב תשפ"ב – יום חמישי כ"א אב תשפ"ב
סיכומי הדף היומי – כתובות מ"ב מ"ג – יום רביעי כ' אב תשפ"ב – יום חמישי כ"א אב תשפ"ב

     לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

יום רביעי כ' אב תשפ"ב

מסכת כתובות דף מ"ב

פרק רביעי – נערה שנתפתתה

כתובות דף מ"ב – ע"א

משנה . תשלומי בושת ופגם וקנס וצער שייכים לאב, עמדה בדין עד שלא מת האב, ומת – הרי הם של אחים יורשי האב.

לא הספיקה לעמוד בדין עד שמת האב – הרי הם לעצמה, שכיון שלא עמד בדין אינו ממון להוריש לבניו. עמדה בדין עד שלא בגרה – הרי הם של אב, מת האב – הרי הם של אחים, לא הספיקה לעמוד בדין עד שבגרה הרי הם של עצמה. לרבי שמעון – אף אם עמדה בדין אינו ממון להוריש לבניו עד שיגיע לידו, והרי הם לעצמה.

מעשה ידיה ומציאתה – אף שלא גבתה, כשמת האב הרי הם של אחים.

האומר לחבירו: אנסת או פיתית את בתי. והלה משיב: לא אנסתי ולא פיתיתי. משביעך אני ואמר אמן, ואח"כ הודה שנשבע לשקר –

לחכמים –  חייב קרן וחומש וקרבן אשם גזילות, שנתכוון לתבוע בושת ופגם שהוא ממון, ולא נתכוון לתבוע הקנס, שיותר תובע תביעה שאם יודה לא יפטר מלתבוע תביעה שאם יודה יפטר.

לרבי שמעון – פטור, שנתכוון לתבוע הקנס, שיותר תובע תביעה שיש לה קצבה מתביעה שאין לה קצבה, וכיון שאין הודאתו מחייבת, שאין אדם משלם קנס על פי עצמו, גם הכפירה אינה כפירת ממון.

האומר לחבירו: העמדתיך בדין ונתחייבת לי קנס, וכפר, ונשבע, והודה –

לחכמים חייב קרבן מריבוי 'ומעלה מעל'.

לרבי שמעון פטור, שנאמר 'וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו או מצא אבידה וכחש בה' – דווקא אלו שעיקרם ממון, מה שאין כן דבר שעיקרו קנס.

דף מ"ב – ע"ב

לרבי שמעון הסובר שדבר שעיקרו קנס פטור המודה מקרבן שבועה אף כשתבעו שכבר העמידו על כך בדין, מודה שאחר העמדה בדין נחשב ממון להוריש לבניו, פרט לחמישים כסף של אונס ומפתה, שנאמר 'ונתן האיש השוכב עמה לאבי הנערה חמשים כסף' – לא זיכתה תורה לאב אלא משעת נתינה ואילך, ואם לא הספיק לגבות עד שמת האב הרי הם של עצמה.

***************

יום חמישי כ"א אב תשפ"ב

מסכת כתובות דף מ"ג

דף מ"ג – ע"א

'והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם' – עבדים כנענים אתם מורישים לבניכם, ולא זכות שזיכתה התורה בבת, כגון קנס של פיתוי ואונס, וחבלות בפניה המפחיתים דמיה כשמוכרה לאמה. אמנם שאר חבלות הואיל שצער גופה הוא לעולם שלה הוא.

מעשה ידי יתומה הניזונת מן אחים מנכסי אביה מתנאי כתובה:

לרב ששת – של אחים, וכדין האלמנה שניזונת מנכסי יתומים שמעשה ידיה שלהם.

לרב – מעשה ידיה לעצמה, ואינו דומה לאלמנה, שנוח לאב שבתו תרוויח מעשה ידיה, והלכה כרב.

מי שמת והניח אלמנה ובת ונכסים מועטים – אלמנה ניזונת והבת תשאל על הפתחים, גם לרב הסובר שנוח לאב בהרווחת בתו יותר מאלמנתו, שלעניין זילותא אלמנתו עדיפה לו.

דף מ"ג – ע"ב

משנה . המארס את בתו קטנה או נערה ונתגרשה, אירסה ונתארמלה – לסובר שיש כתובה מן האירוסין כתובתה שלו. השיאה ונתגרשה, השיאה ונתארמלה – לת"ק כתובתה שלה, ששעת גוביינא הוא אחר שנישאת ופקעה רשותו ממנה, לרבי יהודה כתובה הראשונה של אב, שנכתבה בעודה ברשותו, אך אם אירסה בנערותה ובגרה, ואח"כ נשאת – כתובתה שלה, שנכתבה אחר שיצאה מרשותו בבגרות, ואין אומרים שזכה בה בשעת אירוסין.

ארוס שנתחייב בכתובה בשעת אירוסין מתקנת חכמים, וכתב לה כתובה עם תוספת בשעת נשואין:

לרב הונא – מנה ומאתים שהוא שיעור הכתובה שנתחייב מתקנת חכמים גובה ממשועבדים שמשעת אירוסין, ותוספת שהתחייב מעצמו בנישואין גובה ממשועבדים שמשעת נשואין.

לרב אסי – גם עיקר כתובה גובה רק משעת נישואין, שבשעת כתיבת השטר מחלה השעבוד הראשון והתרצתה לזמן הכתוב בשטר.

הוציאה עליו שתי כתובות אחת של מאתים ואחת של שלש מאות – הואיל ולא כתב בכתובה השניה 'צביתי ואוסיפת לך' (כדרך שכותבים בתוספת כתובה הנ"ל), לא בא להוסיף על הראשונה ולא תגבה השניה אלא אם בטלה הראשונה, ולכן יש לה שתי אפשרויות: או גובה מאתים מזמן ראשון או שלש מאות מזמן שני.

נשאת לראשון ומת, לשני ומת – לרבי לא תינשא לשלישי, שסובר שבשני פעמים נקבעת חזקה שהיא קטלנית, וכן מדויק מהתנא במשנתנו.

***************

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס