לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל
יום שלישי ט' שבט תשפ"ב
מסכת מגילה דף ל'
דף ל' – ע"א
פרשת שקלים שחל בפרשת תצוה – לרבי יצחק נפחא קורין ששה בפרשת תצוה ואחד בכי תשא, לאביי אין קריאת כי תשא ניכרת שנקראת משום פרשת שקלים, שהרי המשך הפרשה היא, אלא קורא ששה מתחילת תצוה עד 'ועשית כיור' שבפרשת כי תשא, וחוזר וקורא 'כי תשא' עד 'ועשית'.
פרשת שקלים שחל בפרשת כי תשא – לרבי יצחק נפחא קורא ששה מ'ועשית' עד ויקהל, ואחר כן קורא מ'כי תשא' עד 'ועשית', לאביי קורא ששה עד ויקהל, וחוזר וקורא מ'כי תשא' עד 'ועשית', וכן תניא בברייתא.
ראש חודש אדר שחל בערב שבת – לרב מקדימים פרשת שקלים לשבת שלפניה, שאם יאחרו יחסרו מימי שתי השבתות מהקריאה עד העמדת השולחנות בט"ו באדר, לשמואל – מאחרים לשבת שלמחרת, כיון שיום ט"ו חל בערב שבת אין מעמידים השולחנות עד יום א' בשבת (י"ז אדר). והביאה הגמרא שכבר נחלקו התנאים בזה.
פורים (י"ד) שחל בערב שבת – לרב מקדימים פרשת זכור לשבת הקודמת, כדי שלא להקדים עשיה לקריאה, לשמואל מאחרים לשבת שלמחרת, כיון דמוקפין עושים בט"ו אין כאן הקדמת עשיה לקריאה אלא קריאה ועשיה יחד בט"ו.
פורים (י"ד) שחל בשבת, לרב הונא גם לרב אין מקדימים, כיון שאינו מקדים עשיה לזכירה אלא יחדיו הם. לרב נחמן אליבא דרב וכן איתמר משמיה דרב – מקדימים לשבת הקודמת, שצריך להקדים זכירה לעשיה בעיירות.
זמן קריאת פרשת פרה אדומה: כשחל ראש חודש ניסן בשבת וקוראים בו ביום פרשת החודש – קוראים פרשת פרה בשבת שלפני ניסן, וכשחל ראש חודש ניסן באמצע השבוע שמקדימים לקרוא פרשת החודש בשבת שלפני ניסן – קוראים פרשת פרה בשבת שלאחר פורים.
שבת ראשונה שחל ראש חודש אדר בתוכה – קוראים כי תשא (שקלים) ומפטירים ביהוידע, שניה – כל שחל פורים בתוכה קוראים זכור ומפטירים 'פקדתי', שלישית – כל שסמוכה לפורים לאחריו קוראים פרה אדומה ומפטירים 'כה אמר ה' א-לוקים בראשון באחד לחודש', שבת רביעית שחל ראש חודש ניסן בתוכה אפילו בערב שבת – קוראים 'החודש הזה לכם'.
דף ל' – ע"ב
בשבת חמישית חוזרים לכסדרן (שתנן במתני' דף כ"ט.) – לר' אמי היינו לסדר הפרשיות, שבשבתות של ד' פרשיות אין קוראים אלא ארבע פרשיות אלו, לר' ירמיה היינו לסדר הפטרות, שבארבע פרשיות קוראים סדר הפרשיות כסדרן אלא שמפטירים מעין הד' פרשיות.
בתעניות שבימי שני וחמישי – בשחרית אין קוראים סדר הפרשיות, ואין לומר שיקראו בסדר הפרשיות, שהרי במנחה יקראו בשל תעניות – כיון שבבוקר מאספים בני אדם ובודקים ומזהירים אם יש בידם עבירה ויחדלו כדי שתתקבל התענית, לפיכך אין פנאי בשחרית לקרוא בתורה כלל.
סדר היום בתעניות: מהבוקר עד חצות היום – בודקים בעסקי בני העיר אם יש עבירה בידם, מחצות היום עד רבע קודם סוף היום – קוראים בתורה ומפטירים, ברבע האחרון של היום – מבקשים רחמים
***************
יום רביעי י' שבט תשפ"ב
מסכת מגילה דף ל"א
דף ל"א – ע"א
משנה . קריאת התורה במועדים:
בפסח – ביום ראשון (ושני בחו"ל) מדין המשנה וגמרא קוראים בפרשת מועדות שבספר ויקרא – 'שור או כשב או עז…', ומפטירים ביום ראשון בפסח גלגל (ביהושע) וביום השני בחו"ל בפסח יאשיהו (במלכים), ובשאר ימות הפסח מלקט וקורא מעניינו של פסח – מאפ"ו סימן: מ'שכו וקחו לכם צאן, א'ם כסף תלוה את עמי, פ'סל לך, ו'ידבר שבפרשת בהעלותך. ובשביעי של פסח קוראים 'ויהי בשלח', ומפטירים 'וידבר דוד' (שהיא שירה, ומדובר בה ביציאת מצרים), וביום טוב אחרון קוראים 'כל הבכור' ומפטירים 'עוד היום' (שמפלתו של סנחריב בליל פסח היתה). ועכשיו נהגו בקריאה על פי סדר זה: משך ('משכו') תורא ('שור או כשב…'), 'קדש (לי כל בכור') בכספא ('אם כסף'), 'פסל (לך…') במדברא (בהעלותך), שלח (פסח שני) בוכרא ('כל הבכור').
בעצרת – 'שבעה שבועות' (שבפרשת 'כל הבכור'), ומפטירים בחבקוק (שמדבר במתן תורה), ולדעת אחרים – קוראים 'בחודש השלישי', ומפטירים במרכבה (על שם גילוי השכינה בסיני). וכעת שיש שני ימים (בגולה) קוראים ביום ראשון כאחרים, וביום שני כדעה ראשונה.
בראש השנה – 'בחודש השביעי באחד לחודש' (שבפרשת 'שור או כשב'), ומפטירים 'הבן יקיר' (משום זכור אזכרנו רחם ארחמנו). וי"א שקורין 'וה' פקד את שרה' ומפטירים בחנה (שפקידתה הייתה בראש השנה). וכעת שיש שני ימים נוהגים לקרוא ביום ראשון כיש אומרים, וביום שני קוראים 'והאלוקים ניסה את אברהם' (כדי שיזכור לנו היום עקידת יצחק), ומפטירים 'הבן יקיר'.
ביום הכיפורים – 'אחרי מות' ומפטירים 'כי כה אמר ה' רם ונשא' (שמדבר בתשובה), ובמנחה קוראים בעריות (שמי שיש לו עבירה שנפשו של אדם מחמדתן ויצרו תוקפו – יפרוש) ומפטירים ביונה.
בסוכות – בשני ימים טובים הראשונים (בחו"ל) בפרשת המועדות שבתורת כהנים ('שור או כשב'), ומפטירים ביום ראשון 'הנה יום בא לה" (שכתוב בו 'לחוג את חג הסוכות'), וביום שני 'ויקהלו אל המלך שלמה' (שחנוכת הבית הייתה בחג הסוכות). ושאר כל החג קוראים בקרבנות החג. ביום טוב האחרון קוראים 'עשר תעשר' (בחו"ל) לפי שיש בה מצוות וחוקים הרבה הנוהגות בחג בזמן האסיף ועוד מצוות, ומפטירים 'ויהי ככלות שלמה' (שביום השמיני שלח את העם), למחר קוראים 'וזאת הברכה' ומפטירים 'ויעמוד שלמה'.
בשבת חול המועד בין בפסח בין בסוכות קוראים 'ראה אתה' (בפרשת כי תשא) שיש שם מצוות שבת ורגלים וחול המועד. בפסח מפטירים העצמות היבשות (שיצאו ממצרים לפני הקץ), ובסוכות מפטירים 'ביום בא גוג'.
בחנוכה קוראים בנשיאים, ומפטירים בנרות זכריה, ואם יש ב' שבתות מפטירים בשניה בנרות שלמה.
בפורים – 'ויבא עמלק'.
בראשי חדשים – 'ובראשי חדשיכם', ראש חודש שחל בשבת מפטירים 'והיה מידי חודש בחדשו', ואם חל למחרת השבת מפטירים ב'מחר חודש'.
כל מקום שאתה מוצא גבורתו של הקדוש ברוך הוא שם אתה מוצא ענוותנותו, כתוב בתורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים.
דף ל"א – ע"ב
ראש חודש אב שחל בשבת מפטירים 'חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי היו עלי לטורח', אמר הקדוש ברוך הוא, לא דיין להם לישראל שחוטאים לפני, אלא שמטריחים אותי לידע איזו גזירה קשה להביא עליהם.
בתשעה באב – מעיקר הדין קוראים לשיטת אחרים 'ואם לא תשמעו לי', לר' נתן בר יוסף 'עד אנא ינאצוני העם הזה', וי"א 'עד מתי לעדה הרעה הזאת', ומפטירים ב'איכה הייתהלזונה'. אך נהגו לקרוא 'כי תוליד בנים' ומפטירים ב'אסוף אסיפם'.
במעמדות קוראים בראשית – שאלמלי מעמדות לא נתקיימו שמים וארץ, שנאמר 'אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי'.
'ויאמר, ה' אלוקים במה אדע כי אירשנה' – אמר אברהם לפני הקדוש ברוך הוא: ריבונו של עולם, שמא ח"ו ישראל חוטאים לפניך ואתה עושה להם כדור המבול וכדור הפלגה, אמר לו: לאו, אמר לו: ריבונו של עולם, במה אדע – ללמד דבר שיתכפר בו עוונותיהם, אמר לו: קחה לי עגלה משולשת וגו', אמר לו: ריבונו של עולם, תינח בזמן שבית המקדש קיים, בזמן שאין בית המקדש קיים מה תהא עליהם. אמר לו: כבר תיקנתי להם סדר קרבנות, כל זמן שקוראים בהם מעלה אני עליהם כאילו מקריבים לפני קרבן ומוחל אני על כל עוונותיהם.
אין מפסיקים בקללות – לרבי אסי שכתוב 'מוסר ה' אל תמאס', והמפסיק מראה שקשה לו קריאתם, לריש לקיש – לפי שאין אומרים ברכה על הפורענות, ולכן מתחיל בפסוק שלפניהם ומסיים בפסוק שלאחריהם.
בקללות שבתורת כהנים אין מפסיקים, שנאמרו בלשון רבים, ומשה אמרם מפי הגבורה, אבל בקללות שבמשנה תורה מפסיקים, שבלשון יחיד נאמרו ומשה אמרם מפי עצמו.
עזרא תיקן להן לישראל שיהיו קוראים קללות שבתורת כהנים קודם עצרת, ושבמשנה תורה קודם ראש השנה, כדי שתכלה שנה וקללותיה, שגם עצרת ראש השנה היא שדנים בה על פירות האילן.
אם יאמרו לך זקנים סתור וילדים בנה – סתור ואל תבנה, מפני שסתירת זקנים בנין ובנין נערים סתירה, כמו שמצינו ברחבעם בן שלמה שלא שמעו לעצת הזקנים ועל ידי זה נחרב בית המקדש.
קריאת התורה בשבת במנחה ובשני וחמישי: לרבי מאיר – במנחה מתחילים במקום שהפסיקו שחרית, וממקום שהפסיקו במנחה קוראים בשני, וממקום שהפסיקו בשני קוראים בחמישי. לרבי יהודה – מקום שמפסיקים בשבת שחרית, שם קוראים במנחה ובשני וחמישי ובשבת הבאה, וכן הלכה.
***************
יום חמישי י"א שבט תשפ"ב
מסכת מגילה דף ל"ב
דף ל"ב – ע"א
קודם הקריאה פותח הספר תורה ורואה, ולרבי מאיר גולל ומברך, שלא יאמרו ברכות כתובים בתורה, ומטעם זה אמר עולא שהקורא בתורה לא יסייע למתורגמן. לרבי יהודה – פותח ורואה ומברך, שדווקא בתרגום יש מקום לטעות ולומר שכתוב בתורה אך בברכות אין מקום לטעות.
הלוחות (י"א כריכות ספרים) והבימה שהיו עושים למלך – אין בהם משום קדושה.
הגולל ספר תורה יעמידנו כנגד התפר – ששם ראוי להדקו יפה.
הגולל לבדו ספר תורה כשמונח הספר על ברכיו – גולל העמוד שהוא חוצה לו לצד פנים, שאם יאחז עמוד הפנימי ויגלול לצד חוץ יפתח החיצון ויפול לארץ. וכשגמר לגלול יאחז בפנימי ויהדקו אל החיצון, שאם יהדק החיצון אל הפנימי הרי הוא מכסה הכתב בזרועותיו, ומצוה להראות הכתב אל העם בשעה שמהדק.
הגדול גולל הספר תורה, ומקבל שכר כנגד כולם.
משתמשים בבת קול לדעת אם להתחיל דבר, והיינו כששמע קול גברא בעיר וקול איתתא במדבר, וכפלה הבת קול הן או לאו.
'וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים' – לרבי יוחנן היינו כל הקורא בלא נעימה ושונה בלא זמרה, לרב משרשיא היינו שני תלמידי חכמים היושבים בעיר אחת ואין נוחים זה לזה בהלכה.
כל האוחז ספר תורה ערום נקבר ערום בלא אותה מצוה (עי' תוס').
מוטב שיגלול המטפחת סביב הספר תורה, ולא יגלול הספר תורה סביב המטפחת, מפני כבוד התורה.
'וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל' – מצוותם שיהיו קוראים אותם כל אחד בזמנו.
משה תיקן להם לישראל שיהיו שואלים ודורשים בעניינו של יום – הלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת הלכות חג בחג.
הדרן עלך מסכת מגילה
***************