אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
סיכומי הדף היומי – מועד קטן – כ"ח כ"ט – יום רביעי ח' אדר תשפ"ב – יום חמישי ט' אדר תשפ"ב
ראשי » הדף והלכה יומית » הדף היומי » סיכומי הדף היומי – מועד קטן – כ"ח כ"ט – יום רביעי ח' אדר תשפ"ב – יום חמישי ט' אדר תשפ"ב
סיכומי הדף היומי – מועד קטן – כ"ח כ"ט – יום רביעי ח' אדר תשפ"ב – יום חמישי ט' אדר תשפ"ב

לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

יום רביעי ח' אדר תשפ"ב

מסכת מועד קטן דף כ"ח

דף כ"ח – ע"א

לא מניחים מיטת אשה ברחוב מפני הכבוד, לנהרדעי רק חיה שמתה מחמת לידה שהיא שופעת, לר' אלעזר כל הנשים, שנאמר 'ותמת שם מרים ותקבר שם' סמוך למיתה קבורה.

אף מרים בנשיקה מתה – שלומדים 'שם' 'שם' משה, ולא נאמר בה 'על פי ה" שגנאי לאומרו.

המקור שמיתת צדיקים מכפרת – לר' אמי מכך שנסמכה מרים לפרשת פרה אדומה, שמכפרת כפרה אדומה, לר' אלעזר – מכך שנסמכה מיתת אהרן לבגדי כהונה, שמכפרת כבגדי כהונה.

מת פתאום זו מיתה חטופה, חלה יום אחד ומת – מיתה דחופה, לר' חנניא בן גמליאל זו מיתת מגפה, חלה שני ימים ומת – מיתה דחויה, שלש ימים – גערה, ארבע ימים – נזיפה, חמש ימים – מיתת כל אדם. מת בחמישים שנה – זו מיתת כרת, מת בחמישים ושתים שנה – זו מיתתו של שמואל הרמתי (מחמישים עד ששים שנה היא מיתת כרת ואינו מזכיר משום כבודו של שמואל הרמתי), ששים – זו מיתה בידי שמים, שבעים שנה – שיבה, שמונים שנה – גבורות.

רב יוסף עשה יום טוב לחכמים כשנעשה בן ששים שנה שיצא מכרת שנים, הגם שעדיין לא יצא מכרת ימים – שמא ימות מיתה חטופה.

רב הונא נסתלק פתאום, והיו חכמים דואגים עד ששנו להם שאם הגיע לגבורות זו היא מיתת נשיקה.

חיי בני ומזוני לאו בזכות תליא מילתא אלא במזל, שרבה ורב חסדא שניהם רבנן צדיקים היו ושניהם כשהיה מתפלל אחד מהם בא מטר, ורב חסדא חי תשעים ושתים שנים, ורבה רק ארבעים שנים, בבית רב חסדא היו ששים חתונות בבית רבה ששים אבילות, בבית רב חסדא היה מאכל הכלבים מסולת ולא היו צריכים לו ובבית רבה היה מאכל האנשים לחם של שעורים ולא היה נמצא.

רבא ביקש שלש דברים מן השמים – חכמתו של רב הונא ועשירותו של רב חסדא ונתנו לו, ענוותנותו של רבה ב"ר הונא ולא נתנו לו.

רב שעורים אחי רבא ישב אצלו, ראה שקרוב למות וביקש ממנו רבא שיאמר למלאך המוות שלא יצער אותו, השיבו והלא מר (רבא) ידידו של מלאך המוות, אמר לו כיון שהורע מזלי לא ישמע לי, ביקש ממנו רב שעורים שיתראה לו אחר מיתתו, התראה אליו ואמר לו שהרגיש צער כנקב הנעשה להקזת דם.

רבא ישב לפני רב נחמן, ראה שקרוב למות, ביקש ממנו רב נחמן שיאמר למלאך המוות שלא יצער אותו, השיבו וכי אין מר (ר"נ) אדם חשוב לבקש ממנו, אמר לו: מי חשוב בעיניו, מי הוא אדם ראוי שיהא ירא ממנו, מי מתוקן שיכול לבקש ממנו, וביקש ממנו רבא שיתראה לו אחר מיתתו, התראה לפניו ואמר לו שלא הרגיש צער אלא כמו שמושכים שיער מחלב, ואף על פי כך אם יאמר לו הקדוש ברוך הוא שיחזור לעולם הזה לא ירצה מפחד מלאך המוות.

רבי אלעזר אכל תרומה, התראה לפניו מלאך המוות – אמר לו הלא אני אוכל תרומה שנקראת קודש ותטמא, והלך ממנו.

רב ששת התראה לפניו מלאך המוות בשוק, אמר לו שאם ימיתו בשוק נוהג בו כבהמה אלא בוא לביתי.

רב אשי אמר למלאך המוות שיבא אצלו אחרי שלושים יום כדי שיכול לחזור על תלמודו, שבשמים אומרים אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו, חזר ביום השלושים ושאלו מאי כולי האי, והשיבו שהגיע זמנו של רב נתן להיות נשיא ואין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלא נימא.

רב חסדא לא היה המלאך המוות יכול לו שלא היה שותק פיו מלימודו, עלה על עץ ארז הסמוך לבית המדרש ונשבר הארז ושתק ויכול לו.

רב חייא לא היה המלאך המוות להתקרב אליו, יום אחד נדמה לו כעני על פתחו והוציא אליו לחם, אמר לו למה אין אתה מרחם עלי למלאות תפקידי, והראה לו שוט של אש וידע שהוא מלאך המוות והמציא לו את נפשו.

דף כ"ח – ע"ב

משנה . נשים במועד מענות – שכולן עונות כאחת, ולא מטפחות על לבן, לרבי ישמעאל הסמוכות למטה מטפחות, בראשי חדשים בחנוכה ובפורים מענות ומטפחות, בזה ובזה לא מקוננות – שאחת מדברת וכולן עונות אחריה, נקבר המת לא מענות ולא מטפחות, ולעתיד לבא הוא אומר בלע המוות לנצח ומחה ה' אלוקים דמעה מעל כל פנים.

נשים אומרות בהספידן ויי לאזלא ויי לחבילא.

נשים דכשנציב אומרות בהספידן כנ"ל, ועוד אומרות: נפלו הלחיים חזרו מים למעלה, התעטפו והתכסו ההרים בחושך מפני שבן גדולים ובן גבוהים היה המת הזה, יפה מיתה כמלבוש של מילת (תכריכים) למי שיצא חורין מנכסיו ונעשה עני, תגרן וטרחן היה כל ימיו ועכשיו נפל ריקן בלי ממון, אחינו הסוחרים באחריתם נראה עשרם, מיתתו של זה כמיתת אחרים והייסורים כתשלומי ריבית.

'טוב ללכת אל בית האבל… והחי יתן אל לבו' – דברים של מיתה, שהמספיד אחרים יספדו גם לו והקובר יקברו גם אותו, הנושא אחרים לקבורה ישאו גם אותו, מגביהים בהספד למי שמגביה קולו להספד אחרים, וי"א מי שאינו מתגאה אלא מטפל למתים מרימים אותו מן השמים.

כשמתו בניו של רבי ישמעאל, נכנסו ר' טרפון ור' יוסי הגלילי ור' אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא לנחמו / אמר להם ר' טרפון דעו כי חכם גדול הוא ובקי באגדות, אל יכנס אחד מכם לתוך דברי חבירו (כדי למנוע שרבי ישמעאל לא ידבר בד"ת. מהרש"א) / אמר ר' עקיבא שהוא ידבר אחרון / פתח רבי ישמעאל ואמר על עצמו רבו עונותיו תכפוהו אבליו הטריח רבותיו שבאין לנחמו פעם ראשונה ושניה / נענה רבי טרפון ואמר: 'ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השריפה', מה נדב ואביהוא שלא עשו אלא מצוה אחת שכתוב 'ויקריבו בני אהרן את הדם אליו' כך, בניו של ר' ישמעאל על אחת כמה וכמה / נענה רבי יוסי הגלילי ואמר: 'וספדו לו כל ישראל וקברו אותו', ומה אביה בן ירבעם שלא עשה אלא דבר אחד טוב (שביטל משמרתו ועלה לרגל, או שביטל פרדסאות שהושיב ירבעם שלא לעלות לרגל) שכתוב 'יען נמצא בו דבר טוב' כך, בניו של ר' ישמעאל על אחת כמה וכמה / נענה ר' אלעזר בן עזריה ואמר: 'בשלום תמות ובמשרפות אבותיך המלכים הראשונים אשר היו לפניך כן ישרפו לך', ומה צדקיהו מלך יהודה שלא עשה אלא מצוה אחת שהעלה ירמיה מן הטיט כך בניו של ר' ישמעאל על אחת כמה וכמה / נענה ר' עקיבא ואמר: 'ביום ההוא יגדל המספד בירושלים כמספד הדדרימון בבקעת מגידון' והיינו הספידו של אחאב שהרגו הדדרימון וכמספד יאשיה שהרגו פרעה החיגר בבקעת מגידו, ומה אחאב שלא עשה אלא דבר אחד טוב שכתוב 'והמלך היה מעמד במרכבה נכח ארם' שלא יכשלו ישראל, בניו של ר' ישמעאל על אחת כמה וכמה.

נאמר בצדקיהו 'ואת עיני צדקיהו עור', הגם שכתוב בו 'בשלום תמות' היינו שמת נכוכדנצר בימיו.

נאמר ביאשיהו 'ויורו היורים למלך יאשיהו' שעשואוהו ככברה הגם שכתוב בו 'לכן הנני אוסיפך על אבותיך ונאספת אל קברותיך בשלום' היינו שלא נחרב בית המקדש בימיו.

אין המנחמים רשאים לומר דבר שעד שיפתח האבל.

אבל מיסב בראש כשמברים אותו.

חתן מיסב בראש – שנאמר 'כחתן יכהן פאר' מה כהן בראש אף חתן בראש, ובכהן כתוב 'וקדשתו' לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון בקריאת התורה, ולברך ראשון בברכת המזון, וליטול מנה יפה ראשון.

***************

יום חמישי ט' אדר תשפ"ב

מסכת מועד קטן דף כ"ט

דף כ"ט – ע"א

קשה יציאת נשמה מן הגוף – לרבי חנינא כחבלים שיש בהם קשרים הנמשכים בכח דרך חור שבתורן, לרבי יוחנן כחבל שקושרים שתי ספינות יחד הנמשך דרך חור בכח.

הנפטר מן המת לא יאמר לו 'לך לשלום' אלא 'לך בשלום', והנפטר מן החי לא יאמר לך 'לך בשלום' אלא 'לך לשלום' – שהרי דוד אמר לאבשלום 'לך בשלום' הלך ונתלה, יתרו שאמר למשה לך לשלום הלך והצליח.

כל היוצא מבית הכנסת לבית המדרש ולהיפך – זוכה ומקבל פני שכינה, שנאמר 'ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלוקים בציון'.

תלמידי חכמים אין להם מנוחה אפילו לעולם הבא – שנאמר 'ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלוקים בציון'.

הדרן עלך ואלו מגלחין וסליקא לה מסכת מועד קטן

הדף היומי מועד קטן מסורת מסכת מועד קטן
« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס