לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום ראשון ו' כסלו תשפ"א

מסכת עירובין דף ק"ה

דף ק"ה ע"א

לר"ש בן ננס מוציאין שרץ בשבת מן ההיכל ולא מן העזרה, שהרי הכהנים נטמאו כדי להוציא טומאה מן ההיכל, ומן העזרה הוציאו אותו הלויים, ולמדנו מזה שאין להוציא טומאה מן העזרה בעבירה. לר"ע מוציאין בשבת גם כשנמצא בעזרה, ומה שלא הוציאו הכהנים מן העזרה הוא משום שאפשר ע"י לויים, אבל בהיכל היו הלויים אסורים ליכנס.

הכל נכנסים בהיכל לבנות, לתקן, ולהוציא את הטומאה. ולכתחילה י"א שמצוה בכהנים טהורים, אין כהנים יכנסו לויים טהורים, אין לויים יכנסו ישראלים טהורים, אבל לא טמאים (אפילו כהנים). וי"א מצוה בכהנים תמימים, אין תמימים יכנסו בעלי מומים. מצוה בכהנים טהורים, אין טהורים יכנסו כהנים טמאים, אבל לא ישראלים (אפילו טהורים).

אם יש כהן טמא ובעל מום – י"א שטמא נכנס שהרי הותר בעבודת ציבור, וי"א שבעל מום נכנס שהותר באכילת קדשים.

מי שהחשיך מחוץ לתחום – לת"ק אפילו אמה אחת לא יכנס, לרבי שמעון אפילו חמש עשרה אמות יכנס, שהמודדים אין מעמידין את הסימן בסוף אלפים בדיוק, מפני הטועין שאין מכירים את הסימן. וזהו שאמר ר"ש: מקום שהתירו חכמים, משלך נתנו לך.

נימת כינור שנפסקה במקדש – לת"ק קושרה, ולר"ש עונבה, שמא יקשור קשר של קיימא שחייב עליה חטאת במדינה (עיין לעיל קג.).

הדרן עלך מסכת עירובין והדרך עלן. דעתן עלך מסכת עירובין ודעתך עלן. לא נתנשי מינך מסכת עירובין ולא תתנשי מינן לא בעלמא הדין ולא בעלמא דאתי.

***************