אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
סיכומי הדף היומי – עירובין – יום ראשון כ"ו אב תש"פ – יום שני כ"ז אב תש"פ
ראשי » הדף והלכה יומית » הדף היומי » סיכומי הדף היומי – עירובין – יום ראשון כ"ו אב תש"פ – יום שני כ"ז אב תש"פ
סיכומי הדף היומי – עירובין – יום ראשון כ"ו אב תש"פ – יום שני כ"ז אב תש"פ

לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום ראשון כ"ו אב תש"פ

מסכת עירובין דף ז'

דף ז' ע"ב

מימרא של רב יהודה: מבוי מפולש מצד אחד לרה"ר, ומצד שני כלה לרחבה, ונפרצה הרחבה לרה"ר בכותל שכנגד פרצת המבוי, א"צ לתקן כלום בצד הפתוח לרחבה (ובצד המפולש לרה"ר יעשה לחי או קורה כדין מבוי סתום).

מימרא של רב – מבוי שנפרץ במלואו לחצר, ונפרצה חצר שכנגדו (פחות מעשר), מותר לטלטל בחצר, שנשתיירו בה גיפופים מכאן ומכאן והפירצה נחשבת כפתח, ואסור לטלטל בתוך המבוי.

לאביי חולק רב על מימרא של רב יהודה בשתי דינים:

מחלוקת א – אם יש למבוי זה דין מבוי סתום או מפולש, לרב יהודה דינו כסתום כנ"ל, ולרב החשיבוהו כמפולש ואסור לטלטל בו (אפילו אם עירבו בני החצר עם המבוי), לפי שפתוח לרה"ר ע"י הפירצה בצד שכנגדו, והעומד באמצעו רואה את רה"ר משני ראשיו, ורבים עוברים דרך המבוי מרה"ר זו לרה"ר זו.

מחלוקת ב – הכלל הוא, שרשות שנפרץ במלואו למקום האסור לו, אסור לטלטל בתוכו, ולכן באופן שלא עירבו בני החצר עם המבוי, שאז אסור לטלטל מן המבוי לחצר, אם נפרץ כותל המבוי במלואו לחצר יש לאסור לטלטל במבוי עצמו. ורב יהודה נקט 'רחבה' שאין בה דיורין וא"צ עירוב, אבל אם נפרץ לחצר אסור לטלטל במבוי אם לא עירבו בני החצר עם מבוי (גם אם אין פירצה בכותל שכנגדו), משום שנפרץ במלואו למקום האסור לו. ולרב מותר לטלטל במבוי (שהוא אוסר רק כשנפרצה כותל שכנגדו משום שנקרא מפולש) גם אם לא עירבו, וסובר שאין זה נקרא 'נפרץ במלואו' לפי שבחצר נשארו גיפופים משני הצדדים, ואע"פ שאינו נראה במבוי, מחיצה הנראית מבחוץ אע"פ שאינו נראה מבפנים (לבני המבוי), נחשבת כמחיצה גם למקום שאין נראית בו.

מסקנת הגמ' שאין כאן מחלוקת, שגם לרב נחשב כמבוי סתום אע"פ שנפרצה כותל שכנגדו, ורב אוסר לטלטל רק כשלא עירבו בני החצר עם בני המבוי (וגם אם לא נפרצה), ורב יוסף שמתיר ברחבה היינו משום שאין בה דיורים ואין צריך בה עירוב, אבל אם נפרץ לחצר ולא עירבו אסור משום שנפרץ במלואו לרשות האסור לו.

***************

יום שני כ"ז אב תש"פ

מסכת עירובין דף ח'

דף ח' ע"א

לעיל (דף ז') נתבאר שמבוי הכלה לרחבה דינו כסתום. הגבלות בהיתר זה: א. כל זה כשכלה באמצע הרחבה, שרוחבה של רחבה עודפת על המבוי משתי הצדדים, אבל אם כלה לצדי הרחבה, וכותל אורך המבוי שוה לאחד מכותלי אורך הרחבה ומושך עד רה"ר שכנגדו, אסור משום שנראה כמפולש. ב. גם אם כלה באמצע מותר רק כשאין הפירצות זה כנגד זה, אבל אם הם זה כנגד זה, אסור. (ואם כלה לצדי הרחבה, אסור גם אם אין הפירצות זה כנגד זה, משום שנראה כמבוי עקום). ג. ההיתר הוא רק כשהרחבה של רבים, אבל ברחבה של יחיד אסור, שמא ימלך לבנות בתים בצדה ותכלה המבוי לצדי הרחבה.

מבוי הפתוח בראשו האחד לרה"ר וראשו השני סתום, ותיקנוהו בלחי או קורה בראש הפתוח, והיתה צידו האחד ים (והמבוי גבוה מקרקעיתו עשרה טפחים), וצידו השני אשפה (גבוה עשרה) – רבי, לא רצה לאסור שהרי יש בה מחיצות, ולא רצה להתיר שמא יטלו את האשפה ויעלה הים שרטון ויתבטלו המחיצות. וחכמים, י"א שהתירו, וי"א שאסרו. ולהלכה פסק ר"נ שאסור. וכל זה באשפה של יחיד, אבל אשפה של רבים אין חוששים שיפנו אותה.

אשפה של רבים ברה"ר שגבוהה עשרה, זורקין מחלון שעל גבה. אבל באשפה של יחיד אסור, שמא תינטל האשפה ויזרוק מרה"י לרה"ר.

מרימר העמיד רשתות למבואות שראשם היה מפולש לים, ולא סמך על מחיצת הים שמא יעלה שרטון.

מחצלת שכרכוה והעמידוה במקום שצריך לחי, אם אינה עומדת בפני הרוח אינה כלום, ואם נעץ בה יתד וחיברה לכותל, כשרה.

חצר קטנה שנפרצה במלואה לגדולה, גדולה מותרת וקטנה אסורה.  שכלפי הגדולה נחשבת כפתח שהרי יש לה שיור מחיצה מכאן ומכאן, (וכגון שרוחב הקטנה אינה יותר מעשר), וכלפי קטנה אינה פתח אלא פירצה שלא נשתייר בה מצדדין. ואפילו אם רבים דורסים בגדולה, כגון שיש לה פירצה לרה"ר מצד השני, דינה כרה"י – לענין שבת – ומותר לטלטל בתוכה (ואפילו אם הפירצות זה כנגד זה. לגירסת מהרש"ל, ועי' מהרש"א). אבל לענין טומאה, כיון שרבים נכנסים מצד זה ויוצאים מצד אחר, דינה כרה"ר וספיקה טהור.

דף ח' ע"ב

מבוי העשוי כנדל – שפתוחים לו מבואות הרבה, וראשיהן פתוחין לרשות הרבים. לשמואל הסובר (לעיל ו.) מבוי עקום דינו כסתום, עושה לחי או קורה בראש הגדול ובראש כל מבוי קטן. לרב שמבוי עקום דינו כמפולש, עושה בכל מבוי קטן צורת הפתח בצד עקמימותו, ולחי או קורה בראש הפתוח לרה"ר.

מבוי שצידו אחד קצר וצידו השני ארוך, אם צד אחד ארוך מן השני בפחות מארבע אמות, י"א שמניח קורה באלכסון ומטלטל לפנים מן הקורה, שסובר קורה משום מחיצה ומחיצה באלכסון שמה מחיצה. וי"א שמניח את הקורה כנגד הקצר, שקורה משום היכר, ובאלכסון אין כאן היכר, שאם מטלטל בצד הארוך במקום העודף על הקצר, נראה כמטלטל ברה"ר. ואם ארוך בארבע אמות, לדברי הכל מניח כנגד הקצר ולא באלכסון. וכן אם יש באלכסונו יותר מעשר אמות, מניח כנגד הקצר, כדי שלא יהיה פתח המבוי יותר מעשר.

י"א מותר להשתמש תחת הקורה, וי"א אסור. והטעם: א. לדברי הכל קורה משום היכר, ונחלקו אם ההיכר עשוי לבני המבוי, וצד הפנימי הוא ההיכר שלהם, ואסור להשתמש ממקום ההיכר ואילך, אם ההיכר עשוי לבני רה"ר, וצד החיצון הוא ההיכר שלהם. ב. לדברי הכל קורה משום מחיצה, ונחלקו אם חודו הפנימי יורד וסותם, או חודו החיצון יורד וסותם.

***************

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס