לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל
יום רביעי י״ז חשון תשפ"ד
מסכת קידושין דף פ׳
אשה שבניה נדבקים אצלה/סוקלים ושורפים על החזקות/תינוק שנמצא בצד עיסה ובצק בידו/עיסה בתוך הבית ושרצים שם/עיסת תרומה ומשקים טמאים בבית/יחוד
דף פ' – ע"א
אשה שבניה נדבקים אצלה שאין צריך להביא ראיה על הבנים, לריש לקיש היינו שאם האב כהן מותרים בתרומה ולא מהני להשיא הבנות לכהנים, לרבי יוחנן סומכים על חזקת כרוכים אפילו לעניין מיתה להיסקל ולהישרף אם באו זה על זה וכל שכן לעניין יוחסין.
סוקלים ושורפים ולוקים על החזקות, שאם הוחזקה נדה בין שכינותיה בעלה לוקה עליה משום נדה, איש ואשה תינוק ותינוקת שגדלו בתוך בית נסקלים ונשרפים זה על זה.
תינוק שנמצא בצד העיסה ובצק בידו שידוע שנטל מהעיסה, רבי מאיר מטהר שחושש למיעוט שרוב תינוקות מטפחים בשרצים ונבלות שבאשפה ומיעוט אינם מטפחים ומצטרפים אותה לחזקת טהרת העיסה ואיתרע הרוב, וחכמים מטמאים שסוברים שהמיעוט כמו שאינם ורוב וחזקה רוב עדיף, לריש לקיש לחכמים ודאי טומאה ואם היא תרומה שורפים אותה על פי החזקה, לרבי יוחנן חכמים לא טימאו אותו טומאת ודאי ואין שורפים על חזקה זו שחזקת תינוק שמחפש באשפה, ותניא כרבי יוחנן.
עיסה בתוך הבית ושרצים וצפרדעים שם ונמצאו חתיכות בעיסה ואין ידוע אם הם של שרצים וטמאים או של צפרדעים וטהורים אם הבית מוחזקת להיות שרצים שם יותר מצפרדעים טמא אף לשרוף תרומה גם לרבי יוחנן שאינו שורף על החזקה בתינוק מטפח באשפה שאני כאן שהוא חזקה של רוב לפנינו.
עיסת תרומה בתוך הבית ותרנגולים ומשקים צלולים שבבואה של תינוק ניכר בה טמאים שם, ונקרו התרנגולים בעיסה חוששים שמא שתו התרנגולים ממשקים הטמאים ובעוד המשקה טופח בחרטומיהם נקרו בעיסה ואין אוכלים אותה ואין שורפים אותה, אבל אם אין המשקים צלולים והם אדומים לא חוששים שאילו נגע בה היה ניכר שאינם נוחים להיבלע.
דף פ' – ע"ב
משנה . רמז לאיסור יחוד עם העריות מן התורה שנאמר 'כי יסיתך אחיך בן אמך', ולא כתוב בן אביך אלא לומר שבן מותר להתייחד עם אמו אבל עם שאר העריות אסור, ופשטות פירוש הפסוק הוא שלא מיבעיא שלא ישמע לבן אביו כשמסית לו שהרי שונאו שממעט ממנו חלק הירושה אלא גם לבן אמו לא ישמע כשמסית לו.
איש אחד לא יתייחד עם שתי נשים, שנשים דעתם קלות ושניהם נוחות להתפתות, לרבי שמעון איש אחד מתייחד עם שתי נשים בזמן שאשתו עמו, לאבא שאול בזמן אנינות מותר לאיש להתייחד עם שתי נשים.
'מה יתאונן אדם חי גבר על חטאיו', לרבי יצחק אפילו בשעת אנינותו של אדם יצרו מתגבר עליו ואין לסמוך על אנינותו אלא צריך להיות גבר על חטאיו, לאבא שאול למה יתאונן אדם חי על הקורות הבאות עליו אחר כל החסד שאני עושה עמו שנתתי לו חיים.
אשה אחת מתייחדת עם שני אנשים כשרים ובפרוצים אפילו בעשרה לא.
***************
יום חמישי י״ח חשון תשפ"ד
מסכת קידושין דף פ״א
פרטי הלכות יחוד
דף פ"א – ע"א
שני אנשים כשרים מותרים להתייחד עם אשה אחת בעיר אבל בדרך עד שיהיו שלשה שמא יצטרך אחד לנקביו.
רב אמר לרב יהודה כשהיו בדרך ואשה הלכה לפניהם שנקל רגלינו לפני גיהנום ונקדמה, שהדין שאמרו ששני אנשים כשרים מותרים להתייחד עם אשה היינו כגון רבי חנינא בר פפי וחביריו.
מלקין מרדות על ייחוד בפנויה ואין אוסרים אשת איש על בעלה מחמת יחוד, מר זוטרא לקה על יחוד באשת איש ומכריז שלא זינתה אלא התייחדה, לרב אשי אין מלקין על ייחוד באשת איש שלא להוציא לעז על בניה ולא מהני להכריז שלא זינתה שיש שלא ישמעו את ההכרזה.
מי שיצא עליו קול שהוא עובר עבירות מלקים אותו משום לאו לא טובה השמועה.
בעלה בעיר אין חוששים משום יחוד ואין מלקים שירא שמא בעלה יבוא עכשיו.
פתח פתוח לרשות הרבים אין חוששים משום יחוד.
רב ביבי היה בעלית רב יוסף ואמר שיסלקו הסולם שחשש משום יחוד ולא סמך על זה שרב יוסף בעיר שהיו בעלי ברית לו.
אנשים בבית החיצון ונשים בפנימי ואין לחיצונים דרך לפנים י"א שאין חוששים משום יחוד אבל אנשים בפנים ונשים בחוץ חוששים לייחוד, וי"א להיפך שאנשים בחוץ ונשים בפנים חוששים שמא יכנס האחד לפנים ולא ירגישו חבריו, אנשים בפנים ונשים בחוץ אין חוששים שתכנס היא לפנים ואם יצא הוא לחוץ מפחד שיצא אחר אחריו, ומחמירים כשתי הברייתות.
מקום קבוצת אנשים ונשים בדרשה או חופה, אביי היה מסדר קנקנים של חרס ביניהם ורבא היה מסדר קנים שהעובר עליהם נשמע קולם, וזמן הגרוע מכל השנה לייחוד ועבירה הוא בימות הרגל כשבאים לשמוע הדרשה (ולכן נהגו להתענות לאחר פסח וסוכות).
רב עמרם חסידא הרים סולם שגם עשרה לא היו יכולים להרימו לעלות עליה והזעיק בני השכונה שיבואו לכבות דליקה בביתו להסיר ממנו היצר הרע על ידי שיתבייש מהם, ואמר מוטב שהם יתביישו בו בעולם הזה ממה שיתביישו בו בעולם הבא, והשביע היצר הרע שיצא ממנו ויצא עמוד של אש ואמר אתה מאש ואני מבשר ואני עדיף ממך.
רבי מאיר היה מתלוצץ בעוברי עבירה שנקל להתגבר על יצרם אם היו רוצים, נדמה לו היצר הרע מעבר הנהר כאשה ועבר הנהר בחבל מתוח ובאמצע הנהר עזבו היצר הרע ואמר אם לא היו מכריזים בשמים הזהרו ברבי מאיר ותורתו הייתי עושה מדמך שווי של שני מעות, וכן היה ברבי עקיבא כשהיצר הרע נדמה לו כאשה בראש הדקל.
פלימו היה רגיל להתגרות ביצר הרע, בערב יום הכיפורים נדמה לו בפתח כעני והביא לו לחם, אמר שביום הזה כולם אוכלים בפנים, על השולחן, עם כולם, היה מלא שחין וליחה והיה עושה דברים מאוסים, נתן לו כוס והשליך בתוכו ליחה, גערו בו והחזיק עצמו כמת, פלימו ברח והחביא את עצמו בבית הכסא, וכשראה היצר הרע שהוא מצטער גלה את עצמו ואמר שלא יתגרה בו ויקללו אלא יבקש מהקב"ה שיגער בו.
דף פ"א – ע"ב
רב חייא בר' אשי היה רגיל לבקש בנפילת אפיים הרחמן יצילנו מיצר הרע, שמעה אשתו ותמהה שהרי פירש ממנה קשטה את עצמה לאחרת, ונכנס אח"כ לתנור ואמרה שהייתה היא, התענה עד שמת מפני שהתכווין לאיסור.
'אשה הפרם וה' יסלח לה' שהיא לא ידעה שהפר לה בעלה והייתה שותה יין ומטמאה למתים שנתכוונה לאיסור וצריכה סליחה, רבי עקיבא היה בוכה כשהגיע לפסוק זה שמה מי שהתכווין לאכול בשר חזיר ועלה בידו בשר טלה אמרה תורה צריך כפרה ק"ו למי שנתכוון ועשה איסור.
'ולא ידע ואשם ונשא עונו' רבי עקיבא היה בוכה כשהגיע לפסוק מה מי שהתכווין לאכול שומן ועלה בידו חלב אמרה תורה ונשא עונו, מי שהתכווין ואכל חלב על אחת כמה וכמה.
יחוד עם אמו ובתו, לתנא במשנה מותר, לרב אסי מייחד עם אחותו לפרקים ודר עם אמו ובתו שאין יצרו תוקפו עליהם, לשמואל לרבי מאיר אסור להתייחד עם כל העריות שבתורה אלא בעדים, ואפילו עם בהמה, והאמוראים הרחיקו מהם הבהמות .
מתייחד אדם עם הנשים ששונאות זו את זו כגון שתי יבמות שתי צרות אשה וחמותה אשה ובת בעלה אשה ותינוקת שיודעת טעם ביאה ואינה מוסרת עצמה לביאה.
ישן אדם עם בתו ואמו בקירוב בשר עד שהבת בת תשע ויום אחד ועד שהבן שתים עשרה שנה ויום אחד, וי"א בת י"ב ויום אחד ובן י"ג ויום אחד, ובין ללישנא קמא ובין ללישנא בתרא עד שיהיו שדים נכונו ושערך צמח, ואם בושה לעמוד לפניו ערומה אסור.
רב אחא בר אבא לקח נכדתו בחיקו אע"פ שהייתה מקודשת מפני שהתכוון לשם שמים ולא היה דעתו אחריה אלא לחיבת קורבה ולעשות קורת רוח לאמה.
***************
יום שישי י״ט חשון תשפ"ד
מסכת קידושין דף פ״ב
רווק/מלאכת אומנתו לנשים/מקיז דם/לא ילמד לבנו/מלמד אומנות נקיה וקלה 'ותורה'
דף פ"ב – ע"א
משנה . רווק לא יהיה מלמד תינוקות משום שאמותיהם של תינוקות מצויות אצלו כשמביאים בניהם, ולא תלמד אשה לתינוקות מפני שאביהם של התינוקות מצויים אצלה, לרבי אלעזר אף מי שיש לו אשה ואינה שרויה אצלו לא יהיה מלמד תינוקות.
לרבי יהודה לא ירעה רווק בהמה ולא יישנו שני רווקים בטלית אחת, וחכמים מתירים שלא נחשדו ישראל על משכב זכר ועל הבהמה.
משנה . כל שמלאכת אומנותו נעשה לנשים והנשים צריכות לו לא יתייחד אפילו עם נשים הרבה, וקריבותו רע להשתדל עמו שיהא סר אליו ובא לביתו, כגון צורפי זהב, סורקי בגדים, מנקרי ריחים של יד, מוכרי קישוטי בשמים, ספרים, כובסים, מקיז דם, בלן, בורסקי, ואין מעמידים מהם מלך וכהן גדול משום שאומנות מבוזה הוא.
עשרה דברים נאמרו על מקיז דם הולך בקומה זקופה, רוחו גסה, אינו יושב אלא אם כן נסמך או לאחוריו או על צידו דרך גאוה, בשביל שהבריות מוסרים נפשם לידו, עינו צרה בממונו שמלומד לאכול אצל המקיזים, עינו רעה בבריאים שיחלו, אוכל הרבה עם כמה אנשים בכל יום, מוציא מעט שמכינים לו סעודת הקזה מאכל בריאה, חשוד על העריות מתוך שעסקו עם הנשים, חשוד על הגזל שהנשים גוזלות מבעליהם ונותנות לו, חשוד על שפיכות דמים.
לא ילמוד לבנו אומנות הנשים.
לרבי מאיר ילמוד לבנו אומנות נקיה וקלה והיינו מעשה מחט, ויתפלל למי שהעושר והנכסים שלו שלא עניות ועשירות מן האומנות אלא למי שהעושר שלו, והכל לפי זכותו.
רבי שמעון בן אלעזר אומר הבעלי חיים מתפרנסים שלא בצער והם לא נבראו אלא לשמשני ואני שנבראתי לשמש את קוני אינו דין שאתפרנס שלא בצער אלא שהורעתי מעשי וקיפחתי את פרנסתי.
לא ילמוד אדם בנו חמר גמל קדר ספן רועה וחנוני שאומנותם אומנות לסטים.
החמרים רובם רשעים מפני ליסטות, הגמלים רובם כשרים שיראים לנפשם ומשברים לבם למקום, הספנים רובם חסידים שתמיד הם ברעדה יותר מן הגמלים, טוב שברופאים לגיהנום שאינו ירא מן החולי ואינו משבר לבו למקום ופעמים שהורג נפשות ויש בידו לרפאות העני, הכשר שבטבחים שותפו של עמלק שחס על ממונו בספק טריפות.
רבי נהוראי אומר מניח אני כל אומנות שבעולם ואיני מלמד בני אלא תורה שאוכל שכרה בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא ושאר כל אומנות כשבא לידי חולי וזקנה ויסורים מת ברעב, והתורה משמרתו מכל רע בנערותו ונותנת לו אחרית ותקוה בזקנותו.
הדרן עלך פרק עשרה יוחסין וסליקא לה מסכת קידושין
הדרן עלך מסכת קידושין והדרך עלן דעתן עלך מסכת קידושין ודעתך עלן לא נתנשי מינך מסכת קידושין ולא תתנשי מינן לא בעלמא הדין ולא בעלמא דאתי
***************