אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
סיכומי הדף היומי – שבת – יום שישי ט' ניסן תש"פ – שבת קודש י' ניסן תש"פ
ראשי » הדף והלכה יומית » הדף היומי » סיכומי הדף היומי – שבת – יום שישי ט' ניסן תש"פ – שבת קודש י' ניסן תש"פ
סיכומי הדף היומי – שבת – יום שישי ט' ניסן תש"פ – שבת קודש י' ניסן תש"פ

לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום שישי ט' ניסן תש"פ

מסכת שבת דף כ"ח

דף כ"ח ע"א

היוצא מהעץ אינו מטמא טומאת אוהלים. שאם עשה מהן אהל ומת תחתיו א"צ לטבול האהל עצמו חוץ מפשתן שגם האוהל עצמו טמא. דילפינן גז"ש מאוהל דכתיב במשכן שהם של פשתן וקרוי אהל (דהיריעות של שש). וא"צ שיהיו שזורים וחוטין כפול ו' כדי לטמא כמו במשכן, דאהל אהל בפרשת טומאת אהל ריבה, אבל קרשים עצמן אין קרויין משכן אלא קרשים למשכן.

עור תחש שהוא מכסה העליון גם נטמא בטומאת אוהלים דמקשינן עליון לתחתון מה תחתון (דהיינו יריעות עזים שהם האמצעיות) נקרא אהל (שנאמר לאהל על המשכן והיינו שהם על יריעות שש הראשונות הנקרא משכן) ומטמא, אף עליון איקרי אהל ומטמא.

עור בהמה טמאה רבי אלעזר מסתפק אם נטמא בטומאת אוהלים. דמיבעיא ליה אם תחש שהיה בימי משה טמא היה או טהור. לרב יוסף ודאי טהור היה דלא הוכשרו למלאכת שמים אלא עור בהמה טהורה לבד. לרבא עור בהמה טמאה מטמא באהל מצד השווה דטומאת שרצים ונגעים. לרבא מברניש אתיא בק"ו מנוצה של עזים שאין מטמא בנגעים ומטמא באהל המת (שהם בכלל אוהל הנכתב ביריעות) וק"ו עור בהמה טמאה שמטמא בנגעים דמטמא באוהל המת.

מכסה העליון שביריעות לרבי יהודה שני מכסאות היו א' של עורות אילים מאדמים וא' של עורות תחשים. לרבי נחמיה מכסה אחד היה ודומה לחיה טמאה שמנומרת בגוונין הרבה.

דף כ"ח ע"ב

לא הוכשרו במלאכת שמים אלא עור בהמה טהורה ונפ"מ לענין רצועות של תפילין שיהיו מעור בהמה טהורה.

שין של תפילין הלכה למשה מסיני. וכן תפילין מרובעות, וכן כריכה בשער ותפירה בגידין. וכן רצועות שחורות. וכל אלו צריך שיהיו של בהמה טהורה שנאמר בתפילין למען תהיה תורת ה' בפיך, מן המותר בפיך.

תחש שהיה בימי משה בריה בפני עצמו היה ולא הכריעו חכמים אם חיה או בהמה, וקרן היה לו במצחו, ולפי שעה נזדמן למשה ועשה ממנו משכן ונגנז. שור שהקריב אדם הראשון היה לו קרן אחת במצחו ומין בהמה היה.

משנה, פתילת הבגד שקיפלה ולא הבהבה (על השלהבת כדי שתהא מחורכת ותדליק יפה), לר"א טמאה (מקבל טומאה אם היה ג' על ג', דקפול אין מבטלה מתורת בגד) ואין מדליקין בה, לר"ע טהורה דקיפול מבטלה מתורת בגד. מדליקין בה.

פלוגתא דר"א ור"ע אם מדליקין פתילת בגד שקיפלה ולא הבהבה, לראב"א מיירי ביו"ט שחל בע"ש, ובג' ע"ג מצומצמות, והרי אין מסיקין בשברי כלים שנשברו בו ביום וצריך להדליק ברוב היוצא מן הפתילה לעסוק עם הפתילה אחר שנפחת שנשברו בו ביום, נמצא לר"א דמדליק בשברי כלים, ולר"ע אין כבר תורת כלי עליו משקיפלה.

***************

שבת קודש י' ניסן תש"פ

מסכת שבת דף כ"ט

דף כ"ט ע"א

לרבא טעמא דר"א דאין מדליקין בבגד שקיפלה ולא הבהבה הוא לפי שאין מדליקין בפתילה שאינה מחורכת שאין דולק יפה, ולא משום נולד [ובכל שבת אסור].

ג' על ג' אצבעות שאמרו לענין טומאה לר"ש חוץ מן המלל, ולחכמים מצומצמות.

לרבי יהודה אין מדליקין בכלים שנשברו בו ביום משום נולד, וכן אם אכל תמרים אין מסיקין בגרעיניהן אע"ג דמעיקרא גם היו גרעינין, אמנם אם נשתייר מן האוכל עליהן מותר לטלטלן דראוים לאדם. וכן אם אכל אגוזים אין מסיקין בקליפיהן אע"ג דמעיקרא היו מגולים הם בכלל נולד.

עצים שנשרו מן הדקל לתנור ביו"ט [שהם מוקצין ואסור להסיקן], מרבה עליהם עצים מוכנים ומבטלן ברוב. וכן אם הסיק בכלי שלם וע"י ההדלקה נעשה שבר כלי אסור לטלטלו, אלא אם ירבה עליו ויבטלו.

לרב המנונא מחלוקת ר"א ור"ע במשנתינו בבגד פחות מג' על ג' אצבעות שהתקינו לפקק מרחץ, או לנער בו קדרה, או לקנח בו רחיים. ואם זרקו לאשפה לדברי הכל טהור. הניחו בקופסא לדברי הכל טמא. ונחלקו כשתלאו במגוד או הניחו לאחורי הדלת, לר"א מדלא זרקו דעתו עליו, ולרבי יהושע מדלא הניחו בקופסא בטלו, ור"ע סובר כדבריו (לאחר שחזר בו).

דף כ"ט ע"ב

משנה. לא יקוב שפופרת של ביצה וימלאנה שמן ויתננה על פי הנר בשביל שתהא מנטפת. גזירה שמא יסתפק הימנו וחייב משום מכבה. ואפילו השפופרת של חרס (דמאיס ליה). רבי יהודה מתיר. חיברה היוצר לכו"ע מותר שהוא כלי אחד.

וכן לא ימלא קערה של שמן ויתננה בצד הנר ויתן ראש הפתילה בתוכה שתהא שואבת. ורבי יהודה מתיר.

אם חיברה בעה"ב בסיד וחרסיס כעין יוצר [שחיברה שפיר], מותר.

לר"ש גורר מטה וכסא וספסל ובלבד שלא יתכוין לעשות חריץ. לרבי יהודה אין מתכוין אסור. לרבי ירמיה רבה, מודה ר"ש בקטנים שלא יגרור שיכול ליטלן בידו (ודבריו נדחו מדברי ר"ש בכלאים). ולעולא מחלוקת בקטנים אבל גדולים שאין יכול ליטלן לדברי הכל מותר.

לרבי יצחק ב"א, אסור לרבי יהודה אפילו בעליה של שיש שאינו עושה בה חריץ אטו עליה דעלמא.

מוכרי כסות של כלאים, לר"ש מוכרים כדרכן, שלובשו בשוק כדי להראותו (דלא אסרה תורה אלא לבישה שהיא להתחמם או העלאה דומיא דלבישה שנהנה בה). ובלבד שלא יתכוין בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים. והצנועין מפשילין במקל לאחוריהן.

משנה. המכבה את הנר מפני נכרים, ליסטים, רוח רעה, חולה שיישן, פטור (ומותר אם יש בו משום סכנת נפשות, גמ' ל.). חס על הנר או שמן או פתילה חייב. (כרבי יהודה דמלאכה שא"צ לגופה חייב). רבי יוסי פוטר בכולן חוץ מן הפתילה שעושה פחם (יתבאר בדף ל"א ע"ב).

***************

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס