לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

יום רביעי כ' כסלו תשפ"ב

מסכת תענית דף י"ב

דף י"ב – ע"א

קיבל עליו תענית שעות ונמלך להתענות כל היום – הרי זו תענית גמורה. לא אכל עד חצי היום ושוב נמלך להתענות עד הערב – הרי זו תענית שעות שדינה כתענית כדלעיל (דף יא:). אבל תענית שעות ממש, שלא היה בתענית כל היום – אינה תענית.

כל תענית שלא שקעה עליו חמה אין שמו תענית, ומה שמתענים אנשי משמר ואלו שהיו להם יום טוב קרבן עצים ואינם משלימים – אין זו תענית גמורה, אלא עושים כן להצטער עם הציבור.

כל תענית שלא קיבלה עליו מבעוד יום אין שמו תענית, והוא כמפוח מלא רוח – שבחינם לא אכל.

זמן קבלת תענית נחלקו אם היינו בזמן מנחה או דווקא בסוף תפלת מנחה.

יחיד שקיבל עליו תענית שני חמישי ושני ואירע יום טוב שגזרו רבנן ביום התענית, אם גזרו כן חכמים אחר שקיבל עליו להתענות יבטל נדרו את גזרת חכמים, אך אם גזירת חכמים קדמה לא יתענה.

עד מתי אוכל ושותה בתעניות המותרות בלילה באכילה – לרבי עד עלות השחר. לר' אליעזר בר שמעון – עד קרות הגבר פעם ראשונה. לאביי – אם גמר סעודתו לפני כן וסילק שולחנו שוב אסור באכילה. לרבא – אם ישן לפני זה שוב אסור באכילה, אך אם רק נתנמנם מותר.

דף י"ב – ע"ב

יחיד שקיבל עליו תענית אסור בנעילת הסנדל, חוששים שמא קיבל עליו תענית ציבור, לכן יאמר הריני בתענית יחיד לפניך ואז יהא מותר.

נעילת הסנדל – אביי ורבא נעלו נעליים בלי שוליים, מרימר ומר זוטרא החליפו של ימין בשמאל, רבנן דבי רב אשי נעלו כדרכם שסברו כשמואל שאין תענית ציבור בבבל אלא תשעה באב. ורב ששת הקפיד על חכמים שנהגו כך.

לווה אדם תעניתו ופורעו בזמן אחר, מלבד תענית חלום – שיפה תענית לחלום כאש לנעורת ודווקא בו ביום, ולכן מותר אפילו בשבת כדי שיתבטל צער גופו, וישב תענית על תעניתו בשבת.

משנה . עברו ג' תעניות הראשונות ולא נענו – בית דין גוזר ג' תעניות אחרות על הציבור, ומפסיקים לאכול מבעוד יום, ואסורים במלאכה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה, ונועלים את המרחצאות.

עברו ג' תעניות אמצעיות ולא נענו – בית דין גוזר עוד ז' תעניות שהם ביחד י"ג תעניות, והם יתירות על הראשונות שבאלו מתריעים ונועלים החנויות, ובשני מטין עם חשכה – לא נועלים ולא פותחים, ובחמישי פותחים מפני כבוד השבת.

עברו אלו ולא נענו – ממעטים במשא ומתן, בבנין, בנטיעה, באירוסין, בנישואין, בשאילת אדם, כבני אדם הנזופים למקום.

היחידים חוזרים ומתענים עד שיצא ניסן, יצא ניסן וירדו גשמים סימן קללה.

איסור מלאכה בתעניות אמצעיות – לומדים מהפסוק 'קדשו צום קראו עצרה אספו זקנים', מה עצרת אסור בעשיית מלאכה אף תענית, ואינו אסור אלא ביום כמו אסיפת זקנים ביום התענית שמתקבצים ובאים לבית הכנסת מהבוקר.

סדר יום התענית: מהבוקר עם חצי היום דורשים וחוקרים לבדוק במעשי העיר אם גזל וחמס ביניהם ומפייסים אותם, רבע היום שלאחר חצות היום קורין 'ויחל' ומפטירים 'דרשו ה' בהמצאו', מכאן ואילך מבקשים רחמים.

***************

יום חמישי כ"א כסלו תשפ"ב

מסכת תענית דף י"ג

דף י"ג – ע"א

כל רחיצה שאסרו חכמים בתענית שהוא משום אבל כגון תשעה באב, וכל שכן אבל עצמו – אסור בחמים ובצונן. והגם שאבל מותר בבשר ויין היינו להפיג פחדו (וללשון א' לרבא – אבל מותר לרחוץ בצונן, כמו שמותר בבשר ויין, ואין הלכה כן). וכל שאסור משום תענוג כגון תענית ציבור – בחמים אסור ובצונן מותר.

חייבי טבילות טובלים כדרכם בין בתשעה באב בין ביום הכיפורים, ואפילו בחמי טבריה (אם אין במקומם צונן) משום שטבילה בזמנה מצוה. ולרבי חנינא סגן הכהנים אין טובלים בתשעה באב, שכדאי הוא בית אלוקינו לאבד עליו טבילה פעם אחת בשנה.

תענית ציבור שאסור במלאכה – היינו רק ביום. בנעילת הסנדל – היינו בעיר אבל בדרך חוץ לעיר מותר, יוצא לדרך נועל, נכנס לעיר חולץ. ברחיצה בחמים – היינו כל גופו, אבל פניו ידיו ורגליו מותר. וכן אבל ומנודה, חוץ מעניין רחיצה – שאבל אסור אפילו להושיט אצבעו בחמין.

תכפוהו אבליו זה אחר זה – הכביד שערו מיקל בתער דרך שינוי ולא במספרים, מכבס כסותו במים ולא בנתר וחול.

דף י"ג  – ע"ב

אין הבוגרת רשאית לנבל את עצמה בימי אבל אביה (לשון ב' ברש"י אפילו באבל שלה שמת אביה) ומותרת לרחוץ בצונן (היינו להלכה שסתם אבל אסור ברחיצה), וכוחלת עיניה ומפרכסת שערה, אבל נערה רשאית לנבל עצמה ואסורה בכל דבר שהאבל אסור בו.

אבל אסור בכיבוס בגדים כל שבעה, ולרחוץ כל גופו בין בחמים ובין בצונן, פניו ידו ורגליו מותר בצונן, ולסוך אפילו כל שהוא אסור, אך כדי להעביר הזוהמא מותר לסוך.

יחיד שקיבל עליו תענית מתפלל עננו, לרב יהודה בברכה בפני עצמה בין גואל ישראל לרפאנו, לרב יצחק ורב ששת בשומע תפלה, ואף כשמתענה עם הציבור. ושליח ציבור בתענית ציבור – לפי כולם אומר ברכה בפני עצמה בין גואל ישראל לרפאנו.

עשרים וארבע ברכות שהתפללו בתעניות האחרונות לא התפללו בתעניות הראשונות, ושני לשונות בגמרא אם התפללו  בתעניות אמצעיות.

***************