גונב איש ומכרו מות יומת, נאמר בתורתנו. ואולם ראשי המדינה לא סברו כך…

 

עם עליית יהודי תימן, התרחשו מקרים רבים של גניבת ילדים. פשוטו כמשמעו! בקור רוח, במחשבה תחילה, נלקחו ילדים שהגיעו לבתי חולים בשל מחלה שנרפאה בקלות, ולמשפחות נאמר כי הם מתו!

מה היה שם? מה בדיוק היה? מי גנב ולמה גנבו?

בעיית היעלמות הילדים ממחנות העולים, לא מצאה את פתרונה מאז שנת 1949 ועד עתה. לפני כשנה נערך בכנסת ישראל כנס רב משתתפים, שבו נכחו חברי כנסת, רבנים, ראשי ערים ומועצות מקומיות, ראשי עמותות, אישי ציבור, חוקרים ומשפחות הילדים הנעדרים.

הכנס התקיים ביזמת ח”כ מסיעת הליכוד הגב’ נורית קורן (בת למשפחה תימנית) שפרסמה מודעה מיוחדת בה היא הצהירה באותיות קידוש לבנה בזו הלשון: “לא ארפה עד שהאמת תצא לאור, עד שהמשפחות ידעו מה עלה בגורל יקיריהן”. באותו מעמד אמרה: “אני תימנייה, הפרשה בראש מעיניי. הסיפורים על ההיעלמויות מלווים אותי מילדותי. כאם וכסבתא, זה לא נתפס איך אפשר לקרוע תינוק מחיבוקה של אמו. זו חובתנו המוסרית לשים קץ לעוול. לא אשקוט עד שהאמת תצא לאור”.

כל חברי הכנסת שהשתתפו בדיון הביעו את הזדעזעותם. ח”כ ניסן סלומינסקי, יו”ר ועדת חוקה ומשפט, אמר: “נראה לי הזוי שבמדינה דמוקרטית הפרוטוקולים נעולים בכספת, כאילו היו אלו סודות האטום”. כל חברי וחברות הכנסת שהשתתפו בדיון, הביעו את תמיכתם המוחלטת לחשוף כל המסמכים והפרוטוקולים.

באותו מעמד הקרינו הודעתו המוקלטת של ראש הממשלה מר בנימין נתניהו, שאמר בין השאר: “מדובר בפצע פעור שממשיך לדמם אצל המשפחות, שאינן יודעות מה קרה לילדיהן”… “אותן משפחות מחפשות את האמת ורוצות לדעת מה קרה, ואני חושב שהגיע הזמן לדעת ולעשות כאן צדק וסדר. עד לרגע זה אינני מבין מדוע החיסיון קיים. נבדוק ונטפל בזה, בעזרתכם”. כך נתניהו.

ח”כ יוסי יונה סיפר, שבת דודו חלתה בצהבת ונעלמה מביה”ח בטענה שמתה, כאשר אביה ביקש תעודת פטירה, נאמר לו “מה אתה חושב, שאתה חי בעיראק? בישראל אין תעודות פטירה לתינוקות”.

ח”כ הרב יואב בן צור סיפר על דודו ובת דודו שנעלמו. לדבריו, סבתו נפטרה בגיל 98 וכל חייה סבלה ובכתה על היעלמות בנה: “לקראת סוף חייו, הצליח דודי לאתר את בתו. היא ביקשה לא לפרסם פרטים בטענה שהיא לא רוצה לסבך החיים שלה. לאחר לחץ רב, היא הסכימה לפגוש את אחיה רק לעשר דקות”.

ח”כ נאוה בוקר סיפרה בין השאר: “אז, בשנות ה-60, הגיעה אמי, רומיה גראפי, עולה חדשה מתימן, לבית החולים הלל יפה בחדרה כדי ללדת את בתה, אחותי הגדולה והשישית במספר. זמן קצר אחר הלידה נכנסו הרופאים לחדרה והודיעו לה כי התינוקת שילדה לא שרדה ונפטרה. אמי, שקיבלה בשורה כה קשה, סירבה להאמין שכך הדבר וביקשה לראות את הגופה, אך הרופאים השיבו לה בקור רוח כי הילדה נפטרה ועליה להשלים עם כך. “היא נלקחה לנתיחה” הסבירו, והורו לאמי ללכת הביתה…”.

“פעמים רבות כשפסעתי ברחוב שאלתי את עצמי, הייתכן שהאישה שחולפת על פני כעת היא אחותי?”.

“במהלך הדיון המיוחד שנערך אתמול בכנסת הבנו עד כמה הערפל מכסה את הפרשה, אותם פושעים שקרעו ילדים מאמם ושיקרו במצח נחושה דאגו כנראה לבטח את עצמם, כך שהסיפורים של ילדי תימן ייחשפו רק בשנת 2071. כל חומרי החקירה שנאספו במשך השנים, הפרוטוקולים והעדויות מוחזקים אצל גנז המדינה שמשתוקק לחשוף אותם אך אינו רשאי לעשות כן, מאחר שהחוק במדינת ישראל מונע זאת ממנו. אנו דורשים מהממשלה את חשיפת חומרי החקירה, ואני בטוחה שהפעם נצליח לחשוף מה באמת קרה שם ולעשות צדק היסטורי עם אותן משפחות. אני לא מחפשת אשמים ופניי אינם לנקמה. אני פשוט מבקשת להביא שקט ומרגוע לנפש ולגלות את האמת, גם אם היא מרה”.

נשאלת השאלה: איזו סמכות מוסרית לוועדה כלשהי להחליט על חיסיון של 70 שנה??

הרי אין כאן סודות צבאיים, או סודות אטומיים. כל הענין בירור תלונות הורים שנגזלו ילדיהם מהם. מי הסמיך אותה ועדה להחליט על חיסיון של שבעים שנה, כלומר עד כעבור 120 שנה מאז 1950. האם מטרתה של אותה ועדה עד שיספיקו הילדים למות יחד עם המעורבים בדבר. מדוע לא לומר האמת פישוטה כמשמעה. יהודי תימן אינם דורשים ענישה למי שהיה שותף למבצעי הפשע הנתעב, אלא לגלות את האמת ללא כחל ושרק.

ראש הממשלה הודיע, כי הממשלה החלה בתהליך של הסרת החיסיון מפרשת ילדי תימן שאותו הגדיר ראש הממשלה  – “מוזר” ואמר: “אני מחוייב לגילוי האמת. השר צחי הנגבי, יהיה אחראי על הנושא ויביא לממשלה את הממצאים”. גם שרת המשפטים איילת שקד קבעה “האמת צריכה לצאת לאור”.

אולי יום אחד יושם קץ לסיוטם וכאבם המתמשך של משפחות הילדים…..!?.

באדיבות אתר "אור החיים"