אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
פרשת וזאת תהיה – מאת הרב מנחם בר' רחמים צדוק
ראשי » דברי תורה ופרשת השבוע » פרשת וזאת תהיה – מאת הרב מנחם בר' רחמים צדוק
פרשת וזאת תהיה – מאת הרב מנחם בר' רחמים צדוק

פרשת וזאת תהיה

מאת: הרב מנחם בר' רחמים צדוק

"מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא לֹא אֶחָד" [איוב יד ד]

בנוסף על כל תיאורי נגעי הצרעת לכל סוגיה המתוארים בפרשתנו, ובפרשה הקודמת 'תזריע', באה התורה ומתייחסת לכל סוגי ההפרשות היוצאות מגוף האדם הישראלי [גוי טהור מהתורה, רק ששלמה ובית דינו גזרו עליהם שהם זבים לכל דבר כדי שלא נתייחד עימם] וכאן אנו מוצאים את האדם נפגש עם מאורעות הטבע הפוקדים אותו חדשים לבקרים. מצד אחד, מאורעות אלו מכנה אותם התורה "טומאה", ומצד שני חז"ל דרשו על הטומאה הזאת שהיא לפני ה' יתברך כ"כתם פז" ושדיני הטומאה עריבות עליו.

וכך אומר המדרש –  ר' יהודה ב"ר סימון פתר קרא בתלמידי חכמים כתוב אחד אומר "ראשו כתם פז… שחורות כעורב" וכתוב אחד אומר "מראהו כלבנון בחור כארזים"… אלא אלו בני תורה שהן נראין כעורים ושחורים בעולם הזה אבל לעתיד לבוא מראיהן כלפידים ר' שמואל בר יצחק פתר קרא בפרשיותיה של תורה אע"פ שנראות כאלו הן כעורות ושחורות לאומרן ברבים, כגון: הלכות זיבה ונגעים נדה ויולדת, אמר הקדוש ברוך הוא הרי הן עריבות עלי, שנאמר "וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים וגו' תדע לך שהוא כן [שהן עריבות], שהרי פרשת זב וזבה לא נאמרו כאחת אלא זו בפני עצמה וזו בפני עצמה "איש איש כי יהיה זב מבשרו" "ואשה כי יזוב זוב דמה" בעיני הבריות הן שחורות וכעורות, אך לפני הקב"ה הן כ'כתם פז' [זהב שחור].

יש לציין ולומר שאין התורה רואה באותם הפרשות וגעולים היוצאים מגוף האדם, עניין של זוהמה ובגין כך יש להתרחק ממנו, אלא הטומאה היא מושג דתי שבא לבטא פגימה בנפש האדם. שהרי לא מצאנו טומאה מעין זו, לא אצל בעלי חיים ואף לא אצל בני אדם שאינם בני ברית, אלא אך ורק אצל האדם הישראלי שנולד לאם יהודייה ותו לא. והמשמעות לכך היא בעניין של קדושה יתרה שבה נתייחד העם היהודי משאר אומות העולם שעליה נאמר בפרשת 'קדושים' "והתקדשתם והייתם קדושים כי קדוש אני" וכבר מפרשת 'שמיני' החלה התורה בסדרת ציוויים הקשורים לאיסור והיתר במאכלות, וסיימה בציוויים הקשורים לחיי האישות שבין בני הזוג ובדיני נגעי הצרעת המפורטים בפרשתנו, וזאת כדי להטעים את רעיון כיבוש היצר שיש באדם, וההתגברות על הנטיות הטבעיות מכוח הציווי הא-לוהי, לעבוד את ה' ולדבקה בו.

ברם! קשה הדבר מאוד להוציא מטמא משהו טהור, וכך הייתה טענתו של איוב כלפי רעיו, שאף לא אחד מסוגל להפוך טומאה לטהרה, ולכן אין זה הוגן להעניש אדם בשל טומאתו, שהרי ראשיתו של האדם הורתו ולידתו היא בטומאה! ועל כך השיבו חז"ל במדרש שיחידו של עולם יכול גם יכול להוציא יקר מזולל ולהפוך את אותה טיפה של טומאה למשהו יקר וטהור, וכך דרשו את הפסוק בתמיהה ובלשון שאלה – מי יתן טהור מטמא, לא אחד?

תמן תנינן: "בהרת כגריס באדם טמא, פרחה בכולו טהור". מי עשה כן? מי צוה כן? מי גזר כן? לא יחידו של עולם?!

תמן תנינן: "האישה שמת ולדה במעיה, והושיטה החיה את ידה ונגעה בו, החיה טמאה טומאת שבעה והאישה טהורה עד שיצא הולד. המת בבית – הבית טהור, יצא מתוכו – הרי הוא טמא". מי עשה כן? מי צוה כן? מי גזר כן? לא יחידו של עולם?!

תמן תנינן: "העוסקין בפרה מתחלה ועד סוף מטמאין בגדים, היא גופה מטהרת בגדים". אמר הקדוש ברוך הוא: חקה חקקתי, גזירה גזרתי, אי אתה רשאי לעבור על גזרתי" [במדבר רבה יט א].

אף במכה שבה הקב"ה כביכול מכה את ישראל, הוא גם מרפא בה באותה המכה, נחש ממית ונחש מחיה.

אין טומאה ואין מכות במגמה הא-לוהית כפי שאין החושך או הרוע קיימים כתכונה, אלא הם העדר הטוב המוחלט, ובהעדר הטוב יתגבר החושך. אלא שגזרה היא מלפניו שהם קיימים בעולם כפי שגזרה חוכמתו יתעלה. ומכוח היות האדם בטבעו בעל בחירה חופשית, נציין כמה מגדולי האומה ושאר דוגמאות לטוהר וטובה שיש בעולם כשמקורם זולתם:

אברהם – מתרח – אברהם אבינו, עובד ה' הטהור, יצא מביתו של תרח, עובד האלילים הטמא.

חזקיה – מאחז – חזקיהו, מלך יהודה הצדיק, היה בנו של אחז, מלך יהודה הרשע.

יאשיה – מאמון – יאשיהו, מלך יהודה הצדיק, יצא מאמון בן מנשה, מלך יהודה הרשע.

מרדכי – משמעי –  מרדכי היהודי הוא צאצא של שמעי בן גרא.

ישראל – מעובדי כוכבים – עם ישראל, שזכה להתקרב אל ה', צמח בסביבה של עמים עובדי אלילים.

העולם הבא – מעולם הזה – עולם הרוח והאמת צמח מתוך עולם החומר והשקר.

מי עשה כן? מי צוה כן? מי גזר כן? לא יחידו של עולם?! – הקב"ה הוא האחד והיחיד, הוא ברא את המציאות כולה, ולכן ישנו קשר עמוק המאחד בין כל חלקי המציאות, ומאפשר להוציא טהור מטמא.

להדבק בצור העולמים פירשו של דבר, להפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי! הא כיצד? אחד הוא שיכול, ולו הפתרונים

 

 

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס