דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס
אתר מסורתאתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית »
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית »
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
איך חגגו את חודש אדר וימי הפורים בתימן? תיאור מכתבי הרב יוסף קורח זצ"ל – באדיבות מכון המאורות
ראשי » יהדות תימן » איך חגגו את חודש אדר וימי הפורים בתימן? תיאור מכתבי הרב יוסף קורח זצ"ל – באדיבות מכון המאורות
איך חגגו את חודש אדר וימי הפורים בתימן?  תיאור מכתבי הרב יוסף קורח זצ"ל – באדיבות מכון המאורות

תמונה - הרב קורח באדיבות מכון מאורות

איך חגגו את חודש אדר וימי הפורים בתימן? תיאור מכתבי הרב יוסף קורח זצ"ל

באדיבות – מכון המאורות

משנכנס אדר מרבין בשמחה, ראשית שמחתינו היתה לימוד המגילה אצל המארי, לא היו בתי ספר מסודרים, וגם לא כיתות אלא לומדים בחדר אחד אצל המארי ילדים בגילים שונים, החל מגיל חמש שנים ועד גיל ארבע עשרה שנה, חוץ מהילדים הקטנים יותר שמביאים אותם עם אחיהם לשם שמירה וגם לא להפריע לאמו בבית.

כאמור מתחילים בלימוד המגילה מתחילת אדר, המארי מקציב שעות מסוימות לילדים הקטנים ללמד אותם בעל פה פסוקים אחדים שחוזרים עליהם כל הציבור בבית הכנסת בשעת קריאת המגילה, כגון פסוק איש יהודי, ופסוק ויתלו את המן וכו', ואלה שכבר יודעים ללמוד מספר עד הגיל הגבוה ביותר מלמד אותם ביחד כל המגילה בנעימה המיוחדת לקריאת המגילה, וכולם לומדים בצוותא חדא כשפניהם צוהבות מרוב שמחה, יש מהם שקולטים את הלימוד בשלימות ויש למחצה ויש לשליש ולרביע.

משמתחלים בלימוד המגילה אצל המארי מביאים הילדים למארי מתנה מיוחדת במינה ביצים לא מבושלות, כל ילד חייב להביא למארי ביצה אחת, ויש כאלה שמתחשבים בכבוד המארי ונותנים לו שתי ביצים ויש שלש, עד שלפעמים אוסף המארי סל גדול מביצי פורים.

שמחת פורים הקרב ובא ניכרת בשוק כשכל החנויות מלאים במלאי מיוחד לפורים, וכל חנות היתה מליאה מכל מיני מתיקה וגם סוכריות ו"מְבַּאכֶר" בצורות שונות ובצבעים שונים. הסוכריות היו עשויות חתיכות קטנות, כעין צמידים, מקלות וכדומה. ה"מְבַּאכֶר" היו עשויות כעין מחתות, קיתונות, בקבוקים, מיני עופות, גמלים וכדו', והיו קלים במשקלם לפי שהיו רק כמו שכבה דקה כעין קליפה ותוכן חלול, ונעשו ע"י אנשים שהיו מומחים במלאכה זו ועושים אותם בצבעים שונים ובכמה גדלים ובצורות שונות.

הקלאים היו מכינים כל מיני קליות "עֲתַּר דְּכִֹש" אפונה קלויה יבשה, "טְרוּשׁ" שעורים קלויים, "גִּלגְּלַאן" שומשום קלוי, "קַרְעְ" גרעיני דלעת, "פְשַׁאר" תירס קלוי, וכיוצא בזה.

שבוע לפני פורים השוק הומה כבר מרוב הקונים, כל אחד קונה בכמויות גדולות מכל המצרכים לפי חשבון שעשה כמה הוא זקוק למשלוח מנות, למכרים ולשכנים לקרובים ולידידים, וגם למארי מלמד הילדים שלו.

גם עקרת הבית מייחדת יום שלם לעשיית מיני המאפה, לשה את הבצק בלול בביצים ושמן וסוכר, ויש שאינם שמים סוכר, ועושה כעכים ועוגות בצורות שונות ובכמה גדלים, לפני האפיה מורחת את פני הכעכים בביצים ומפזרת עליהם שומשום קלוי וקצח ["קֻחטַהּ"], ואחרי האפיה היא שומרת את הכעכים בכלים סגורים.

גם הנגרים היתה להם מלאכה לפני פורים, היו מכינים עגלות קטנות מקרשים, וגם דחלילים קטנים "המן", הילדים באים וקונים מהם וכל אחד מלביש את המן שלו בצורה המוצאת חן בעיניו, וצובע את העגלה בצבע שהוא רוצה, ומרכיבים את המן על העגלה וסוחבים אותו ברחובות וצועקים "קַדּ דֵ'א הָמָן גֵּא, פַוּק פַרַס עַרגֵּה, וַקַּח וּפתְּגֵּא" הנה המן בא, על סוסה צולעת, צעק ונבקע.

כבר מתחילת אדר מכינים הילדים כלי נפץ, היו לוקחים מפתחות הדלתות של בתים וקושרים למפתח מסמר, ומכניסים גפרית מקסמי גפרורים, ונועצים את המסמר חור המפתח והקישו על הקיר או על אבן גדולה, הגפרית היתה מתלקחת ומשמיעה קול נפץ מחריש אזנים. והיו להם עוד כלים להשמעת קולות נפץ חזקים.

בציפיה גדולה חיכו הילדים לבוא יום הפורים, ויום מלפני הפורים יום התענית בו הילדים משוחררים מהלמודים מתפזרים בכל הרחובות, זה מפציץ פה וזה מפציץ שם, וזה סוחב המן, והתקהלויות הילדים מגדילות את שמחת בואו של יום הפורים.

גם בשוק היתה תכונה גדולה ורבים שלא הכינו מתרוצצים בשוק לקנות צרכי פורים, ורבים היו באים לקנות סמוך לפורים כי אז היו באים הגוים עמוסים בסחורתם פירות וירקות וכיו"ב ומוכרים סחורתם בזול. ורוב האנשים לא היו צריכים לקנות יין כיון שכל אחד עושה לו יין בביתו בכל ימות השנה, וגם עושה עראק די הצורך, רק אלה שלא היתה להם יכולת לעשות לעצמם היו צריכים לקנות יין ויי"ש ממוכרי היין.

בהגיע ליל פורים וכבר בית הכנסת מלא אנשים שבאו מבעוד יום לתפלת מנחה, וכולם לבושים חג, וכל אחד מצויד במגילה קלף או גויל. אחרי תפילת ערבית כולם יושבים במקומם ובחזן או המארי מתחיל בקריאת המגילה ומסלסל בקולו בנעימה המיוחדת לקריאת המגילה, וכולם שומעים בדממה וגם הילדים מוזהרים שלא להפריע, בתימן לא היו הילדים נוהגים להפציץ בשעת קריאת שם המן וגם הגדולים אינם קורעים ברגליהם על הרצפה, אלא המגילה היתה נקראת וכל הציבור מקשיב בדממה דקה. (ע"כ מה שנמצא).

* נדפס לראשונה על ידי הרב צפניה שרעבי שליט"א במגילת אסתר "שלום ואמת", מכון מראה ה'תשס"ו, עמ' 63-61

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל masoret.co@gmail.com ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד