אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
באילו תנאים ניתן לעשות 'עירוב תחומין' עבור אדם אחר?
ראשי » יהדות אשכנז » הלכות ומנהגים » באילו תנאים ניתן לעשות 'עירוב תחומין' עבור אדם אחר?
באילו תנאים ניתן לעשות 'עירוב תחומין' עבור אדם אחר?

באילו תנאים ניתן לעשות 'עירוב תחומין' עבור אדם אחר?

האם ניתן להחליט בשבת על תחוּלתו של 'עירוב התחומין'?
על איזה 'עירוב תחומין' אסור לברך?         באדיבות "דרשו"

האם ניתן להחליט בשבת על תחוּלתו של 'עירוב התחומין'?

כל אדם רשאי ללכת בשבת עד אלפיים אמה מהמקום שבו שוהה בזמן 'בין השמשות' של כניסת השבת, וזהו 'תחום שבת'. ואם עושה 'עירוב תחומין' באמצעות הנחת מְזון שתי סעודות במרחק של עד אלפיים אמה ממקום הימצאו, נחשב מקום העירוב כמקום שביתתו, למרות שאינו שוהה בו בזמן בין השמשות, ותחום שבת נמדד עבורו ממקום זה, ולא מהמקום בו הוא שוהה.

ומי שטרם החליט אם הוא אכן חפֵץ בעירוב תחומין, רשאי לעשות את העירוב, ולהחליט בשבת עצמה אם הוא חפץ בו; ובשעה שהחליט כי הוא חפץ בו, נחשב הדבר כאילו כבר בכניסת השבת חפַץ בו, והעירוב חל למפרע מכניסת השבת.

אולם, אם התרחק בשבת יותר מאלפיים אמה ממקום העירוב; וכגון שהניח את מזון העירוב במרחק של אלף אמה למזרח ביתו, ובזמן בין השמשות שהה בביתו, ואז הלך למרחק של אלף וחמש מאות אמה למערב ביתו, שהוא אלפיים וחמש מאות אמה ממקום העירוב – אינו יכול עוד להחליט כי הוא חפץ בעירוב, שהרי כבר יצא מתחומו של מקום העירוב. [שו"ע תיג, א, משנ"ב ח, וביה"ל ד"ה שארצה]

על איזה 'עירוב תחומין' אסור לברך?

בהמשך לאמוּר: רשאי אדם לעשות עירוב תחומין לשני צדדים, כגון למזרח ולמערב, ולהחליט בשבת איזה ממקומות העירוב הוא מקום שביתתו; אך אם התרחק בשבת יותר מאלפיים אמה מאחד מהם, אינו יכול עוד להחליט כי הוא חפץ בו.

ואף אם תלה אם ההחלטה בדעת אחרים, וכגון שעשה עירובי תחומין במזרח ובמערב, ואמר שאם יבוא אדם פלוני למזרח, יחול העירוב שבמזרח, ואם יבוא אדם פלוני למערב, יחול העירוב שבמערב – בשעה שבא אותו אדם בשבת, חל העירוב בצד שאליו בא. אולם, באופן זה, אינו רשאי להתרחק בשבת יותר מאלפיים אמה מאף אחד ממקומות העירוב, מחשש שמא לאחר מכן יתברר למפרע כי מקום שביתתו הוא במקום העירוב הזה שממנו התרחק, ונמצא שהתרחק יותר מאלפיים אמה ממקום שביתתו.

ובכל אופן שאדם עושה עירוב ללא החלטה כי אכן זהו מקום שביתתו – אינו רשאי לברך עליו, שהרי אם לבסוף יחליט שלא להשתמש בעירוב, נמצאת ברכתו לבטלה. [שו"ע תיג, א, ומשנ"ב ט-י; ביאורים ומוספים]

באילו תנאים ניתן לעשות 'עירוב תחומין' עבור אדם אחר?

יכול אדם לעשות עירוב תחומין על ידי הנחת מְזון שתי סעודות במקום העירוב, עבור אחֵרים, בתנאים הבאים:

א. שכמוּת המזון תכיל מְזון שתי סעודות עבור כל אחד מאלו שעבורם עושה את העירוב. וצריך להניח המזון של כולם בכלי אחד.

ב. שיזַכה להם את המזון על ידי אדם אחֵר, (ראה פִּרטי ההקנאה בשו"ע שסו, י).

ג. שיפרט לאחר הנחת העירוב עבור מי מניחו, דהיינו שיאמר שעל ידי עירוב זה יהיה מותר לפלוני ולפלוני – או: לכל תושבי העיר – ללכת למחרת אלפיים אמה. או שכל אחד מהם יאמר בעצמו, שעל ידי עירוב זה יהיה מותר לו וכו'.

ד. שיודיע להם לפני כניסת השבת – אף לאחר הנחת המזון במקומו, והאמירה הנ"ל – כי עשה עירוב עבורם; כיון שדעתו של כל אחד מהם נצרכת על מנת 'לקנות שביתה' עבורו במקום העירוב. ומי שהודיעוהו כי עשו עבורו עירוב תחומין, והחליט שאינו רוצה בו, ובשבת שינה את דעתו והחליט כי הוא רוצה בו – אין העירוב חל; אך אם היה בדעתו שבשבת יחליט אם הוא רוצה בעירוב, העירוב חל. [שו"ע תיג, א, משנ"ב א, ד ו־ז, שעה"צ ב, וביה"ל ד"ה המערב, וד"ה וכל]

באדיבות "דרשו"

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס