דבר תורה לפרשת מטות
וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים אַחַר תֵּאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ! (פרק לא פסוקים א'-ב')
הפרשה פותחת בציווי ה' למשה לנקום במדיינים על כך שהחטיאו את עם ישראל בעבודה זרה ובזנות והפילו בעצתם כ"ד אלף מישראל.
ומסביר ה"כלי יקר" (רבי שלמה אפרים מלונטשיץ) שידע משה שברגע שישמע העם שהקב"ה אמר לו: "נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים, אַחַר תֵּאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ" ימחלו ישראל על כבודם, ויוותרו על הנקמה במדיינים, מפני שידעו שחיי משה תלויים בדבר, ולא ירצו להיפרד ממנהיגם. ולכן שינה ואמר להם: "לָתֵת נִקְמַת ה' בְּמִדְיָן" (לא ג'). וכך ידעו ישראל שחייבים הם לצאת להילחם ולנקום במדיין, כי אינם יכולים למחול על נקמתו של הקב"ה. עם ישראל יכולים למחול על נקמתם, אך לא ניתן למחול על נקמתו של הקב"ה!
אומרים חז"ל שעתיד הקב"ה לנקום לעתיד לבוא בכל אלו אשר הצרו לישראל בכל הדורות כולם. לא יהיה אחד שינקה מנקמת ה'. ואנו מבקשים זאת באומרנו: "אֵל נְקָמוֹת ה', אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיַע. הִנָּשֵׂא שֹׁפֵט הָאָרֶץ, הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים! (תהילים צד').
כמה זמן אנו צריכים לחכות לנקמת ה' שתגיע? מה ניתן לעשות שכבר יגיע הקץ לסבל ולצרות שעם ישראל סוחב על עצמו במהלך כל הגלות הארוכה?
את הפתרון נוכל למצוא במי שנבחרו להיות המשוכה האחרונה שמפרידה בנינו ובין הגאולה: "בני ישמעאל"!
הגר שפחת שרה זוכה לגילוי מלאך המבשר לה: "הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן וְקָרָאת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל!" (בראשית טז יא'). מעניין לראות ששמו של ישמעאל לא ניתן לו בעקבות מאורע כלשהו שקורה בלידתו, אלה שמו ניתן על ידי מלאך עוד לפני שנולד, דבר שמעיד על סיבה מיוחדת שבגינה נקרא ישמעאל.
מסביר זאת רבי אליעזר הגדול: "ולמה נקרא שמו ישמעאל? שעתיד לשמוע הקב"ה באנקת העם ממה שעתידים בני ישמעאל לעשות בארץ באחרית הימים, לפיכך נקרא שמו ישמעאל (פרקי דרבי אליעזר פרק לא').
בעל הטורים בפירושו על הפסוק מביא זווית נוספת: המילה "וְקָרָאת" נכתב ד' פעמים בתורה:
א. "וְקָרָאת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל" (בראשית טז יא').
ב. "וְקָרָאת אֶתְכֶם הָרָעָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים" (דברים לא כט').
ג. "וְקָרָאת שְׁמוֹ עִמָּנוּ אֵל" (ישעיהו ז יד').
ד. "וְקָרָאת יְשׁוּעָה חוֹמֹתַיִךְ" (ישעיהו ס יח').
ארבעת הפעמים בהם מופיעה המילה "וְקָרָאת", נותנות לנו סקירה על: שם המַכֶּה, תוצאת המַכָּה, באיזה זמן?, מהו הפתרון?, ומהי התוצאה?.
שם המַכֶּה – "וְקָרָאת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל" .
תוצאת המַכָּה – "וְקָרָאת אֶתְכֶם הָרָעָה".
הזמן – "וְקָרָאת אֶתְכֶם הָרָעָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים" .
מהו הפתרון? – "וְקָרָאת שְׁמוֹ עִמָּנוּ אֵל". רק ברגע שנדע שרק ה' שעימנו יכול להצילנו, ולא נלך אחר תחושת כוחי ועוצם ידי וכדומה ניגאל.
והתוצאה הסופית היא – "וְקָרָאת יְשׁוּעָה חוֹמֹתַיִךְ". יגיע עת גאולתינו וירושלים שבין החומות תיבנה.
ההתמודדות עם הרעה של בני ישמעאל [גם] בימינו היא קשה ומורטת עצבים. עָם שמנסה לרשת את ארץ ישראל במרמה ובדרך של שחוק והיתול. הוא נלחם ללא הרף על מנת לפגוע ולהרוג, וכשבאים אליו בטענות הוא אומר: "מה כבר עשיתי? הרי אני לא מסוגל לכלום.." "מה זה כמה טילים קטנים לעומת צבא שלם וחזק.." "תראו אותי אני כזה חלש ומסכן, ועוד באים אלי בטענות…"
בדיוק כפי שכותב הרמב"ן על הפסוק: "וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית אֲשֶׁר יָלְדָה לְאַבְרָהָם מְצַחֵק" (בראשית כא ט'): היה ישמעאל מריב עם יצחק על הירושה. ואומר: "אני בכור ויורש פי שנים". ויוצאין לשדה ונוטל קשתו ויורה בו חצים, ואומר: "הלא משחק אני"…
אך לא לעולם חוסן! ברגע שעם ישראל ירים את עיניו למרום, ויזעק אל הקב"ה מכל הצרות וההצקות של בני ישמעאל, אז ישמע-אל ויענם. כי הרי לכך נקרא שמו ישמעאל. הפתרון הוא לזעוק אל ה' ולא לסמוך על מגיני חיצים (כ.ב) וכדומה, זה רק מרדים אותנו! ואו אז תגיע הנקמה המיוחלת של הקב"ה, נקמה שלא ניתן למחול עליה.
"כֹּה אָמַר ה' אלוקים הִנְנִי נוֹטֶה יָדִי עַל פְּלִשְׁתִּים, וְהִכְרַתִּי אֶת כְּרֵתִים וְהַאֲבַדְתִּי אֶת שְׁאֵרִית חוֹף הַיָּם.
וְעָשִׂיתִי בָם נְקָמוֹת גְּדֹלוֹת בְּתוֹכְחוֹת חֵמָה וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה' בְּתִתִּי אֶת נִקְמָתִי בָּם!" (יחזקאל כה)