דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס
אתר מסורתאתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית »
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית »
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
דבר תורה לפרשת עקב
ראשי » דברי תורה ופרשת השבוע » דבר תורה לפרשת עקב
דבר תורה לפרשת עקב

דבר תורה לפרשת עקב

וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל, מָה ה' אֱלֹקֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ?  כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ, לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו, וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ, וְלַעֲבֹד אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ. לִשְׁמֹר אֶת מִצְוֹת ה' וְאֶת חֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם – לְטוֹב לָךְ!(פרק י פסוקים יב' יג')

משה רבינו פונה אל כל העם ואומר להם: "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל, מָה ה' אֱלֹקֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ? כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ!"

ומקשה על פסוק זה הגמרא (ברכות לג:): "אטו יראת שמים מילתא זוטרתא היא"? כלומר מה פשר הלשון "מה ה` אלקיך שואל מעמך, כי אם ליראה", וכי יראת שמים זה דבר קל להשגה?? עונה על כך הגמרא, שבשביל אדם כמשה רבינו יראת שמיים זה אכן דבר קל. ועדיין לא מובן למה משה רבינו פונה אל כל העם מגדול ועד קטן, ומפנה את השאלה ישירות לכל אחד ואחד בצורה של: "מה בסך הכל בורא עולם דורש ממך? שיהיה לך יראת שמים!" ובנוסף ממשיך הפסוק ואומר שמדובר גם על "לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו" "וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ" "וְלַעֲבֹד אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ" וכמובן גם, "לִשְׁמֹר אֶת מִצְוֹת ה' וְאֶת חֻקֹּתָיו". לכאורה זה נשמע לא אפשרי, במיוחד לאחר שהגמרא מודיעה לנו שרק אצל משה רבינו זה באמת שאלה של מה בכך. ואם כן, איך דבר זה נהפך להיות דרישה כלפי כל העם? נכון שיש לנו את הרמב"ם שמודיע לנו ש"כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו, או רשע כירבעם (תשובה פרק ה הלכה ב')." אך ודאי שלא מוצדק להציג את הדברים בלשון של, מה בסך הכל ה' מבקש ממך ??!

מסופר על איש עסקים עשיר שיצא למסחר בארץ רחוקה. לקח הוא עימו כסף רב לצורך מסחרו ולצורך הוצאות האכילה והלינה שיצטרך בכל מסעו.

לאחר כמה שבועות, הגיע אל מחוז חפצו ושם ביריד מצא סחורה טובה ומשובחת שעליה הוציא את כל כספו שהביא עימו. אך דאג להשאיר לעצמו סכום של 7,000 רובל שיספיק לו לצורך הוצאות המסע בחזרה לביתו.

לאחר שטען את כל הסחורה שקנה על העגלה, החל להתקדם חזרה לעיר מגוריו. והנה כאשר הוא יוצא את העיר, שומע הוא שעטות סוסים שדוהרים אליו ומבקשים שיעצור. לאחר שעצר, פנה אליו האיש הרודף ואמר לו: "תשמע, הממשלה רוצה להחרים לי את כל הרכוש, ולא ישאר בידי מאומה מכל היהלומים שבידי, ולכן אני מציע לך לקנות אותם בכל מחיר שתרצה!" אמר לו הסוחר: "תראה לי את היהלומים, ואז אני אחליט!" הוציא האיש ארגז יהלומים ופתח אותו לעניו המשתאות של הסוחר. ברגע שראה הסוחר את היהלומים, ידע הוא שמדובר ביהלומים בעל שווי רב. וכל יהלום כזה שווה יותר מכל סחורתו אשר קנה ביריד. אך מה יעשה ונשאר לו אך ורק סכום כסף המספיק לו בשביל המסע חזרה לביתו. בכל זאת הציע לאותו האיש, ואמר לו שמוכן הוא לשלם על היהלומים 6000 רובל, כי זה מה שהוא יכול לתת. הסכים האיש למכור לו את ארגז היהלומים באומרו שגם ככה הממשלה תחרים לו את כל הסחורה שתמצא ברשותו, ולפחות יכול הוא להרוויח משהו מהמכירה של היהלומים. קנה הסוחר את ארגז היהלומים, והמשיך בדרכו לעיר מגוריו.

כעת היה צריך הוא להצטמצם ביותר בכל הוצאות האכילה והלינה, כי מסכום של 7000 רובל שידע שיספיק לו בריווח לצורך מסעו, נותר לו כעת רק 1000.

מעתה הלך לישון אך ורק בפונדקים הכי זולים שמצא, ואף היה אוכל אך ורק לצורך חיותו רק מה שחייב, כי לא היה יכול להרשות לעצמו מעבר לכך עם מעט הכסף שנותר לו. כל האנשים שפגש בדרכו התפלאו איך אדם בעל שם כמוהו שיצא לתהילה כאחד עשירי הארץ, לבוש בחליפה מכובדת, ונראה אמיד. מוכן לישון בתנאים כל כך לא נוחים, ולאכול ארוחות פשוטות כאחד הקבצנים.

אך כל זאת כמובן לא היה שובר את רוחו. תמיד ברגעים של משבר, הוא היה פותח את ארגז היהלומים שקנה בזול, וחושב לעצמו שהנה עבר עוד יום, והרי סוף סוף הוא יהיה עשיר גדול מכל זה, ויחיה בריווח עד סוף ימיו, ולכן כדאי לסבול את הצער הזמני הזה..

כך בדיוק אומרים לנו חז"ל,  ש"אדם לעמל יולד" (איוב ה ז')! וצריך הוא לשאת בעול של התורה והמצוות, ואם יש רגע שמרגיש הוא קושי ורפיון, יידע ש"יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא, מכל חיי העולם הזה" (אבות ד יז'). זאת אומרת שאם ניקח את כל ההנאות שקיימות בעולם הזה, של כל המין האנושי, מבריאת העולם ועד לימינו אנו, ונצמצם את הכל לרגע אחד, זה לא ישווה אפילו לקורת רוח, שזו הרמה הכי פחותה של ההנאה מהעולם הבא! כלומר כדאי לך לשאת בעול המצוות, כי אלו אבנים יקרות לאין שיעור, שאת ערכם תוכל לפדות בהנאה אין סופית בסוף הדרך.

וכך גם אומר הפסוק: "לְמַעַן עַנֹּתְךָ, וּלְמַעַן נַסֹּתֶךָ, לְהֵיטִבְךָ בְּאַחֲרִיתֶךָ!" (דברים ח טז'). כל התכלית של העינוי והניסיון שיש לך זה בכדי לְהֵיטִבְךָ באחריתך! להטיב לך בעולם שכולו טוב, בהנאות שלא ניתן להשיג אותם בעולמינו זה.

ולכן משה רבינו שואל את כל העם: "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל, מָה ה' אֱלֹקֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ?" מה בסך הכל ה' מבקש ממך? יראת שמיים? לאהוב את ה'? לשמור על המצוות והחוקים? זה אכן דבר של מה בכך בעת שרואים את המשך הפסוק שאומר: "אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְטוֹב לָךְ!" זה משתלם! כל המערכת של קיום המצוות היא לטובתנו!

ולכן כל אדם שמחפש את טובתו, כל אדם שחשוב לו העולם הבא שלו, מבין שכדאי קצת להצטמצם בעולם הזה, לעבוד על יראת שמים ושמירת תורה ומצוות, ליהנות מהאור שבמצוות בעולם הזה, ולחכות בצפייה לעולם הבא, בכדי לקבל את הטוב המושלם.

"רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות!" (מכות כג:)

אתר מסורת דברי תורה מסורת פרשת השבוע
« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל masoret.co@gmail.com ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד