אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
היגוי הנכון של תנועת הקמץ – מאת אליהו גמליאלי – חוקר ומח”ס הדקדוק העברי – “חקרי לשון”, “מענה לשון” , “אמרי לשון”
ראשי » יהדות תימן » היגוי הנכון של תנועת הקמץ – מאת אליהו גמליאלי – חוקר ומח”ס הדקדוק העברי – “חקרי לשון”, “מענה לשון” , “אמרי לשון”
היגוי הנכון של תנועת הקמץ – מאת אליהו גמליאלי – חוקר ומח”ס הדקדוק העברי –  “חקרי לשון”, “מענה לשון” , “אמרי לשון”

האמת על היגוי הנכון של תנועת הקמץ

מאת אליהו גמליאלי – מאת אליהו גמליאלי – חוקר ומח”ס הדקדוק העברי –  “חקרי לשון”, “מענה לשון” , “אמרי לשון” 

מן התימנים אין אנו מבקשים ראיה, כיוון שאצל כולם, כולל כולם, היגוי הקמץ הוא בקמיצת הפה, וגם אצל כמה עדות אחרות היגויו בקמיצת הפה, כגון האשכנזים, ההודים ועוד אחרים, אלא שאצלהם אין עקביות כמו אצל עדת תימן. ואם כן, הבירור המתבקש הוא אצל הספרדים, שהוגים את הקמץ כפתח, והאם הם יכולים לתלות את הדבר במסורת, והבה נבדוק זאת.

ידוע שלניקוד (מלבד השוואים והחטפים) קוראים בשם תנועות. ומדוע? על שם שתנועות הפה שונות אחת מן השנייה בעת היגוי כל תנועה.

צורת הפתח היא קו מאוזן מתחת לאות – ַ, ומדוע? לפי שהיא באה להורות על מראה התנועה של הפה בעת היגויה – פתיחת הפה לרוחב. לא כן, צורת הקמץ ָ, שונה מצורת הפתח, ומדוע? לומר לך שמראה התנועה של הפה בעת היגויו שונה ממראה התנועה של הפה בעת היגוי הפתח. שאם היגוי הפתח והקמץ שווה, מדוע שונים הם בצורתם? היה אפשר להסתפק בצורה אחת להורות על שני ההגאים, או ַ לשני ההגאים או ָ לשני ההגאים. ואם אין הדבר כן, על כרחנו לומר שצורתן השונה באה להורות על ההיגוי השונה אחד מן השני – שהפתח מורה על פתיחת הפה לרוחב בעת ההיגוי, ואילו קמץ מורה על קמיצת (סגירת) הפה בעת היגויו. כלומר, פתיחת הפה לרוחב והנמכת הסנטר כלפי מטה, כצורת הקמץ. והדברים פשוטים למבין.

והא לך עדות מכמה מדקדקים ראשונים ואחרונים הסוברין כן:

הראב"ע בספרו 'צחות' (ג ע"ב) כותב: "ודע כי תנועת קמץ גדול מורכבת מחולם ומפתח גדול על כן היא צורתו כצורת שניהם (דהיינו, צורת הקמץ היא קו מאונך כפתח ונקודת החולם מתחתיו), כי נקמץ מהם, וגם הפה נקמץ בקריאתו. ואיננו פתוח כפתח גדול כאשר אנחנו קורין אותו במקומות האלה. רק אנשי טבריה, חכמי מצרים ואפריק"א יודעים לקרוא הקמץ הגדול" (נראה שלא שמע את התימנים).

הבלמשי בספרו 'מקנה אברהם' (עמוד 30) כותב: "הקמץ הגדול בתנועתו, בראשונה פותח הפה במקצת כמו הפתח, וקומץ אותה במילואה כמו החולם".

הרמ"ל בספרו 'לויית חן' (כא ע"א) כותב: הקמץ הוא קו תחת האות ונקודה תחתיו, ותנועתו מורכבת מחולם ומפתח. על כן צורתו כצורת שניהם. וקראוהו קמץ גדול, בעבור שנקמץ הפה בקריאתו, אבל אין קורא אותו כראוי רק האשכנזים" (נראה שגם הוא לא שמע את התימנים).

הארקוולנטי בספרו 'ערוגת הבושם' (ט ע"ב) כותב: "ובכן, הקמץ נקרא בקמיצת הפה, לא בפתיחתו בהחלט כמו הפתח".

הנה לנו עדות מגדולי הראשונים והאחרונים, ספרדים ואשכנזים, שמעידים כי קריאת הקמץ בקמיצת הפה ולא בפתיחתו כמו הפתח.

העולה מכל האמור, שגם הספרדים נמצאים בבעיה לא פשוטה, אלא שעצלותם בעניין היא הגורמת לשיבוש בהיגוים. ושמתי לב שהם משקיעים הרבה זמן בכדי לחפש להם ראיות כדי להצדיק את היגוים. אך עליהם לידע, שאם את הזמן הזה היו משקיעים בלעבוד על עצמם להגות נכון, הם היו יותר רגועים שאכן הם הוגים נכון, ושמאחריהם עומדים עמודי התווך בעניין.

 

כללו של דבר, תלוי מיהו הקורא. אם הקורא אינו מבין את העניין המהותי שבדבר, כרוב העם, יש ללמד עליו זכות ולומר שהוא בבחינת 'ודילוגו עלי אהבה'. אך אם הקורא די חכם להבין את העניין ואת החומרה שבדבר, הוא אינו בכלל 'ודילוגו' אלא 'וסילופו'. מה גם, שאחד כזה שבדרך כלל יודע להבחין אצל אחרים בשיבושם, חלה עליו חובה להיזהר מן השיבוש, והוא אינו יכול לתלות את הדבר במסורת אבות, כיוון שכל מנהג שיסודו בטעות, אינו מנהג, וכדברי הרמח"ל והרא"ש.

 

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס