אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
הילולת בעל ה"מעדני השלחן" הגאון הנודע רבי לוי הכהן רבינוביץ זצוק"ל
ראשי » גולשים כותבים » הילולת בעל ה"מעדני השלחן" הגאון הנודע רבי לוי הכהן רבינוביץ זצוק"ל
הילולת בעל ה"מעדני השלחן"  הגאון הנודע רבי לוי הכהן רבינוביץ זצוק"ל

הילולת בעל ה"מעדני השלחן"  הגאון הנודע רבי לוי הכהן רבינוביץ זצוק"ל

בשילוב הוצאת ספרו "פסקי מעדני השלחן" המנוקד, על איסור והיתר (סימנים ס"א – קי"א)

 

בכנס רב רושם, גדוש ומלא בחיזוק, ובהתרוממות הנפש, נערך הילולא התשיעי, של הגאון הנודע, מנקיי הדעת שבירושלים, רבי לוי הכהן רבינוביץ זצוק"ל, בעל ה"מעדני השלחן", מאות מצאצאיו ומוקירי זכרו, זכו והשתתפו בו, בסעודת מצוה, ולהעלות את זכרו הטהור.

לכבוד המעמד החשוב, יצא לאור הספר היקר שכולם ציפו לו, "פסקי מעדני השלחן" המנוקד, כשבע מאות עמודים, ובהם אלפיים שבע מאות עשרים ושבע סעיפים,  ומפתח מפורט כשבעים דפים, על כל הלכות איסור והיתר.

פתיחת ההילולא, היה בהר המנוחות, הר תמיר, שם נתאספו מאות מצאצאיו, ואחרי שאמרו פרקי תהלים, וכל אחד ובקשותיו.

נשא משא הקודש, והלהיב את הקהל, בנו המקובל הגה"צ רבי גמליאל רבינוביץ שליט"א, שכיבוד הורים, הוא גם לאחר פטירתם. וזכות גדול לכל המשפחה, שהגיעו לציון קדשו, וזה מחזק לכל המשפחה, לילך בדרכיו, ללמוד הלכה כל יום, וספר חפץ חיים, ולהתחזק בשמירת הלשון, וכו'. אח"כ הגיעו כולם לאולם "חינוך ירושלים" לסיום הש"ס שלמדו צאצאיו במשך השנה,  ולימוד משניות, וסעודת מצוה.

פתח את הכנס הגה"ח רבי ידידיה ברנדסדופר שלי"טא, מגדולי המשפיעים באשדוד, (מח"ס אוצר הזוהר, שנות ביכורים, ועוד הרבה ספרים), שלמד אצל בעל הילולא לפני ס"ז שנה, וטרח עצמו להגיע מאשדוד, ואמר שיש לו הכרת הטוב לרבי כזה, דכל היראת שמים שיש לו, ואהבת תורה שיש לו, הכל הוא בזכות רבי לוי זצ"ל.
רבי לוי הכניס בעצמות מתיקות התורה, קבלנו אצלו רצון לייגע בתורה, ולהתפלל בכוונה גדולה, וכשלומדים ביגיעת התורה, מגיעים ליראת שמים. יותר ממה שדיבר, חינך אותנו, הדמות שלו, השלווה שהשרה, הישוב הדעת, די ערלכקייט, כל זה נכנס בעצמות.
שילוב כזה, גדול בתורה, היה כולו תורה, ביחד עם ענוה גדולה, לא דרש כלום, היה גאון הגאונים, אבל לא רצה להיות בולט בציבור, לא כבוד,  לא פרסומת, הכל בשקט. מידות הוותרנות שלו, הלשון נקיה שלו, ולא לדבר לשון הרע ורכילות.
החדיר לנו תמיד דברי הגמרא (חגיגה דף י"ב ע"ב) "אמר רבי לוי, כל הפוסק מדברי תורה, ועוסק בדברי שיחה, מאכילין אותו גחלי רתמים". רבות בשנים אח"כ, כשהייתי בכולל, לדבר באמצע הלימוד, לא היה שייך בכלל, כשהיה דבר נחוץ לדבר, סגרנו הגמרא ודיברנו. וזה היה הברכה, כשלא מדברים באמצע הלימוד, אז לומדים, ומקבלים מתיקות התורה.
כל המעשיות שסיפר לנו, לא היה סתם מעשה, כל מעשה ומעשה, היה מלא חינוך, מלא מוסר, איך ללכת בדרך הנכונה.
אני זוכר הלויה של כ"ק הרה"ק מהר"א מבעלז זי"ע, יום א' עקב תשי"ז, לפני שיצאנו ללויה אתו, אמר לנו רבי לוי, הולכים עכשיו ללויה של אדם גדול וקדוש, צריכים להתבונן, הקב"ה לא פתח ארובות השמים, ונפל משם הבעלזר רוב. רק היה ילד קטן, כמוכם, ותראו איך נתעלה בתורה, וביראה, בקדושה וטהרה, ולכן כל אחד צריך לעשות חשבון הנפש, מה יקבל על עצמו, יותר התעלות להקב"ה. וסיים שזכותו יגן עלינו, ושנוכל להמשיך לילך בדרכיו.

אחריו דיבר חתנו הגדול הרב שמעון זלצמן שליט"א, ואמר שהכירו יותר מיובל שנים, ואף פעם לא דיבר אתנו בתורת ציווי, אני רוצה כך, תעשה כך, תביא לי, עשה לי, אף פעם לא שמענו ממנו דברים כאלו, רק תמיד היה הכל בלשון שאלה, אולי אתה יכול לעשות כך, לילך לשם, וכדומה, שלא רצה להכשיל משפחתו בכיבוד אב, אם לא ישמעו בקולו.
את המשא המרכזי, שמעו מבנו ויד ימינו, הגה"ח רבי אלחנן רבינוביץ שליט"א. פתח ואמר, הגם שכבר עבר תשע שנים שלימות, אמנם הכאב נשאר כאב, הצער והיגון נשאר, הגעגועים מתגברים והולכים, וכולנו מחכים לתחיית המתים שיהיה במהרה בימינו אמן.
והאריך לספר על הספר החדש שיצא לאור "פסקי מעדני השלחן המנוקד", שבעל ההילולא כתב בצאוותו, להדפיס המעדני השלחן מנוקד, ודיבר הרבה, להוציא פסקי הלכות בכרך אחד מנוקד.
והזכיר הצוואה, שמבקש שלימדו ספריו, כדי שיהיה שפתותיו, דובבות בקבר, ומי לנו גדול מדוד המלך שכבר ביקש זאת (כמבואר בגמ' יבמות דף צ"ו ע"ב).
והביא דברי המהרש"א (שם) שכבר יעקב אבינו רצה שיהיה שפתותיו דובבות בקבר, ולכן כששמע שיוסף לא חי, אמר "כי ארד אל בני אבל שאולה", שישאר בקבר עם פה סתום, כיון שרק ליוסף מסר כל מה שלמד. ואח"כ כשנתבשר ש"עוד יוסף חי", אמר "אמותה הפעם", אבל בקבר לא יהיה לו מיתה, כי שפתותיו יהיו דובבות שם.
והאריך לספר עובדות מבעל הילולא, שמזה יכולים לראות, שכל מה שעשה וכל מה שאמר, הכל היה מדוד ושקול, האם זה רצון השי"ת, האם אני לא פוגע בזולת, האם ממעשי, יבואו להקל, ולומר שכך נהג המעדני השלחן, האם ממעשי, יהיה נחת רוח להקב"ה.
ואחד מהדברים שסיפר הוא, שבעל ההילולא, וויתר על מצוות הכנסת אורחים לאדם גרוש, כיון שלאלמנה יהיה עגמת נפש מזה, ולכן כיבד את המצוה לשכן שלו, שהוא יזכה במצות הכנסת אורחים, ועליו לא תצטער האלמנה.
ושיבח את כל המשפחה, שפוסקים בזה כבית שמאי, שבכל שנה הם בבחינת "מוסיף והולך", שהציבור מתרבה להילולא, משנה לשנה (כן ירבו).
וסיים שיהיה מליץ יושר לכל המשפחה, ולכל המכירים והידידים, ולכל כלל ישראל, וכל אחד יחזור לביתו עם ישועה, ונזכה לילך בדרכיו, ונזכה במהרה לביאת משיח צדקינו במהרה בימינו אמן.

אח"כ דיבר נכדו הרה"ג רבי יעקב עקיבא רבינוביץ שליט"א (מח"ס בנין יעקב) שהעלה על נס, איך שהיה נזהר בין אדם לחבירו, ואמר שכל כך היה נזהר, שאפילו בחלום, נזהר בזה.
וסיפר שפעם אחת חלם בעל ההילולא, שהחפץ חיים זי"ע הגיע לתפלת שחרית, בבית הכנסת בתי אונגרין, ואחרי התפלה ניגש להחפץ חיים, והזמין אותו, לאכול בביתו לפת שחרית, והחפץ חיים הסכים, ובא לביתו, וכשבעל ההילולא נכנס לביתו, עם החפץ חיים, נכנס לחדר, לומר לאשתו הרבנית ע"ה, שהחפץ חיים הגיע, וצריכים להכין לו סעודה, וראה שאשתו יושנת, ולא ידע מה לעשות, הרי הוא לא יכול להעיר אותה, ולא יודע להכין סעודה לחפץ חיים, ותוך כדי כך שלא ידע מה לעשות, התחיל לחשוב, איך בכל אופן יכין איזה דבר, לפת שחרית, להחפץ חיים, ותוך כדי כך, התעורר רבי לוי (ע"כ החלום). ולכן הביטו וראו, בתוך חלום, ידע שלא יכול להעיר אשתו, שלא יכול לצער אנשים.
וסיפר שאחד מימי הילולא, אחד מהדרשנים התרכז על גדלותו בתורה של בעל הילולא, אמר לי דודי הרה"ג רבי שמואל שמחה רוזנפלד ז"ל, חתנא דבי נשיאה, במקום שישבח גדלותו בתורה, ישבח הבין אדם לחבירו, שהיה בזה חד בדרא.
ושיבח מאוד את דודו הגה"ח רבי אלחנן רבינוביץ שליט"א, שמתמסר כל כך בהוצאת הספרים, ועובד בזה כל הימים, לרבות הלילות, ועכשיו כבר יצא ספר תשיעי, בשנה התשיעית, שדבר זה לא רואים, אדם אחד לבד, שיוכל להוציא כל שנה ספר.
ולא נשאר אלא לברכו, שיוכל להמשיך בהוצאת כל ספרי בעל הילולא, מתוך שמחה ונחת, וזכות בעל ההילולא יגן עלינו, להתברך בכל מילי דמיטב.

 

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס