הלכות לשון הרע הלכה יומית

 

יג' כסליו

לשון הרע: תועלת – סיוע לקרבן , תועלת הקונה

תועלת הקונה היא תחום חשוב, אך רגיש, שבו מותר לספר דברים שמטרתם לתועלת.
אם חנווני מחזיר ללקוח פחות עודף מן המגיע לו, או שהוא מחייב אותו בתשלום עבור מצרך שהלקוח לא רכש, אסור להסיק מכך שהחנווני אינו הגון או שהוא רשלן.  כולנו טועים פה ושם. אם הדברים מתרחשים לעיתים קרובות, יש להביאם לתשומת לב החנווני ולהודיע שאם ימשיכו, לא יהיה מנוס מלגלותם לקהל קוניו. אם בכל זאת לא חל שינוי במצב, כי אז חייבים להזהיר את הקונים כי יבדקו היטב את העודף שהם מקבלים ואת חשבונות הקניה שלהם.  אסור לרמוז שבעל העסק בלתי הגון, גם אם יש יסוד לחשש זה, היות ומספיק שהקונים יחשבו שהוא רשלן (או מתקשה בחשבון) כדי לנקוט באמצעי הזהירות הדרושים.
כמו כן אסור לספר זאת ליחידים מהירי חימה העלולים, לדוגמא, לבזוז את החנות למען הצדק.

י"ד כסליו

לשון הרע: תועלת – סיוע לקרבן , קניה מוצלחת

מותר לספר לידידים ולשכנים על חנות שבה ניתן לקנות בזול יותר או באיכות טובה יותר מאשר במקום בו הם רגילים לערוך את קניותיהם.
גם כאן חייבים להתמלא מספר תנאים:
המידע צריך להיות מכלי ראשון. (אם אין אפשרות לבדוק את המידע ממקור ראשון, יהיה צורך לומר: "שמעתי אבל לא הצלחתי לאמת את הדברים…"). כמו כן צריך לוודא שאכן טיב המוצר עולה על המוצרים האחרים (שמות יוקרתיים אינם בהכרח ערובה לטיב מעולה).  כשיש הבדל משמעותי במחיר יש לברר אם  המוצר הזול איננו באיכות ירודה לעומת זו של היקר יותר.
חייבים לוודא מעל לכל ספק שהחנות הזולה אינה משווקת סחורה גנובה, שרכישתה אסורה על פי הדין.
כשמספרים את הדברים, חשוב שלא ישתמע מתוכם שהמוכר הראשון מפקיע מחירים או משווק סחורה פגומה.  חייבים לספק את הנתונים עצמם ללא תוספת ביקורת והתרשמות אישית. יתר על כן, היות ואנשים נוטים בדרך כלל להביט בשלילה על מחירים גבוהים, המידע עלול להיחשב כלשון הרע ועל כן יש למסרו רק כשמכוונים לתועלת.  בהתאם לכך, מותר לאדם לספר את הדברים רק לאנשים המעוניינים לערוך קנייה. סיפור הדברים רק לצרכי שיחה בלבד עלול להיחשב בגדר דיבור לשון הרע.
לבסוף, על האדם לחשוב על שום מה הוא בכלל מוצא לנחוץ לספר את הדברים.  אולי מוטב שלא להתערב כלל ולהימנע מכל מעשה העלול לפגוע בהכנסותיו של בעל החנות.

ט"ו כסליו

לשון הרע: תועלת – סיוע לקרבן , מוצרים מסוכנים

מותר להזהיר אנשים מפני מוצר מסוכן – בתנאי שהאזהרה אכן מבוססת ואמיתית. אינספור פריטים טומנים בחובם סכנה כתוצאה משימוש בלתי נכון, והרבה מוצרי מזון מעובדים אינם בריאים אם משתמשים בהם בכמויות מרובות.
במקרים כאלו, לא יהיה מוצדק להדביק להם תוית  של מוצרים "מסוכנים". מוצדק להכתיר מוצר בתואר "מסוכן" רק כאשר הכרזה כזו נחשבת הגיונית על פי אמות המידה המקובלות. יתר על כן, אם המידע אינו ידוע מכלי ראשון, צריך לציין זאת בשעה שמספרים את הדברים.
אם היצרן יהודי, חייבים תחילה לפנות אליו ולדבר איתו. אם לא נתקיימו התנאים דלעיל, ייחשב סיפור הדברים כלשון הרע, היות והם גורמים נזק ליצרן, וגם לצרכן הנמנע – שלא לצורך – מרכישת המוצר.

 

ט"ז כסליו

לשון הרע: תועלת – סיוע לקרבן , כשרות

תחום רגיש ביותר לעניין דיבור לתועלת הוא תחום הכשרות.
העלאת ספקות באשר למהימנותו של הכשר מבלי להתבסס על  ידיעות מהימנות, נחשבת לדיבור לשון הרע. אם יש למשהו סיבה לפקפק בהידורו של הכשר מסוים, עליו לדון על כך עם רב מוסמך שיוכל להדריכו מה הם הצעדים הבאים שעליו לנקוט. גם אם רב אחד סובר שאין לסמוך על הכשר מסוים, לא מן ההכרח שאכן אין לסמוך על אותו הכשר לגמרי. הרב המקומי הוא זה שיחליט על מהימנותו של הכשר עבור בני קהילתו, או יפנה אותם לפוסק ידוע אשר יחליט בעניין.
כשמתעוררת שאלה בדבר מצרך של יצרן יהודי מקומי שומר מצוות, הנוטל אחריות על כשרות מוצריו ואינו נתון תחת פיקוח למתן הכשר, יש לנקוט בזהירות מרבית לפני שמכריזים שאותו מוצר אינו כשר.
רק רב או פוסק מקומי יכול להחליט על כשרותו של המוצר, לאחר שיביא בחשבון את כל הגורמים. עניין חמור מאוד הוא כאשר מביאים לידי כך שיהודי נאלץ לסגור את עסקו ומניעתו עשויה להיות חשובה הרבה יותר מאשר הקפדה על החומרות הנהוגות בד"כ בקרב הציבור.