הלכות לשון הרע הלכה יומית

ב' סיון – מ"ו לעומר

לשון הרע: תועלת , באין דרך אחרת
אם לאחר שהקדיש מחשבה מרובה לענין, מורה מגיע למסקנה שתלמיד מסוים סובל מבעיה לימודית או התנהגותית והוא משוכנע שאי אפשר לטפל בבעיה ללא התערבות המנהל, חבריו בצוות המורים או הורי התלמיד, כי אז עליו לדבר ללא דיחוי עם הגורם הנדרש.
התנאי החמישי של דיבור לשם תועלת הוא שכונתו של הדבור היא אך ורק למטרות מועילות ולא כתוצאה מכעס או מתסכול. דבר זה קשה במיוחד כשהתלמיד המדובר מרבה להפריע ולהכעיס את המורה.
ככל שיקשה הדבר, אל למורים לראות בהתנהגות התלמידים פגיעה אישית. במרבית המקרים, אותו תלמיד מפריע אינו נלחם נגד המורה. הוא נתון במאבק עם עצמו אל מול אתגרי החיים.

ג' סיון – מ"ז לעומר

לשון הרע: תועלת – סיוע למדובר , פגיעה בתלמיד
בסופו של דבר, על המורה להיזהר מאוד שלא לפגוע בתלמיד שלא כדין. לפעמים חייב המורה לנקוט באמצעי ענישה, כדי לשמור על המשמעת בכיתה או לטובתו של התלמיד ולמען התפתחותו והתקדמותו. כפי שלמדנו בימים הקודמים על המורים להביא בחשבון את ההשפעות לטווח ארוך שתיגרמנה מתיעוד או מסיפור או מסיפור מגרעותיו של התלמיד.
על המורה לשקול היטב היטב את נחיצות פעולותיו לאור תוצאותיהן האפשריות.

ד' סיון – מ"ח לעומר

לשון הרע: תועלת – סיוע לקרבן , מסירה
האופן השני של פרסום גנות לתועלת הוא כשהכוונה לסייע למי שנפגע מהתנהגותו של האדם שעליו מדובר.
אם ראה אדם במו עיניו כיצד יהודי גורם נזק כספי, או אחר לזולתו, ומגמתו היא לדאוג לפיצוי עבור הנפגע, הרי זו מטרה לתועלת ועל כן מותר לו לספר את שהתרחש. לאחר שווידא שהפרטים נכונים, ולאחרשדיבור עם המזיק והוכיחו, עליו להביא בחשבון מה תהיינה התוצאות של סיפור הענין והאם על פי הדין מותר לו לעשות זאת.
בחברה תרבותית, הדרך הישרה לטיפול במעשה פשע הוא להודיע לשלטונות. אולם, מסירת יהודי לשלטונות חילוניים עלולה להביא לענישה שאינה מגיעה לו על פי דין תורה. לדוגמא, מאסר בכלא אינו אמצעי מקובל בדין תורה כעונש בדיני ממונות. מסירת מידע העלול להוביל לכליאתו של יהודי יכולה להיחשב כמלשינות. אך ורק אם ברור שפלוני מהווה סכנה לציבור, מותר לדבר עליו כדי להגן על הזולת מפני פגיעתו. עניינים אלו מורכבים ורגישים עד מאוד ולפיכך נדרשת בהם התייעצות עם גורם הלכתי מוסמך.

ה' סיון – מ"ט לעומר

לשון הרע: תועלת – סיוע לקורבן , הזמנה לדין תורה
התורה מחייבת כי מחלוקות בדיני ממונות יובאו לפני בית דין רבני. מותר להפעיל לחץ חברתי על יחיד כדי לשכנעו להתדיין בדין תורה בבית הדין.
אולם אין לנקוט בלחץ חברתי העלול להביך את האדם אם הוא נכלל בגדר "עמיתך". אדם הסבור בטעות שיש לו הצדקה ליטול את כספו של הזולת אכן יש להעמידו על טעותו אבל אין הוא מומר.
אסור לביישו, אבל מותר לדון בעניין עם כל מי שיכול להשפיע עליו ולהסביר להם שאותו אדם מעורב במחלוקת ממונית ויש לשכנעו להופיע בפני בית דין. שלא כמו במקרה של יחיד, רשאי בית הדין לפרסם את העובדה שפלוני מסרב להישמע לדבריו או להופיע לפניו.
כפי שהוזכר לעיל, לעיתים קרובות הלחץ החברתי הוא האמצעי היחיד שבעזרתו יכול בית הדין לאכוף את פסיקותיו.