הלכות לשון הרע: הלכה יומית

 

י"ב טבת

לשון הרע: שמיעת לתועלת
אינו נוגע אך מותר
במקרים שנדונו עד כה ראינו שהגורם הקובע את ההיתר לשמוע דברי גנות הוא שייכותם של הדברים. אם הדברים מסופרים מתוך כוונה לתועלת השומע, והם חשובים עבורו, מותר לו לשמוע אותם ולפעמים גם מותר לו לבקשם.
יש פעמים שבהם מתירה ההלכה לשמוע דברי גנות כשאין הם נוגעים לשומע או למישהו ממכריו. כאשר המספר מרגיש צורך לבטא את כעסו או את תסכולו כדי להקל על מצוקתו הרגשית, הרי זה מעשה של חסד כששומעים אותו ומגלים הבנה לרגשותיו. אם השומע מרגיש שאפשר להסביר למספר שהוא מבין שלא כהלכה את האדם שציער אותו ואשר בגנותו הוא מדבר – חובה לעשות זאת. (אולם לעיתים קרובות האדם המביע את תסכולו זקוק לגילוי השתתפות והבנה ואינו מוכן להקשיב להסברים הגיוניים. בשלב מאוחר יותר, לאחר שהמספר כבר נרגע, יכול השומע לפנות אליו ולנסות להסביר לו כיצד יתכן שטעה בפרשנותו ולא הבין נכונה את המצב).

יש לשמור שהמספר לא יסטה מן הנושא ולא ייגרר שלא לצורך להטלת דופי בתכונותיו של מי שהוא סבור שהרע לו. יתרה מזו, השומע – במקרה כזה – חייב להיזהר שלא לקבל כעובדות את הדברים הנאמרים.

י"ג טבת

לשון הרע: שמיעת לתועלת

בין איש לאשתו
ראינו לעיל שאסור לאדם לספר לאשתו דברי רכילות. אין לראות בהימנעות מסיפור לשון הרע לאישה משום פגיעה באמון ההדדי ביניהם. יתרה מזו, סיפור דברי גנות (כגון ידיעות שיש בהם גנאי או רגשות שליליים וכדומה) אינו מסייע ליצירה קשר בריא וחיובי.
מכל מקום, כשבעל או אישה זקוקים, לתמיכה רגשית בעמדם בפני קשיים, הרי זה אך טבעי לצפות לסיוע מבת או בן הזוג. דיבור או שמיעה בתנאים כאלו כוונתו לתועלת, וברור שהוא מותר.
כאשר יתאפשר הדבר, צריך להשתדל להסביר לבן הזוג את המצב באופן שיקל על רגשי כעסו או תסכולו .
אם מתברר שבן הזוג זקוק באופן מתמיד ל"שחרור קיטור" – חשוב ליצור שינוי כללי בגישתו על ידי שיחות, קריאה ועיון, האזנה לקלטות או שיחות עם רב או בר – סמכא אחר.

בעוד שבן (בת) הזוג צריך להיות מוכן להקשיב לבת (בן) הזוג ולהעניק לו או לה תמיכה רגשית בעת הצורך, הרי צריך תמיד להיזהר שלא להיגרר לשיחה של לשון הרע שאין בה מטרה של תועלת. לעיתים מזומנות קורה שזוגות שאינם מצליחים לשמור על ההבחנה הזו, ועקב כך הם מתעלמים לחלוטין מהלכות שמירת הלשון בשיחותיהם.

י"ד טבת

לשון הרע: שמיעת לתועלת

ילדים
על ההורים מוטלת החובה לחנך את ילדיהם לרגישות לחומרת עוון לשון הרע ולסייע להם בפיתוח שליטה עצמית בתחום זה. בה בעת מוטלת על ההורים החובה להעניק לילדיהם סיוע ותמיכה רגשיים.  ההורה הקפדן מדי עלול לגרום לילדיו נזק בלתי ניתן לתיקון אם ינזוף בו תמיד, גם שלא לצורך. מכל מקום, אי הצלחה בחינוך הילד למשמעת הריהי לא פחות מזיקה. צריך ללמוד להבחין בין מצבים שבהם הילד מספר על אירוע מכיוון שהוא זקוק לעזרת ההורה, לבין מקרים שבהם הוא מדבר לשון הרע ללא כל סיבה מוצדקת. יש לחנך את הילד להשמיט את השמות בספרו על אירועי היום המעניינים שיש בהם דבריגנות על הזולת. כשילד מספר כיצד חברו הפריע בכיתה, הרי זה לשון הרע, גם אם התנהגותו של אותו חבר הייתה שנונה ומשעשעת. מאידך, מותר לילד לגלות את זהותו של חבר המפריע לו או מציק לו בכיתה בשעת השיעור.