הלכות לשון הרע הלכה יומית

י"ז כסליו

לשון הרע: תועלת – סיוע לקרבן , גלגול האשמה
מצב אחר שבו אפשר להתיר סיפור גנאי על אחרים הוא כאשר אדם נופל קרבן להאשמת שווא וברצונו לחשוף את זהות האשם האמיתי כדי לטהר את עצמו. אם מותר הדבר או אם לאו – זאת ניתן לקבוע על פי טיבעו של המעשה שלא כהוגן.
אם זוהי עבירה שעל פי ההלכה מחויב מי שראה את הדבר להודיע לקרבן המעשה או לאחרים את זהות החוטא, עליו לעשות כן.
אם אין כל מטרה מועילה בגילוי זהות האשם פרט לטיהור העצמי, אסור יהיה על הנאשם לגלות את שם האשם האמיתי. עליו להכריז על חפותו ולהימנע מהפללת מישהו אחר.
במצב שבו יש רק שני חשודים אפשריים, דהיינו שהכחשה שמצידו של האחד מהם משמעותה האשמת השני, מותר להכחיש את ההאשמות בתנאי שהמעשה עליו מדובר אכן היה מעשה שלא כהוגן.
אולם, אם ההאשמה שבה מדובר הייתה בעצם אמירה תמימה או מעשה שאינו בלתי הגון, כי אז אסור לנאשם להכחיש אותה. מן ההכחשה ישתמע במקרה זה שהאדם השני הוא האשם במעשה שאיננו עבירה.
ממידת החסידות הוא לקבל את האשמה בכל מקרה, אלא אם כן גילוי זהות האשם יש בו מן התועלת. כמו כן אין לקבל את האשמה על מעשה שיפגע בשמו הטוב של כלל הציבור או של כלל שומרי המצוות, שהרי זה חילול ה'.

י"ח כסליו

לשון הרע: תועלת – סיוע לקרבן , ניתוק ידידות מזיקה
אופן נוסף של דיבור לתועלת הוא כדי למנוע או לפרק קשר המביא נזק לפחות לאחד הצדדים. מותר להציע לפלוני להתרחק מאדם מסוים או מאנשים מסוימים שעלולים להשפיע עליו לרעה. כך גם ראוי להודיע להורים שבנם עלול להיות מושפע לרעה ממשהו מסוים. כמובן שחייבים להתמלא כאן כל התנאים המוקדמים כולל ברור אמיתות העובדות  והכוונה לתועלת. אם הדברים אינם ידועים ממקור ראשון, מותר בכל זאת לספרם בתנאי שמציגים אותם בצורה ברורה כידיעות מכלי שני.
ביחס לדרישת הדיוק בדברים, אומר החפץ חיים שיש אפשרות להתיר להגזים בהם אם זוהי הדרך היחידה  להשפיע על האדם או על ההורים לנתק את הקשר המזיק.
החפץ חיים מוסיף שהכרחי להסביר מדוע אין בסיפור הדברים משום לשון הרע במיוחד כשמדברים על ילד.

י"ט כסליו

לשון הרע: תועלת – סיוע לקרבן , קשרים העלולים להביא להפסד ולנזק
הכללים הבאים מתייחסים לסיפור הדברים אשר פרסומם עלול למנוע התקשרות מתוכננת בין אנשים (כגון: שותפות עסקית,שידוך, קבלת אדם לעבודה.)
במקרים כאלה מבחינה ההלכה בין שלושה מצבים:
א.    כשהמספר הוא זה שהציע את ההתקשרות
ב.    כשאדם נשאל ע"י צד א' שאלות הנוגעות לצד ב'
ג.     כשאדם מסוגל לספק מידע לכל אחד מהצדדים אודות עמיתו אף כי לא נתבקש לעשות זאת.
שלושה מצבים אלו כרוכים במצוות שונות מן התורה ועל כן גם שונות הגישות שבהן יש לגשת לכל אחד מהם.
כאשר מציעים למישהו להיכנס לשותפות עם משהו אחר, צריך להיזהר שלא לעבור על "לפני עיור לא תיתן מכשול" שחז"ל רואים בה אזהרה מפני מתן עצה שאינה הוגנת.

אסור בהחלט להציע אדם כמועמד לקבלת עבודה, לשותפות עסקית או לשידוך אם:
א.    מבחינה אובייקטיבית לא יהיה זה לטובת האנשים הקשורים לעניין, או
ב.    מבחינה סובייקטיבית אין זה מתאים לצרכיהם של שני הצדדים.
לא זו בלבד שיש אכזריות בהעמדת אנשים במצבים שאינם טובים עבורם, אלא שגם אין לסבך אנשים שאינם מודעים בקשרים שלא היו רוצים בהם אילו היו יודעים את העובדות.

בהלכות הבאות בעז"ה נביא דוגמאות לכלל זה.