אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
הלכות שמיטה – מבוא -זריעה ונטיעה
ראשי » הדף והלכה יומית » הלכות שמיטה – מבוא -זריעה ונטיעה
הלכות שמיטה – מבוא -זריעה ונטיעה

הלכות שמיטה

 

מבוא
מצות עשה מהתורה לשבות מעבודת הארץ בשנה השביעית, שנאמר: "ושבתה הארץ שבת לה'".
לדעת רוב הפוסקים, שמיטה בזמן הזה אינה נוהגת מהתורה אלא מדרבנן. ולכן,  ספיקות שיש בשנת השמיטה אנו אומרים "ספק דרבנן לקולא", והולכים בספק להקל.
ג' מצוות כלליות נאמרו בשנת השמיטה:
* שביתת הארץ: האיסור לעשות עבודה בכל הצומח מהאדמה.
* שמיטת פירות: הפקרת כל גידולי הארץ, שלא לעשות בהם סחורה. וכן, לנהוג קדושה בגידולי הארץ שגדלו בשנה השביעית.
* מצות שמיטת כספים: ביטול החובות הכספיים. דין זה נוגע לסוף שנת השמיטה.

מצוות שביתת קרקעות וקדושת הפירות היא מן ה"מצוות התלויות בארץ", ונוהגת אך ורק בארץ ישראל ולא בחוץ לארץ, שנאמר: "כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם, ושבתה הארץ שבת לה'". אמנם שמיטת כספים נוהגת גם בחוץ לארץ.
פירות וירקות שיש עליהם קדושת שביעית, פטורים מתרומות ומעשרות.

כל דיני שמיטה שייכים גם בשדה של שותפים וגם בחצרות שבבתים משותפים וכדומה.
כמו כן גם באדמות השייכות לרבים, כגון אדמות עירייה וכדומה נוהגת בהם דיני השמיטה. אמנם, ישנם אופנים בהם מותר לעשות עבודות מסוימות, ויש לעשות שאלת רב בכל מקרה ומקרה.

זריעה ונטיעה
נאמר בתורה: "ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ, שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור". מכאן למדו חז"ל שכל עבודה בקרקע שנעשית לטובת האדמה בכדי שתוכל להצמיח יותר טוב את הצמחים או עבודה בצמחים שנעשית לתועלת הצמחים שיגדלו יותר טוב – אסורה בשמיטה.
בכלל המלאכות האסורות: זריעה, נטיעה, קצירה, זמירה, ובצירה. סיקול אבנים, זיבול הקרקע, עידור, השקיה, וכל מלאכה המועילה לגידול הצמחים.

אסור לזרוע שום סוג של זרעים וירקות, קטניות ופרחים בשנת השמיטה. וכן אסור לנטוע שום אילן בין עושה פרי ובין אילן סרק.
מי שעבר ונטע או זרע בשמיטה, בין בשוגג ובין במזיד, חייב לעקור את מה שנטע או זרע, בין ירקות ובין עץ פרי, ועץ סרק.

מותר לזרוק גרעין של פרי לגינה, אף שיתכן והגרעין יקלט בקרקע ויגדל ממנו עץ, כיוון שאין בכוונתו לנטוע עץ אלא זריקה בעלמא. אמנם בשבט הלוי (ח"ז סי' קפ) כתב: שטוב להמנע מזה בשנת השמיטה.
אף לשיטתו, מותר לזרוק גרעין במקום שבני אדם הולכים בו, או בחול שנמצא על חוף הים או בארגז משחקים של ילדים בגינות השעשועים, מאחר וחול זה לא מצמיח.

זרעים המונחים על גבי הקרקע, אסור לחפותם בחול, שגם כיסוי של זרעים אסור בשמיטה מדין זורע. (שע"י כיסוים גורם להם להשריש בקרקע ולגדול).
הוא הדין, שורשי אילן שהתגלו אסור לכסותם בחול בשמיטה. אמנם, באילן שאם לא יכסה את שורשיו יש חשש שהוא ינזק או ימות, מותר לכסות את השורשים בחול.

אין לנטוע או לזרוע בשנת שמיטה גם כאשר עושה זאת בכדי להתלמד או לבחון את הזרעים והשתילים, ואפילו אם בכוונתו לעקור את הצמח לפני שיביא פירות, משום שעצם מלאכת הזריעה והנטיעה אסורה בשמיטה.
בספר "ושבתה הארץ" (הרב א. עדס) כותב: שאם הרים בטעות דשא יחד עם השורשים והחול שדבוק בהם, יש להימנע מלהחזירם למקומם, מחשש שיחזרו וישרישו ויעבור על איסור זורע.

יש אומרים (כך פסקו הגר"ח קניבסקי בשם המהרי"ל דיסקין בספרו "דרך אמונה" ציון הלכה, פ"א אות מ"ו, ושאר הפוסקים האשכנזים) שאסור לנטוע עצים סביב החצר בכדי ליצור גדר חיה. אמנם בילקוט יוסף (סימן של"א פ"ד הט"ז) כתב ויש מתירים לנטוע אילנות סרק, כיון שמטרתו היא לשם גדר ולא לשם עבודת הקרקע והאילן. ועדיף לעשות את העבודות של הנטיעה וכו' ע"י גוי.
לכל הדעות מותר לחפור ולבנות גדר אבנים סביב לחצר, ואפילו סביב אילן בכדי לשמור עליו שלא יזיקו אותו בני אדם.

הרוצה לעקור אילן ממקום גידולו ולהעבירו למקום אחר, אם יש סביב לשורשיו כמות חול שנותנת לאילן אפשרות לחיות לפחות עוד 14 יום, כתב ב"ילקוט יוסף" (פ"ד הי"ח) שניתן להקל ולחזור ולנטוע את האילן במקום אחר בשמיטה. אמנם בספר "ושבתה הארץ" (הרב א. עדס) הביא בשם הפוסקים האשכנזים שאסרו לחזור ולנטוע את האילן בשמיטה, למרות שאם ישאר בתוך עציץ ימות.
אם אין על שורשיו כמות חול שהאילן יכול להמשיך ולחיות עם החול הזה 14 יום, אסור לחזור ולנטוע אותו בשמיטה. ובמקרה זה בשאר השנים שאינם שמיטה, אם חוזר ונוטע את העץ צריך לחזור ולספור לו 3 שנים ערלה ושנה רביעית נטע רבעי.
ולכן, לפני שעוקר את העץ, חובה להתיעץ עם רב המבין בתחום זה (אגרונומיה) כיצד ניתן לדעת המתירים להזיז עץ זה ממקום גידולו בשמיטה.

זריעה ונטיעה – בבית
הירושלמי במסכת ערלה (פ"א ה"ב) מסתפק האם האיסורים שנאמרו בעבודת הקרקע בשמיטה הם רק בשדה או גם בגידולים שבבית. מצד אחד כתוב "שדך לא תזרע" שמשמע שהאיסור הוא רק במקום כמו שדה (קרקע ממשית ומקום פתוח ללא קירות ותקרה), ומצד שני כתוב "ושבתה הארץ שבת לה'" – המילה ארץ מתפרשת על כל דבר שגדל בקרקע בין בחוץ ובין בתוך הבית, והירושלמי לא הכריע בדבר.
בספר "פאת השולחן" (פ"א ה"א) כותב, שמכיון שלרוב הפוסקים אנחנו נוהגים כיום שמיטה והלכותיה רק מדרבנן (ומהתורה אין שמיטה בזמן שאין בית המקדש קיים), דיני שמיטה לא חלים בגידולים שנמצאים בתוך הבית.
אמנם, דעת ה"חזון איש" (כ"ב ס"ק א') שמכיון שיסוד דין זריעה וכדומה הוא מהתורה, למרות שכיום אנחנו שומרים מצוות שמיטה רק מדרבנן, לא אומרים ספק דרבנן לקולא, וכל מה שאסור בשדה אסור גם בבית. מלבד עציץ שאינו נקוב שניתן להקל ולשתול בו בתוך הבית.

לדעת "פאת השולחן" וכן פסק ה"ילקוט יוסף" אין דיני שמיטה חלים בבית שיש בו קירות ותקרה. ולכן, לשיטתם יהיה מותר לעשות בעציצים שבתוך הבית את כל המלאכות שאסור לעשותן בשדה, כגון זריעה, נטיעה, גיזום, השקיה ושאר המלאכות, בין בעציץ נקוב (שיש בתחתית העציץ חורים) ובין בעציץ שאינו נקוב. אך דעת ה"חזון איש" שאף בבית אסור לעשות את המלאכות האסורות בשדה.
אמנם, אף לדעת ה"חזון איש" יהיה מותר להשקות עציץ שאינו נקוב שנמצא בתוך הבית, למרות שמשקה אותו בכדי שיגדל יותר טוב ושיהיה יותר יפה, אך שאר המלאכות אסורות. "ורבי ניסים קרליץ" אוסר אף להשקות עץ שאינו נקוב הנמצא בתוך הבית, משום שלדעתו אין חילוק בין בית לשדה.

זריעה ונטיעה בחצר
עציץ נקוב שנמצא בחצר, בין אם מונח על הקרקע ישירות ובין אם הוא עומד על גבי יתדות דינו כקרקע עצמה, ויש בו את כל דיני ואיסורי השמיטה.
עציץ שאינו נקוב בתחתיתו, ויוצאים ענפים או עלים מחוץ לשפת הכלי, דינו כעציץ נקוב, משום שהעלים שיוצאים אל מעבר לשפתו יונקים ישירות מקרקע עולם.

מותר להניח בשמיטה גרעין אבוקדו בתוך כלי עם מים, אף על פי שמוציא שורשים וענפים, אך אין לשתול אותו לאחר מכן בגינה.
כמו כן, מותר להנביט קטניות על גבי צמר גפן רטוב במים, משום שנאמר "ושבתה הארץ", ואין זה גידולי ארץ. 

מותר להניח פרחים תלושים בתוך אגרטל עם מים, משום שכל מטרתו היא בכדי לשמר את טריותו של הפרח שלא ינבול ולא בכדי לזרוע אותו.
אדניות פרחים שנמצאות על הסורגים שמחוץ לחלון תחת כיפת השמים, דינם כנמצאים בגינה, ומותר לעשות בהם רק מלאכות שישמרו אותם שלא ימותו, אך לא בכדי שיגדלו בצורה מיטבית. 

צמחים הגדלים על גג הבנין או במרפסת הבית שאין עליה תקרה, לדעת הילקוט יוסף דינם כצמחים הגדלים בבית, ואין דיני שביעית נוהגת בהם. ואילו הפוסקים האשכנזים (וחלק מהפוסקים הספרדים) סוברים שדינם כגידולי זדה וחל עליהם כל דיני השמיטה.
כל זה הוא רק כאשר כל הצמח נמצא בתוך חלל הגג או המרפסת, אמנם אם יוצאים ענפים אל מעבר למעקה  ואין דבר שחוצץ בינם לקרקע שמתחתם, אותם ענפים יונקים מהקרקע שבחצר הבית, ויש לנהוג בעציץ זה דיני שביעית.

יש להזהר שלא להוציא עציצים וכדומה מהבית אל החצר, שהרי בשתילים שבבית יש דינים שונים מצמחים הגדלים בחצר, שבהם לכל הדעות יש את כל דיני שמיטה.
העובר דירה בשנת השמיטה, כתב ב"ילקוט יוסף" (פ"ד הכ"ז) שמותר להעביר את העציצים מבית לבית ואפילו בעציץ נקוב, וטוב שיתן פח תחת העציץ לפני שיוציא אותו מהבית בכדי להפסיק בינו לבין הקרקע. ובספר "משפטי ארץ" (פ"ז אות יד) הביא בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל שהתיר להוציא עציץ מבית לבית רק באופן שכל העציץ יהיה עטוף בנילון. וב"אורחות רבנו" על החזון אי"ש (ח"ב עמ' שנו) כתב, שהחזון איש החמיר גם כאשר העציץ עטוף בנילון.  

אתר מסורת הלכות שמיטה מסורת שביעית שמיטה
« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס