אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
יסודות התפילה – הרב יעקב חזן שליט"א
ראשי » גולשים כותבים » יסודות התפילה – הרב יעקב חזן שליט"א
יסודות התפילה – הרב יעקב חזן שליט"א

יסודות התפילה – הרב יעקב חזן שליט"א

במסכת ברכות (כו:) ישנה מחלוקה האם האבות תיקנו את התפילות או שאנשי כנסת הגדולה תיקנו את התפילות כנגד זמני הקרבת קורבן התמיד. לדעת רבי יוסי ברבי חנינא האבות תקנו את התפילות והוא מביא בריתא שמסייעת לו: אברהם תיקן תפילת שחרית שנאמר "וישכם אברהם בוקר אל המקום אשר עמד שם" (בראשית יט,כז), ואין עמידה אלא תפילה, שנאמר "ויעמוד פנחס ויפלל ותעצר המגפה" (תהילים קו,ל), יצחק תיקן תפילת מנחה שנאמר "ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב" (בראשית כד,סג) ואין שיחה אלא תפילה שנאמר "תפילה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו" (תהילים קב,א). יעקב תיקן תפילת ערבית שנאמר "ויפגע במקום וילך שם" (בראשית כח,יא), ואין פגיעה אלא תפילה שנאמר "ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי כי אינני שומע אותך" (ירמיה ז).

המהרש"א מסביר שתפילת שמונה עשרה תוקנה ביבנה, אבל מהאבות למדנו שהאדם צריך להתפלל ג' תפילות בכל יום לפי מה שמצאנו בתורה את הזמן המסויים שכל אחד מהם שהתפלל, לקיים מה שנאמר "ערב ובוקר וצהרים אשיחה". ונראה בוודאי אברהם התפלל גם מנחה וערבית, כמו שראינו במסכת יומא (כח:) שאפילו עירוב תבשילין אברהם קיים.

התורה קראה לתפילה בכמה לשונות עמידה, שיחה ופגיעה, התורה רוצה ללמד אותנו שיש לתפילה כמה יסודות. ננסה להבין כל יסוד בפני עצמו.

שיחה

התוס' (בד"ה ואין שיחה) מראה סתירה ממסכת ע"ז (ז:) ששם לומד רבי אליעזר ששואל אדם צרכיו ואח"כ מתפלל שמונה עשרה שנאמר "תפילה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו" ואין שיחה אלא תפילה שנאמר "ויצא יצחק לשוח בשדה". לפי הגמרא בע"ז לומדם ששיחה זו תפילה מ"ויצא יצחק לשוח בשדה" ולא מ"תפילה לעני". והתוס' בע"ז ( ד"ה ואין שיחה) מתרץ ששני הפסוקים מלמדים זה את זה, שאם היה לנו רק את הפסוק של יצחק היינו חושבים שהוא יצא לדבר עם בני אדם ולא להתפלל ולכן בא הפסוק של העני ללמד ששיחה זו תפילה. ואם היה לנו רק את הפסוק של העני היינו חושבים שיש תפילה אבל לא בזמן קבוע ולכן בא הפסוק של יצחק "לפנות ערב" ללמד שכן היה דרכו בכל ערב להתפלל (התוס' בברכות מתרץ תירוץ אחר).

ולכן ניתן ללמוד את משמעות של שיחה מתפילת העני שמתוך עטיפת נפשו ודאגת לבו מתפלל. וניתן ללמד מויצא יצחק לשוח בשדה, שהתפילה היא כמו דיבור של אדם עם חברו, ולכן התפילה היא בלשון נוכח ("ברוך אתה ה'"), שאדם צריך לצייר במחשבתו הוא עומד ומתפלל לפני הקב"ה ששומע את תפילתו. ומיצחק מצאנו שנענה מיד על תפילתו, כי מסתמא התפלל יצחק על הזיווג כאשר אליעזר היה בדרך, כמו שכתוב "על זאת יתפלל כל חסיד לעת מצוא" (תהילים לב) ,מצוא זו אישה (ברכות ח.), ולכך הלך להתפלל תפילה זו בשדה. שאם נתן לו ה' השדה המוכן לזריעה ביתר שאת על שאר כל השדות, כמ"ש "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא מאה שערים " (בראשית כו,יב) ק"ו שיתן לו אשה קרקע עולם אשר תוציא זרע טוב וישר בעיני ה', ומיד כאשר התפלל עליה כתיב "וישא עיניו וירא והנה גמלים באים", כי בשעת התפילה היה נותן עיניו למטה ומיד אחר סיום התפילה נשא עיניו למעלה וירא כי נענה מיד, והנה גמלים באים נושאים את בת זוגו, ומזה למדנו שיותר האדם נענה בתפילת המנחה, וטעמו של דבר לפי שמידת הדין מקטרג דווקא בלילה, ותפילות ערבית ושחרית סמוכות ללילה, אבל תפילת מנחה רחוק מהלילה לכן אין בתפילת מנחה שום קטרוג (כלי יקר).

עמידה

הגמרא למדה את תפילת שחרית מהשכמת אברהם (אחרי הפיכת סדום) ועמידה ותפילה במקום אשר עמד שם לפני ההפיכה (פירש אונקלוס "ואקדים אברהם בצפרא לאתרא דשמש תמן בצלו קדם ה'"), כמו שכתוב לפני הפיכת סדום "ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע" בראשית יח,כג), ורש"י במקום אומר שמצינו הגשה למלחמה, הגשה לפיוס והגשה לתפילה. לומדים את ההגשה לתפילה מ"ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו הנביא ויאמר ה' אלהי אברהם יצחק וישראל היום יודע כי אתה אלהים בישראל ואני עבדך …ענני ה' ענני וידעו העם הזה כי אתה ה' אלהים ואתה הסיבות את ליבם אחורנית. ותיפול אש ה' ותאכל את העולה ואת העצים ואת האבנים ואת העפר ואת המים אשר בתעלה לחכה. וירא כל העם ויפלו על פניהם ויאמרו ה' הוא האלוהים ה' הוא האלהים" (מלכים-א יח,לו).

הגמרא למדה שעמידה זו תפילה מפנחס ("ויעמוד פנחס ויפלל"), מצודת דוד מסביר שקם מתוך העדה ועשה דין ומשפט בזמרי ועי"ז נעצרה המגפה. ומצודות ציון מסביר שויפלל ענין דין ומשפט כמו ונתן בפלילים. כלומר גם התפילה של אברהם היתה אחרי שדן עם הקב"ה שלא יספה צדיק עם רשע ויציל את לוט ובנותיו וגם פנחס עשה דין עם זמרי והתפלל עם הקב"ה שתעצר המגפה ולא יספה צדיק עם רשע. וגם אליהו אמר לקב"ה "אתה הסיבות ליבם אחורנית", פרש"י נתת להם מקום לסור מאחריך, ובידך היה להכין לבבם אליך, ומדרש אגדה (במדבר רבה יח,יב) אם לא תענני, אף אני אהיה כופר, וכן אמר משה (במדבר טז,כט) "אם כמות כל האדם ימותון אלה", אף אני כופר ואומר "לא ה' שלחני" לדבר את התורה והמצוות ח"ו. וכן לאה (לפני שילדה את דינה) דנה לאה דין בעצמה, אם זה זכר, לא תהא רחל אחותי כאחת השפחות, והתפללה עליו ונהפך לנקבה (ברכות ס. ורש"י בבראשית ל,כא). וכן חנה (שמתפילתה למדנו הרבה הלכות תפילה) "אם ראה תראה בעני אמתך וזכרתני ולא תשכח את אמיתך ונתתה לאמתך זרע אנשים ונתתיו לה'" (שמואל-א א,יא), א"ר אלעזר אמרה חנה לפני הקב"ה רבש"ע, אם ראה (אני אוליד בן) מוטב, ואם לאו תראה, אלך ואסתתר (אתיחד עם אחרים ויחשדני בעלי פרש"י) בפני אלקנה בעלי, וכיוון דמסתתרנא משקי לי מי סוטה, ואי אתה עושה תורתך פלסתר (שקר) שנאמר "ונקתה ונזרעה זרע" (שאם האשה היא כשרה אזי אפילו אם היא עקרה היא יולדת). וכן "וחנה היא מדברת על ליבה" (שם יג) אמר רבי אלעזר משום רבי יוסי בן זמרא, על עסקי ליבה, אמרה לפניו ריבנו של עולם כל מה שבראת באשה לא בראת דבר אחד לבטלה, עינים לראות, ואזנים לשמוע, חוטם להריח, פה לדבר, ידים לעשות בהם מלאכה, רגלים להלך בהן, דדים להניק בהן, דדים הללו שנתת על ליבי למה ? לא להניק בהן, תן לי בן ואניק בהן. אבל לדון לפני הקב"ה זה מאוד מסוכן ואסור אלא צריך להתפלל בדרך של כבוד כלפי מעלה, כמו אמר רבי אליעזר חנה הטיחה דברים כפלי מעלה שנאמר "ותפלל על ה'" (שם י) מלמד שהטיחה דברים כלפי מעלה, ואמר רבי אלעזר אליהו הטיח דברים כלפי מעלה שנאמר "אותה הסבות את לבם אחורנית", א"ר שמואל בר רבי יצחק מנין שחזר הקב"ה והודה לו לאליהו (פרש"י לאחר זמן בנבואת נביאים אחרים), דכתיב "ואשר הרעותי" (מיכה ד) (פרש"י אני גרמתי להם שבראתי יצר הרע). אמר רבי חמא ברבי חנינא אלמלא שלוש מקראות הללו נתמוטטו רגליהם של שונאי ישראל (בלשון סגי נהור) חד דכתיב "ואשר הרעותי", וחד דכתיב "הנה כחומר ביד היוצר כן אתם בידי בית ישראל" (ירמיהו יח) וחד דכתיב "והסירות את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר" (יחזקאל לו) -ברכות (לא:). למדנו מכאן שרק גדולי האומה יכולים לעשות לעמוד ולעשות דין בתפילה לפני הקב"ה, ואדם רגיל כמונו שנמצא בצער מאוד גדול אסור לו להגיע לתפילה מתוך דין והטחת דברים כלפי שמיא ח"ו, אלא צריך להתפלל מתוך הכנעה כלפי הקב"ה.

פגיעה

למדנו את תפילת ערבית מהפסוק "ויפגע במקום וילך שם כי בא השמש" (בראשית כח,יא), רש"י מביא שני פירושים: פרוש ראשון לשון חניה כמו "ופגע ביריחו" (יהשוע טז,ז). ופירוש שני של רבותינו מברכות כו.) לשון תפילה, פירוש "ויפגע"=פגישה, "במקום"=בקב"ה שהוא מקומו של עולם (שפתי חכמים). והגמרא למדה שפגיעה זו תפילה מהפסוק "ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי כי אינני שומע אותך" (ירמיה ז). ניתן ללמוד מהפסוק שאם ירמיהו היה מתפלל בעד העם (הקב"ה) היה שומע את התפילה. פסוק נוסף שקשור ליסוד הזה "ותאמר רחל נפתולי אלהים נפתלתי עם אחותי גם יכולתי וקרא שמו נפתלי" (בראשית ל,ח), מפרש"י בשם מנחם בן סרוק מלשון חיבור כמו "צמיד פתיל", בזכות חבורים מאת הקב"ה, התחברתי עם אחותי לזכות לבנים. ואני מפרש (רש"י) לשון עיקש ופתלתול, נתעקשתי והפצרתי פצירות ונפתולים הרבה למקום, להיות שווה לאחותי. ואונקלוס תרגם לשון תפילה, נפתולי אלהים נפתלתי, בקשות החביבות לפני נתקבלתי ונתעתרתי כאחותי. וניתן ללמוד מכאן שהקב"ה פוגש כל אדם בתפילתו ומאזין לתפילתו.

לסיכום למדנו מהגמרא שהתפילה צריכה לבוא מתוך עטיפת נפשו ודאגת ליבו של האדם שמתפלל כנגד הקב"ה בעצמו, צריך להתפלל מתוך הכנעה כלפי הקב"ה שפוגש כל אדם שמתפלל ומאזין לתפילתו.

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס