מאמר לפרשת שמות

מאת: ר' מנחם צדוק

 

"הבה נתחכמה לו"

 

מתוך ארבעה סוגי חוכמה שציין הרמב"ם בסוף המורה, ציין בין היתר את חוכמת העורמה. וכך כתב שם "… ונאמר על העצה והתחבולה 'הבה נתחכמה לו', ולפי העניין הזה נאמר 'וייקח משם אישה חכמה', כלומר בעלת עצה ותחבולה, ומן העניין הזה, 'חכמים המה להרע'. עכ"ל

יש מי שניחן בשכל טוב אשר עמו יגיע ליעדים בהם הוא מעוניין, והשאלה היא מה הם אותם יעדים בהם הוא חפץ?  לעיל מיניה ציין הרמב"ם את שאר החוכמות והם, חוכמת המדעים האלוהיים, ועל זה נאמר "והחוכמה מאין תמצא". חוכמת המלאכה והאומנות שעל זה נאמר "וכל חכם לב בכם". וכן חוכמת המידות הנרכשת בדרך כלל עם הזקנה שעליה נאמר  " בישישים חוכמה" וכן הוא אומר "וזקניו יחכם".  וברור הוא לכל לומד רציני ששלושת סוגי החוכמה, קרי, תחבולה, אומנות ומידות נועדו לשרת עניין אחד חשוב מאוד בחיי האדם והוא לדעת את השם. זאת אינה סתם ידיעה לשם ידיעה, אלא ידיעת השם ולעובדו בכל לבב. ולשם כך צריך האדם המאמין כלי חשיבה מתאימים שהם מה שכבר ציינתי לעיל  היינו, תחבולנות כנגד היצר, מלאכה המכבדת בעליה, ומידות טובות כדי ליישב את הדעת ולהתקבל בחברה באור חיובי. יוצא אם כן איפה שעל ידי רכישת כל סוגי החוכמה יגיע האדם לשלמות נפשית ולשלמות בעבודת השם יתברך.

"ותרא אותו כי טוב הוא" [משה]       "ויאמר פרעה מי ה' אשר אשמע בקולו" [פרעה]

משה ופרעה… שני מנהיגים אשר גדלו באותה הפקולטה. מה שלמד זה למד זה ומה שספג זה ספג גם זה, שניהם גדלו בבית אחד. אלא שזה מזגו טוב [משה] וזה מזגו רע [פרעה]. שם בבית פרעה למדו הכול. מדעי הטבע ומדעי הרוח מקצועות חופשיים, מגמות לחינוך ותרבות השכלה כללית, בגרויות 5 יחידות, וכו וכו… הכול לימדו שם. מה שהיה אז הוא שיהיה, ואין חדש תחת השמש. וכשבגרו הנערים [ בדומה לעשו ויעקב] כל אחד פנה לו לדרכו שלו על פי בחירתו האישית אם זה לכאן או  לכאן.  פרעה מכוח היותו בחירי כי כך השם ברא את האדם עם היכולת לבחור את הדרך ללא שום מונע מצד היותו כוח בטבע. [רמב"ם הלכות תשובה וכן בשמונה פרקים] בחר לעצמו את הדרך כפי שרואים אנו לאורך כל הפרשה הזו ועוד שיבואו אחריה, ידע הוא לנצל את כוחותיו ואת כישוריו ואת ידיעותיו האקדמיים על מנת לבסס את מעמדו ולמלא את תאוותיו האפלים על חשבונם ועל גבם של נתינים הזרים לו בארצו תוך שהוא משעבד אותם תחת נטל כבד של חובות המצטברים עם ריביות והצמדה שלא ניתן לפורעם לעולם עם הכרזות חוזרות ונשנות כמו "לי יאורי ואני עשיתיני" "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה" כשהכותרת של כל אותן ההכרזות היא "מי ה' אשר אשמע בקולו" . הוא ושריו המושחתים רחצו עצמם בדם ילדי ישראל. ובשיטתיות מתוחכמת [ נתחכמה לו] השמידו את הזכרים מהחשש לביאתו של אותו מושיע שיצא מהם, מאחר ויודעים הם שתופעת יוסף החכם והמשביר אינה חד פעמית, אלא מודעים היו פרעה ועבדיו על כישוריהם השכליים של אותו זרע בית יעקב, ובבוא העת לכשיתרבו, עלולים הם לכבוש את הפרלמנט ולהוות רוב מוחלט בכך שיישאבו אליהם באופן טבעי סיעות האופוזיציה שכנגד פרעה ושריו.

את הבנות יש להשאיר "ולהחיות" כדי לערבב את הזרע עמם מאחר והם רוצים לשמר את אותם הגנים האחראיים על "הגניוס" ועל הכושר האינטלקטואלי שיש בבית יעקב. כך אתה יוצר בעצם ישראלי חדש שהוא "בן הישראלית והא בן איש מיצרי" שכל מגמתו היא "למי תודה למי ברכה? לעבודה ולמלאכה" תוך שהוא מחרף ומגדף מערכות ישראל.   יש להכביד את העבודה כדי שיקרסו תחת הנטל של המיסים והארנונות והמשכנתא והחובות המצטברים עם ריביות הזויות של הבנקים, וזאת כדי שלא יוכלו להפעיל את המחשבה כנגד השלטון הפרעוני שטמן להם "בפה רך" מלכודת מוות. ואין מוות האמור כאן אלא המוות הרוחני. יש לקצץ בתלמודי תורה, יש לקצץ בכוללים וישיבות, יש לגייס אברכים לומדי התורה, וזאת כדי להחליש אותם ולנתקם מהמקור שבו הם שואבים את מלא חיותם. השיטה, "היאורה תשליכוהו". היישר לתוך המים הזדונים כדי לטבע אותם בים התאוות שיש באותו יאור. רוצים ללמוד? רוצים להתפתח? רוצים להיות כמונו מצליחים? הוציאו את העוללים מן "החיידר" והשליכו אותם היישר לזרועותיו של השטן השולט בעולם חשוך מדת ומדעת אלוה-ים, ומתקרא "נאור" שזה עתה יצא מהיאור. שם ביאור הולך לו כל בוקר פרע"ה [ ר"ת פרע עול השם] לעשות את צרכיו האפלים והמכוערים וכמי ששם עין שלמעלה אינה רואה. אותם הדמים שקיצץ השלטון הפרוע והבזוי, באותם הדמים הוא רוחץ את גופו הנגוף, הוא ושריו, כשמנגד טובעים להם נשמות טהורות המפרכסות בזרועותיו של שלטון הרשע הלא הוא האלוהים של פרעה… "היאור". הפרעונים של ימינו רחצו בדמם של ילדי העולים מתימן וארצות הבלקן כדי לבסס את מעמדם הקלוקל. פרעוני זמנינו אינם בוחלים בשום אמצעי כדי להיות בשלטון. תמונה של עולל יהודי שותת דם כתוצאה מאבן המושלכת לעברו אינה שווה מאומה לצבירת ההון הפוליטי והפרעוני שלהם. מאידך, תמונה של ילד מזרע פורענות כשהוא שותת דם, שווה הון לאותם נאלחים שונאי הדת ופורעי החוק והצדק. אותם המתים הללו המתהלכים בקרבנו אשר טומאתם עולה ובוקעת עד לשמיים, כבר נשללה מהם זכות הבחירה כפי שנשללה מהמורה והמחנך שלהם פרע"ה הרשע אשר ליבו כבר לא היה ברשותו לחזור בתשובה. [ רמב"ם תשובה פ"ו]

" פתאום שלח ינון" [ מתוך הדיוואן של אבא שלום שבזי זיע"א]  "הבשורה"

לפתע פתאום הופיע בחיר השבט האלוהי שלא נכנע לקסמיו של הגמד הרוחני שכל גובהו אמה ואמתו אמה…. מאותו היאור נמשה מושיען של ישראל תוך שהוא כבר עשוי לכך מרחם אמו, אותה אם שהורתה בדרך ולידתה בין החומות. כך שראשית יצירתו של משה, היא בדרך החופש, אך לידתו הייתה בין אותן החומות המבדילים בין החופש ובין העבדות. מדוע כך הם פני הדברים? ומה היא העוצמה בה הפגין מושיען של ישראל כלפי הצורר? על כך נרחיב בשבוע הבא עלינו לטובה.