לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום רביעי ד' כסלו תשע"ח

מסכת מכות דף י"ז

דף י"ז ע"א

האוכל טבל של מעשר עני – לרב לוקה, כדברי ר' יוסי שדרש 'לא תוכל לאכול בשעריך…' שהוא אף במעשר עני כדלהלן 'ואכלו בשעריך ושבעו'.

דמאי – לר' אליעזר: אין צריך לקרות בו שם על מעשר עני. לחכמים: קורא שם ואינו צריך להפריש שהמוציא מחבירו עליו הראיה. טעם המחלוקת – לרב יוסף: לחכמים משום שודאי טובלו, ולר' אליעזר ודאי אינו טובלו. לאביי: ר' אליעזר סבר שלא נחשדו עמי הארץ על מעשר עני של דמאי כיון שאין בו איסור אכילה, ורק ממון עניים הוא. ולחכמים חשודים שלא לטרוח להפרישו.

שנינו במשנה שלדעת ר' שמעון השיעור להתחייב מלקות הוא אף בחיטה אחת ולחכמים דווקא בכזית – לרב ביבי: המחלוקת באכל חיטה כברייתה, אבל בקמח לדברי הכל צריך כזית. לר' ירמיה: לעולם די לר' שמעון במשהו, ואף בקמח. ומה ששנינו: 'אמר להם ר' שמעון אי אתם מודים לי באוכל נמלה כל שהוא שהוא חייב, אמרו לו מפני שהיא כברייתה, אמר להן אף חטה אחת כברייתה' – לדבריהם אמר כן, לשיטתי אפילו קמח די במשהו, אלא לשיטתכם הודו לי לכל הפחות שחייב בחיטה כברייתה, וחכמים סברו שרק בריית נשמה חשובה.

תניא כר' ירמיה: ר' שמעון אומר כל שהוא למכות, לא אמרו כזית אלא לענין קרבן.

אלו לוקים: האוכל קדשי קדשים חוץ לקלעים, או קדשים קלים ומעשר שני חוץ לחומה, השובר את העצם בפסח הטהור.

המותיר בפסח הטהור והשובר עצם בפסח הטמא – אינו לוקה.

הנוטל אם על הבנים – לר' יהודה לוקה ואינו משלח, לחכמים משלח ואינו לוקה.

זה הכלל – כל מצות לא תעשה שיש בה קום עשה אין חייבין עליה.

האוכל ביכורים קודם שהניחם – לוקה. קודם שקרא עליהם – שנינו במשנה שלוקה, והיינו כר' עקיבא סתימתאההסובר כר' שמעון דלהלן, אבל לחכמים הקריאה אינה מעכבת.

'לא תוכל לאכול בשעריך… ובכורות בקרך וצאנך וכל נדריך אשר תדור ונדבותיך ותרומת ידך' – אמר רבי שמעון:

'ותרומת ידך' – ביכורים, לאוכלן קודם קריאת שם. והאוכלן חוץ לחומה – בקל וחומר ממעשר הקל.

'ונדבותיך' – לאוכל תודה ושלמים לפני זריקה. והאוכלן חוץ לחומה – בקל וחומר ממעשר.

'ובכורות' – לזר האוכל בשר הבכור. שהאוכלו חוץ לחומה – בק"ו ממעשר. והאוכלו לפני זריקה – בק"ו מתודה ושלמים.

'בקרך וצאנך' – לאוכל חטאת ואשם חוץ לקלעים. שהאוכלן חוץ לחומה – בק"ו ממעשר. והאוכלן לפני זריקה – בק"ו מתודה ושלמים. וזר האוכלן לאחר זריקה – בק"ו מבכור.

'נדריך' – לאוכל עולה לאחר זריקה אפילו בפנים. שהאוכלה חוץ לחומה – בק"ו ממעשר. לפני זריקה – ק"ו מתודה ושלמים. לאחר זריקה – ק"ו מבכור. חוץ לקלעים – ק"ו מחטאת ואשם.

דף י"ז ע"ב

אמר רבא על דרשותיו של ר' שמעון (לעיל ע"א): דילידא אימיה כר' שמעון תיליד, ואי לא לא תיליד, ואף שיש לפרוך כל הק"ו כדלהלן, מ"מ לפי סברתו מסרס הפסוק ודורשו היטב.

הפירכות: חומרת ביכורים ממעשר – שכן אסורים לזרים, אדרבה מעשר חמור שכן אסור לאונן. חומרת תודה ושלמים ממעשר – שטעונים מתן דמים ואימורים לגבי מזבח, אדרבה מעשר חמור שכן טעון כסף צורה. חומרת בכור מתודה ושלמים – שקדושתו מרחם, אדרבה הם חמורים שטעונים סמיכה ונסכים ותנופת חזה ושוק. חומרת חטאת ואשם מבכור – שהן קדשי קדשים, אדרבה בכור חמור שקדושתו מרחם. חומרת עולה מחטאת ואשם – שעולה כליל, אדרבה הם חמורים שהם מכפרים, וכל הקרבנות חמורים מעולה – שיש בהם שתי אכילות.

אף למאן דאמר שעונשין מן הדין אין מזהירין מן הדין – וא"כ מה שדרש ר' שמעון בהכרח היינו רק לאיסור ולא למלקות, וכן מה שאמר רבא 'זר שאכל מן העולה לפני זריקה חוץ לחומה לרבי שמעון לוקה חמש' היינו חמשה איסורים. אמנם יש יתור בפסוק ללמד לכל אחד עוד מלקות מלבד מלקות על אכילה חוץ לחומה, שהרי נאמר לפני זה 'ואכלת לפני ה' אלוקיך במקום…'והיה צריך לכתוב אחר כך 'לא תוכל לאוכלם' ונדע לאו לכולם לחוץ לחומה, ומה שפירט אותם הוא להוסיף עוד לאו (אכן לאו לאכילת קדשים חוץ לחומה נלמד מו'בשר בשדה טריפה', שהרי הלאו הנוסף נצרך על לפני זריקה).

*************