לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

 יום רביעי י"א כסלו תשע"ח

מסכת מכות דף כ"ד

דף כ"ד ע"א

תרי"ג מצוות נאמרו למשה – שס"ה לאוין כמנין ימות החמה, ורמ"ח עשין כנגד איבריו של אדם. שנאמר 'תורה ציוה לנו משה מורשה' – 'תורה' בגימטריא תרי"א, ועוד 'אנכי' ו'לא יהיה לך' ששמענום מפי הגבורה.

בא דוד והעמידן על י"א – 'מזמור לדוד, ה' מי יגור באהלך מי ישכון בהר קדשך, הולך תמים ופועל צדק ודובר אמת בלבבו לא רגל על לשונו לא עשה לרעהו רעה וחרפה לא נשא על קרובו נבזה בעיניו נמאס ואת יראי ה' יכבד נשבע להרע ולא ימיר כספו לא נתן בנשך ושוחד על נקי לא לקח, עושה אלה לא ימוט לעולם'. 'הולך תמים' – זה אברהם, כאמור 'התהלך לפני והיה תמים'. 'פועל צדק' – כגון אבא חלקיהו. 'ודובר אמת בלבבו' – כגון רב ספרא. 'לא רגל על לשונו' – זה יעקב אבינו, שאמר 'אולי ימושני אבי והייתי בעיניו כמתעתע'. 'לא עשה לרעהו רעה' – שלא ירד לאומנות חבירו. 'וחרפה לא נשא על קרובו' – זה המקרב את קרוביו. 'נבזה בעיניו נמאס' – זה חזקיהו המלך שגירר עצמות אביו במיטה של חבלים. 'ואת יראי ה' יכבד' – זה יהושפט מלך יהודה שבשעה שהיה רואה תלמיד חכם היה עומד מכסאו ומחבקו ומנשקו וקורא לו רבי רבי מרי מרי. 'נשבע להרע ולא ימיר' – כר' יוחנן דאהא בתענית עד שאבא לביתי. 'כספו לא נתן בנשך' – אפילו ריבית גוי. 'ושוחד על נקי לא לקח' – כגון ר' ישמעאל בר' יוסי.

'עושה אלה לא ימוט לעולם' – כשהיה רבן גמליאל מגיע למקרא הזה היה בוכה, וכי רק מי שעושה כל אלה לא ימוט, אך אם עושה רק אחת ימוט. אמרו לו: כתוב 'עושה אלה', ולא 'עושה כל אלה' – והיינו אף אחת מהן. וכמו שכתוב 'אל תטמאו בכל אלה', ובודאי גם הנוגע רק באחד נטמא.

בא ישעיהו והעמידן על שש – 'הולך צדקות ודובר מישרים מואס בבצע מעשקות נוער כפיו מתמוך בשוחד אוטם אזנו משמוע דמים ועוצם עיניו מראות ברע' – 'הוא מרומים ישכון' וגו'. 'הולך צדקות' – זה אברהם אבינו, כאמור 'כי ידעתיו למען אשר יצוה' וגו'. 'ודובר מישרים' – זה שאינו מקניט פני חבירו ברבים. 'מואס בבצע מעשקות' – כגון ר' ישמעאל בן אלישע. 'נוער כפיו מתמוך בשוחד' – כגון ר' ישמעאל בר"י. 'אוטם אזנו משמוע דמים' – שאינו שותק כששומע זלזול בצורבא מרבנן, כגון ר"א ברבי שמעון. 'ועוצם עיניו מראות ברע' – שאינו מסתכל בנשים בשעה שעומדות על הכביסה.

בא מיכה והעמידן על שלש – 'הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך, כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלוקיך'. 'עשות משפט' – דין. 'אהבת חסד' – גמילות חסדים. 'והצנע לכת' – הוצאת המת והכנסת כלה, ומה דברים שאין דרכן לעשותן בצנעא אמרה תורה 'והצנע לכת', דברים שדרכן לעשותן בצנעא על אחת כמה וכמה.

חזר ישעיהו והעמידן על שתים – 'כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה'.

בא עמוס והעמידן על אחת – 'כה אמר ה' לבית ישראל דרשוני וחיו'. ופרך רב נחמן בר יצחק: אפשר דרשוני בכל התורה כולה. אלא בא חבקוק והעמידן על אחת – 'וצדיק באמונתו יחיה'.

ארבע גזירות גזר משה רבינו על ישראל וביטלום ארבעה נביאים – אמר: 'וישכון ישראל בטח בדד עין יעקב' – ביטלה עמוס 'חדל נא מי יקום יעקב…' 'ניחם ה' על זאת…'. אמר: 'ובגוים ההם לא תרגיע' – בא ירמיה ואמר: 'הלוך להרגיעו ישראל'. אמר: 'פוקד עון אבות על בנים' – ביטלה יחזקאל 'הנפש החוטאת היא תמות'. אמר: 'ואבדתם בגוים' – בא ישעיהו ואמר: 'והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול' וגו'.

אמר רב: מפחד אני מהאמור 'ואבדתם בגוים'. מתקיף רב פפא: אפשר כאבידה המתבקשת כאמור 'תעיתי כשה אובד בקש עבדך'. אלא מסוף הפסוק 'ואכלה אתכם ארץ אויביכם'. מתקיף מר זוטרא: אפשר כאכילת קישואין ודילועין שמשאירים מקצתם.

רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה ורבי יהושע ורבי עקיבא הלכו בדרך, ושמעו קול המונה של רומי מפלטה ברחוק ק"כ מיל, והתחילו בוכים ורבי עקיבא משחק. באמרם: הללו כושיים שמשתחוים לעצבים ומקטרים לע"ז יושבין בטח והשקט, ואנו בית הדום רגלי אלוקינו שרוף באש ולא נבכה. אמר להם: לכך אני מצחק, ומה לעוברי רצונו כך לעושי רצונו על אחת כמה וכמה.

דף כ"ד ע"ב

שוב פעם אחת היו התנאים הנ"ל עולים לירושלים, כיון שהגיעו להר הצופים קרעו בגדיהם, כיון שהגיעו להר הבית ראו שועל שיצא מביתקדשי הקדשים,התחילו בוכים ור' עקיבא מצחק. באמרם: מקום שכתוב בו 'והזר הקרב יומת' ועכשיו שועלים הלכו בו ולא נבכה. אמר להם: לכך אני מצחק, שנאמר 'ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן ואת זכריה בן יברכיהו' – והלא 'אוריה' במקדש ראשון ו'זכריה' במקדש שני, אלא תלה הכתוב נבואתם זה בזה – באוריה נאמר 'לכן בגללכם ציון שדה תחרש', ובזכריה נאמר 'עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלם', כיון שנתקיימה נבואתו של אוריה בידוע שנבואתו של זכריה מתקיימת. אמרו לו: עקיבא ניחמתנו עקיבא ניחמתנו.

הדרן עלך אלו הן הלוקין – וסליקא לה מסכת מכות

*************