אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
סיכום הדף היומי – יום רביעי י"ב ניסן תשע"ח
ראשי » הדף והלכה יומית » הדף היומי » סיכום הדף היומי – יום רביעי י"ב ניסן תשע"ח
סיכום הדף היומי – יום רביעי י"ב ניסן תשע"ח

לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום רביעי י"ב ניסן תשע"ח

מסכת עבודה זרה דף ע"ב

דף ע"ב ע"א 

האומר לחבירו אם אמכור קרקע זו לך אמכרנה, וקנו בקנין, והלך ומכרה לאחר – לרב יוסף קנה ראשון, ולאביי כיון שלא פסק עמו הדמים לא קנה. ואע"פ שאין ראיה לזה מדין ששנינו שהמוכר יין לגוי ומדד עד שלא פסק דמיו אסורים, שאפשר שביין נסך החמירו, יש ראיה לזה מדין חמריו ופועליו (שיתבאר בסמוך).

היה מביא חמריו טעונין פירות ופועליו נושאים בכתף, ומשכה חבירו ממנו והכניסן לתוך ביתו – לא קנה, שאין משיכה קונה בבני אדם, ופירות כל זמן שהן עליהם לא קנה, ולפיכך שניהם יכולים לחזור. פרקן והכניסם לתוך ביתו, פסק עד שלא מדד קנה לו רשותו, ואין שניהן יכולין לחזור. מדד עד שלא פסק שניהן יכולין לחזור, כיון שלא פסק הדמים לא סמכה דעתו.

האומר לחבירו אם אמכור קרקע זו אמכרנה לך במאה זוז, ומכרה לאחר במאה ועשרים – לרב כהנא קנה ראשון, ולרב יעקב מנהר פקוד קנה שני לפי שהמעות אנסוהו. והלכה כדבריו.

אמר לו אמכרנה לך כפי שישומו אותה שלשה – ושמאוה שנים מתוך שלשה, הולכים אחר רוב, שלתורת בית דין ירד. אמר לו כפי שיאמרו שלשה, אינה שומא עד שישומו אותה שלשה. אמר לו כפי שישומו אותה או יאמרו ארבעה, אינה שומא עד שישומו אותה כל הארבעה.

אמר לו כפי שישומו אותה שלשה, ושמאו אותה שלשה, ורצה השני שישומו אותה שלשה אחרים לפי שהם בקיאים יותר בשומא – לרב פפא מעכב, ולרב הונא בריה דרב יהושע אינו מעכב, שמא הראשונים בקיאים יותר, והלכה כדבריו.

נטל את המשפך ומדד לתוך צלוחיתו של עובד כוכבים, וחזר ומדד לתוך צלוחיתו של ישראל – אם יש בשולי המשפך עכבת יין, אסור. שטיפת יין זו אסורה, או משום ניצוק לסובר ניצוק  ביין נסך חיבור, או שמדובר כשנתמלאת הצלוחית עד שנתחבר היין שבמשפך ליין נסך שבכלי.

הנצוק (קילוח צינור שבא מלמעלה למטה), והקטפרס (מים הבאים במדרון), ומשקה טופח – אינו חיבור לטומאה. כגון אם משקין תלושין הן, ונגע טמא בתחתון, העליון טהור. וכן לענין משקה טופח, שיש במקום חלק משקה מכאן ומכאן ומשקה טופח באמצע, ונגע טמא במשקה, משקין שמכאן ומכאן טהורין ואף על פי שמחוברין לו. וכן לטהרה, כגון גממית שאין בה ארבעים סאה, ונצוק או קטפרס או משקה טופח מחבר לה מקוה שלם, אינה חיבור, והטובל בגממית לא עלתה לו טבילה. אבל האשבורן, והוא ביקוע ארץ מליחה שנתבקעה ונקוו שם מים, חיבור לטומאה ולטהרה.

ולענין יין נסך, לרב הונא נצוק וקטפרס ומשקה טופח חיבור הוא – שהמערה מכלי כשר ליין נסך נאסר אף מה שבכלי העליון דרך נצוק.

דף ע"ב ע"ב 

שנינו במשנה 'המערה מכלי לכלי את שעירה ממנו מותר ואת שעירה לתוכו אסור' – ופירשה רב ששת כשעירהו הגוי, והתחתון אסור משום כוחו, ומה שבתוך הכלי העליון אע"פ שהוא כוחו לא גזרו עליו חכמים. וכן גוי המערה מחבית לבור, קילוח היורד משפת חבית למטה אסור משום כוחו, ועל מה שבתוך החבית לא גזרו.

רב חסדא הורה למוכרי היין, שאם שופכים לכלי של גוי, יפסקו ראש העליון של הנצוק קודם שיגיע ראש התחתון לכלי של הגוי, או שיעמדו מרחוק ויזרקו היין לכליו, כי הניצוק חיבור.

רבא הורה לשופכי היין ליזהר שלא יתקרב גוי לסייע בעדם בשעת שפיכה – שמא ישכחו ויניחוהו בידו וייאסר משום כוחו.

מעשה באחד שהעלה יין מחבית לכלי על ידי 'גישתא ובת גישתא' – שחתך שני קנים בשיפוע, והדביק ראשיהם מלמעלה ושניהם פונים למטה, והניח אחד מן הראשים בחבית מליאה עד שמגיע לשוליה, וראש קנה השני נותן בפיו ומוצץ מעט עד שעולה היין ושמטו מפיו, ומניח חבית ריקנית כנגד הקילוח, ויין עולה מאליו כולו מחבית לחבית. ונגע גוי בראש הקילוח ואסר רבא את כל היין גם לסובר שניצוק אינו חיבור, שכל היין שבחבית נגרר אחר ה'גישתא' וכאילו נגע ביין שבחבית.

ישראל וגוי שותים יחד מ'קנישקנין' – והוא כלי רחב שיוצאים מצידו קנים, וכשנותנין יין בפיו מתמלאין כל הקנים, שכל זמן שזה מוצץ אין יין שנוגע בפי עובד כוכבים חוזר למטה. ודווקא כשהישראל מפסיק תחילה, אבל אם הגוי פוסק תחילה אסור.

*************

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס