אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
סיכום הדף היומי – יום שישי ו' כסלו תשע"ח – שבת קודש ז' כסלו תשע"ח
ראשי » הדף והלכה יומית » הדף היומי » סיכום הדף היומי – יום שישי ו' כסלו תשע"ח – שבת קודש ז' כסלו תשע"ח
סיכום הדף היומי – יום שישי ו' כסלו תשע"ח – שבת קודש ז' כסלו תשע"ח

לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום שישי ו' כסלו תשע"ח

מסכת מכות דף י"ט

דף י"ט ע"א

לר' יצחק חיוב זר על אכילת ביכורים – משיראו פני הבית (העזרה). והיינו כר' אליעזר שאמר שאם מקצתן בחוץ ומקצתן בפנים – חייב רק אלו שבפנים.

ר' ישמעאל דרש שאסור לאכול מעשר שני בירושלים אחר החורבן – מהיקש מעשר לבשר הבכור, שאף שנזרק דמו קודם חורבן הבית, אם חרב הבית קודם שנאכל בשרו, מקישים בשרו לדמו, מה דמו במזבח [שסבר שקדושה ראשונה לא קידשה לעתיד לבא, שאילו קידשה הרי גם בכור קרב אחר חורבן] אף בשרו במזבח. ואמר שאין ללמוד במה מצינו מבכור – שכן טעון מתן דמים ואימורים לגבי מזבח, וכן אין ללמוד מביכורים – שכן טעונים הנחה לגבי מזבח. והוסיפו בגמרא שגם בצד השוה מבכור וביכורים אין ללמוד – שמה להצד השוה שבהן שכן יש בהן צד מזבח.

לרב ששת ביכורים רק הנחה מעכבת בהם ולא קרייה – ואמרו שיש ללמוד כן מדברי ר' ישמעאל שלא הפריך הלימוד מביכורים 'שכן טעונין קרייה והנחה'. ורב אשי דחה שהרי בכל אופן היה יכול לפרוך כן משום שיש מצוה בקרייה, אלא לא פרך כן משום שבבכורי הגר אין קרייה כיון שאינו יכול לומר 'אשר נשבע ה' לאבותינו'.

דבר הלמד בהיקש – בחולין חוזר ומלמד בהיקש, ובקדשים אינו חוזר, ולסובר שהולכים אחר הלמד אפשר ללמוד מעשר מבשר בכור [שהוא עצמו נלמד מהיקש לדמו] – שמעשר דגן חולין הוא, ולסובר שהולכים אחר המלמד – בשר ודם חדא מילתא הוא.

דף י"ט ע"ב

מה ששנינו ברישא שהאוכל מעשר שני שלא נפדה לוקה – היינו במעשר שני טמא והאוכלו טהור, או שהמעשר טהור והאוכלו טמא. ובסיפא שנינו שגם אם שניהם טהורים אם אוכלו חוץ לחומה לוקה.

המקור לאיסור מעשר שני בטומאה: ר' שמעון אומר: 'לא בערתי ממנו בטמא' – בין שאני טמא והוא טהור, בין שאני טהור והוא טמא. ואזהרה על טומאת הגוף – 'נפש אשר תגע בו וטמאה עד הערב ולא יאכל מן הקדשים' (והיינו מעשר שני, שבתרומה וקדשים אסור עד הערב שמש). ואזהרה על טומאת המעשר – נאמר במעשר 'לא תוכל לאכול בשעריך', ונאמר בבכור בעל מום 'בשעריך תאכלנו הטמא והטהור' – אפילו טמא וטהור אוכלים בקערה אחת ואין חוששים, ואמרה תורה מה שהתרתי לך בבכור אסרתי לך במעשר.

מעשר שני שנטמא נפדה אפילו בירושלים – שנאמר 'כי לא תוכל שאתו', ושאת היא אכילה כאמור 'וישא משאות מאת פניו'.

מעשר שני טהור נפדה אפילו בפסיעה אחת חוץ לחומה – שנאמר 'כי לא תוכל שאתו' – לנושאו ולהביאו לפנים. שאם ללמד רק על פדיונו אם נטמא בירושלים – היה לו לכתוב 'לא תוכל לאוכלו', ואם ללמד רק על פסיעה אחת בחוץ – היה לו לכתוב 'לא תוכל ליטלו', אלא נקט 'שאתו' שמתפרש גם אכילה וגם נשיאה ולמדנו שתיהם.

הוא מחוץ לחומה ומשאו בפנים – קלטוהו מחיצות ואינו נפדה. וכן אם הוא בפנים ומשאו בחוץ – שנאמר 'כי ירחק ממך המקום' – ממילואך. הוא בפנים ומשאו על קנה ארוך מאחוריו – איבעיא שנשארה בתיקו (וראה להלן כ.).

*************

 

שבת קודש ז' כסלו תשע"ח

מסכת מכות דף כ'

דף כ' ע"א

חיוב מלקות על אכילת מעשר שניחוץ לירושלים הוא רק אם כבר נכנס לפנים החומה ויצא – שרק מעשר שהתקיים בו 'לפני ה' אלהיך תאכלנו', נאמר עליו 'לא תוכל לאכול בשעריך'.

ר' יוסי אומר: נטל תאנה של טבל ואמר שתרומתה בעוקצה, ומעשר ראשון בצפונה, ומעשר שני בדרומה, והיא שנת מעשר שני והוא בירושלים, או שנת מעשר עני והוא בגבולים. אכלה כהן לוקה אחת – שעדיין לא הופרש ממנה תרומת מעשר, אכלה זר לוקה שתים – אכילת תרומה ואכילת טבל, ואילו אכלה קודם שהופרש ממנה כלום לוקה רק אחת משום טבל.

דברי ר' יוסי שנקט שאכל התאנה בירושלים, ומשמע שאם אכלה בגבולין לוקה עוד אחת על אכילת מעשר שני חוץ לירושלים – היינו כשהייתה כבר בירושלים ויצאה, והחידוש הוא שאף שהייתה שם כשהיא עדיין בטבלה, וסובר שמתנות שלא הורמו כמי שהורמו דמיין. לרבינא: כגון שנכנס לירושלים ונשא המעשר על קנה ארוך מאחוריו חוץ לירושלים, והחידוש הוא שהרי זה כמי שראה פני החומה והאוכלו בגבולים לוקה, ונפשטה האיבעיא דלעיל (יט:).

לר' יוסי: פירות שנכנסו לירושלים קודם גמר מלאכה ויצאו, ונגמרה מלאכתם והופרש מהם מעשר שני – לכו"ע אפשר לפדותם ולאכלם בכל מקום, נכנסו אחר גמר מלאכה – לבית שמאי יחזיר מעשר שני שלהם ויאכל בירושלים, ולבית הלל יפדה ויאכל בכל מקום. ואם סובר ר' יוסי מתנות שלא הורמו כמי שהורמו דמיין (כנ"ל) – רק לגבי מחיצה לאכול שהיא דאורייתא הרי הם כמי שהורמו, אך לגבי מחיצה לקלוט שהיא דרבנן לא גזרו אלא אם נכנס המעשר אחר הפרשה.

הקורח קרחה בראשו על המת – לוקה. ודורשים מיתור 'קרחה' דכהנים שאם קרח חמש קרחות לוקה על כל אחת. נאמר בישראל 'לא תשימו קרחה בין עיניכם למת' – אין לי אלא בין העינים, 'בראשם' שבכהנים – לרבות כל הראש. ולמדים גזירה שוה 'קרחה' דכהנים ל'קרחה' דישראל – מה בכהנים חייב על כל קרחה, וחייב על כל הראש, אף בישראל כן. ומה בישראל על מת אף בכהנים על מת.

השורט שריטה אחת על המת – לוקה. שרט שריטה אחת על חמשה מתים או חמש שריטות על מת אחד – חייב על כל אחת ואחת.

המקיף פאת ראשו – לוקה שתים, אחת מכאן ואחת מכאן. המשחית פאת זקנו – לוקה חמש, שתים מכאן ושתים מכאן ואחת מלמטה. ודווקא אם נטלן בתער לוקה. לר' אליעזר: אם נטלן כולן כאחת חייב אחת. ולוקה אף אם לקטן במלקט או ברהיטני.

דף כ' ע"ב

מה ששנינו בברייתא שאם קרח חמש קרחות חייב חמש – היינו אף בהתראה אחת, ובאופן שסך חמש אצבעותיו בסם והניחם על ראשו בבת אחת. אבל אם עשה בזה אחר זה בהתראה אחת לוקה אחת.

שיעור קרחה לחיוב: י"א כגריס, וי"א כדי שיראה מראשו, וי"א כשתי שערות, ויש מחליפים שהשיטה הג' היא כעדשה, וסימנך – בהרת כגריס ומחיה בכעדשה.

שיעור חיוב בנוטל שערותיו בשבת – לחכמים: מלא פי הזוג והיינו שתי שערות. לר' אליעזר: אחת. ובמלקט לבנות מתוך שחורות – לכו"ע חייב באחת, ואף בחול אסור משום 'לא ילבש גבר שמלת אשה'.

פאת ראשו – סוף ראשו, והיינו המשוה צדעיו לאחורי אזנו ולפדחתו.

אחד המקיף ואחד הניקף לוקה – שנאמר 'לא תקיפו', לא תניחו להקיף (או משום שנאמר לשון רבים). והיינו כר' יהודה שלוקין גם על לאו שאין בו מעשה. לרבא: במקיף לעצמו ודברי הכל. לרב אשי: במסייע להקיפו ודברי הכל.

פאת זקנו – סוף זקנו, והיינו שבולת זקנו.

'ושרט לנפש' – אינו חייב אלא על המת בלבד, ולא אם שרט על ביתו שנפל ועל ספינתו שטבעה בים. לר' יוסי שריטה וגדידה אחת היא, ובגדידה נאמר 'למת', ו'לנפש' בא ללמד שאם שרט שריטה אחת על כמה מתים חייב על כל מת.

'ושרט' – שאם שרט כמה שריטות על מת אחד חייב על כל אחת ואחת (שהיה לו לכתוב 'לנפש לא תשרטו', פירוש שני: הדרשה מיתור הוא"ו).

*************

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס