אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
סיכום הדף היומי – יום שלישי ז' אדר א' תשע"ט
ראשי » הדף והלכה יומית » הדף היומי » סיכום הדף היומי – יום שלישי ז' אדר א' תשע"ט
סיכום הדף היומי – יום שלישי ז' אדר א' תשע"ט

לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום שלישי ז' אדר א' תשע"ט

מסכת חולין דף ע"ז

דף ע"ז ע"א 

מעשה בבהמה שנשבר העצם והיו גידים רכים מצטרפים לבשר לחפות רוב העצם שנשברה – אמר רבא: יש להקל, שהרי ר' יוחנן אמר שגידין שסופן להקשות דינם כבשר להמנות עליהם בקרבן פסח, ועוד שהתורה חסה על ממונן של ישראל. אמר לו רב פפא: והרי ריש לקיש חולק שאין נמנין עליהם, ומדובר באיסור דאורייתא, ואיך תקל. שתק רבא. ואף שרבא עצמו אמר שבכל מקום מלבד ג' מקומות הלכה כר' יוחנן כשחולק על ריש לקיש – הרי בזה ר' יוחנן חזר והודה לריש לקיש.

מעשה בבהמה שנשבר העצם ויצא לחוץ והיה רוב בשר חופה אך נפל קורט מהעצם – שאלו לאביי, השהה ג' רגלים לשאול החכמים המתאספים ברגל, ולא השיב. אמר רב אדא בר מתנא לבעל הבהמה שילך לרבא שחריפה סכינו. והכשירו רבא משום ששנינו סתם נשבר העצם ויצא לחוץ, ומה לי נפל חלק מהעצם או לא.

ספיקות בחיפוי רוב בשר ועור בנשברה העצם: א. מתלקט בכמה מקומות. ב. מתרוסס (שהוא דק). ג. מתמסמס (נרקב) בשיעור שהרופא קודרו. ד. ניקב הבשר. ה. נקלף ואינו דבוק לעצם. ו. נסדק הבשר. ז. ניטל שליש התחתון הסמוך לבשר. ואין להוכיח ממה שאמרו 'עור הרי הוא כבשר' וכל שכן כשיש גם מקצת בשר תחת העור – שיתכן שמדובר במקום שהעור דבוק לעצם.

עוד ספק: נקדר הבשר כמין טבעת. ופשטו שכשרה – מדברי רב שאמר: דבר זה שאלתי לחכמים ולרופאים, ואמרו מסרט הבשר ע"י עצם שיוציא דם ומעלה ארוכה, אך לא יסרטו בברזל מפני שחורץ הבשר ואינה מעלה ארוכה. אך היינו דווקא בנדבק העור לבשר במקום שנקדר.

'כל בהמה תאכלו' – לרבות את השליא שנמצאת בבהמה, שנפש היפה תאכלנה. 'אותה' – ולא שליתה שיצאה מקצתה, אך אסמכתא בעלמא היא, שהטעם שאסורה הוא מפני שאין שליא בלא ולד וכמו באשה, ושמא יצא ראשה במקצת זה.

שליה – אינה מטמאה לא טומאת אוכלין ולא טומאת נבלות. חישב עליה לאוכלה – מטמאה טומאת אוכלין אבל לא טומאת נבלות.

מבכרת שהפילה שליא – ישליכנה לכלבים. בהמת מוקדשין שהפילה שליא – תקבר.

בהמה שהפילה שליא – אין קוברין אותה בפרשת דרכים, ואין תולין אותה באילן, מפני דרכי האמורי.

דף ע"ז ע"ב 

העור והשליא של בהמה – אין מטמאין טומאת אוכלין. עור ששלקו והשליא שחישב עליה לאוכלה – מטמאין טומאת אוכלין. ונסתפקו האם גם עור חמור שבישלו מטמא, או שאני חמור שמאוס.

נאמר בטומאת נבילה 'בנבלתה' – ולא בעור ובעצמותיו ובגידין ובקרנים וטלפים. ונצרך הפסוק לאופן שבישלם בישול מרובה עם תבלינים (ציקי קדירה) ונעשו ראויים לאכילה.

שנינו: שליא שיצתה מקצתה אינה ניתרת בשחיטת האם – לר' אלעזר: אף שיש עמה ולד חוששים לולד אחר שהיה בשליא ונימוח, אבל קשורה בולד אין חוששין לולד אחר. לר' יוחנן: כל שיש ולד אף שאין קשור בה אין חוששין לולד אחר.

ברייתא כשיטת ר' אלעזר: אשה המפלת מין בהמה חיה ועוף ושליא עמהן – אם קשורה בהן השליא אין חוששין לולד אחר, ואינה טמאה טומאת לידה. אינה קשורה – מחמירים עליה חומר שני ולדות, שאני אומר שמא נימוח שפיר של שליא שמא נימוחה שליתו של שפיר, ולכן מספק טמאה טומאת לידה אך אין לה ימי טוהר.

הטעם שמבכרת שהפילה שליא יכול להשליכה לכלבים – שמיעוט בהמות יולדות נדמה שאינו קדוש בבכורה, וסמוך מיעוט נדמה למחצה נקבות הרי הזכרים הראויים להתקדש הם מיעוט ואין חוששים להם.

בהמת מוקדשים שהפילה שליה תקבר – שבין זכר ובין נקבה קדוש, ונמצא רוב קדוש.

כל דבר שיש בו רפואה אין בו משום דרכי האמורי, אין בו רפואה יש בו משום דרכי האמורי.

נאמר במצורע 'וטמא טמא יקרא' – צריך להודיע לרבים ורבים מבקשים עליו רחמים, וכן כל מי שאירע בו דבר צריך להודיע לרבים ורבים מבקשים עליו רחמים. ולכן תולים אשכול תמרים בדקל המשיר פירותיו קודם זמנם.

אילן שמשיר פירותיו – סוקרו בסיקרא וטוענו באבנים. טוענו – כדי להכחיש כוחו. סוקרו – אין בזה משום דרכי האמורי, שעושה כן כדי שיראוהו ויבקשו עליו רחמים.

הדרן עלך בהמה המקשה

*************

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס