דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס
אתר מסורתאתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית »
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית »
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
סיכום הדף היומי – יום שלישי ז' שבט תשע"ח
ראשי » הדף והלכה יומית » הדף היומי » סיכום הדף היומי – יום שלישי ז' שבט תשע"ח
סיכום הדף היומי – יום שלישי ז' שבט תשע"ח

לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום שלישי ז' שבט תשע"ח

מסכת עבודה זרה דף ח'

דף ח' ע"א 

אף על פי שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפלה – אם בא לומר בסוף כל ברכה וברכה מעין כל ברכה וברכה, אומר. כגון אם יש לו חולה בתוך ביתו אומר בברכת חולים, ואם צריך לפרנסה אומר בברכת השנים. ואם בא לומר אחר תפלתו, אפילו כסדר יום הכיפורים אומר.

ואלו אידיהן של עובדי כוכבים: א. קלנדא, והוא ח' ימים רצופים של איד לאחר תקופה. ב. סטרנורא – ח' ימים של איד קודם תקופה. ג. קרטיסים – יום שתפסה בו רומי מלכות (ראה ע"ב). ד. יום גנוסיא של מלכיהם (מבואר להלן דף י'). ה. יום הולדת המלך. ו. יום המיתה. לרבי מאיר בכל אופן, ולחכמים רק אם יש בה שריפה של כלי תשמישו.

יום תגלחת זקנו ובלוריתו, ויום שעלה בו מן הים, ויום שיצא מבית האסורים, ועובד כוכבים שעשה משתה לבנו – אינו אסור אלא אותו היום ואותו האיש בלבד, אבל לפניו ולאחריו מותר. וכן עם אנשים אחרים מותר אפילו אם הם משועבדים לו.

אדם הראשון ראה קודם תקופת טבת שהיום מתמעט והולך – (וגם לסובר בניסן נברא העולם, עדיין לא ראה ימים קטנים כל כך), ישב בתענית שמונה ימים קודם תקופה שמא בגלל חטאו עולם חוזר לתוהו ובוהו וזו מיתה שנקנסה עליו, משראה לאחר תקופה שהיום מאריך והולך, אמר מנהגו של עולם הוא, ועשה שמונה ימים טובים. לשנה האחרת עשה לשניהם ימים טובים, הוא קבעם לשם שמים והגויים קבעום לשם ע"ז.

ביום שנברא אדם הראשון, כיון ששקעה עליו חמה ישב בתענית ובכה כל הלילה – שמא בגלל חטאו עולם חוזר לתוהו ובוהו וזו מיתה שנקנסה עליו, וחוה בוכה כנגדו. כיון שעלה עמוד השחר אמר מנהגו של עולם הוא, עמד והקריב שור שקרניו קודמין לפרסותיו, שנברא בקומתו. והיתה לו קרן אחת במצחו, שנאמר 'מקרן' (בלא יו"ד).

רומי שעשתה קלנדא – לרבי יהושע בן לוי כל העיירות הסמוכות לה ומשתעבדות לה אסורות, שהם קונים ומביאים לבני רומי להקריב, ולרבי יוחנן אין האיסור אלא לעובדיה.

סטרנליא וקרטסים ויום גנוסיא של מלכיהם ויום שהומלך בו מלך – לפניו אסור ולאחריו מותר.

דף ח' ע"ב 

עובד כוכבים שעשה משתה לבנו וזימן כל היהודים שבעירו – אף על פי שאוכלין משלהם ושותים משלהם ושמש שלהם עומד לפניהם, מעלה עליהם הכתוב כאילו אכלו מזבחי מתים, שנאמר 'וקרא לך ואכלת מזבחו' – משעת קריאה.

וכל שלשים יום שלאחר המשתה – בין אם אמר לו הגוי שעושה את הסעודה מחמת ההילולא, בין אם לא אמר לו, אסור. מכאן ואילך – אם אמר לו מחמת ההילולא אסור, ואם לא אמר לו מותר. וכל זה עד י"ב חודש, אבל לאחר י"ב חודש מותר. ואם אדם חשוב הוא שהגוי שמח בו מאד, אסור. וקודם המשתה אסור משעה שמטילים שעורים בעריבות.

שתי תפיסות תפסה רומי מלכות – אחת בימי קלפטרא מלכתא, ואחת שתפסה בימי יונים, שעשו עמהם ל"ב קרבות ולא יכלו להם, עד ששיתפו את ישראל והתנו עמהם שאם מהם המלכים מישראל המושלים, ואם מהם המושלים מישראל מלכים, ושלחו ליוונים בדין, מרגלית ואבן טובה איזו מהן יעשה בסיס לחבירו, שלחו להם מרגלית לאבן טובה, אבן טובה ונופך, אבן טובה לנופך, נופך וספר תורה, נופך לספר תורה, שלחו להם אם כן ס"ת אצלינו וגברו עליהם. וכ"ו שנים עמדו בנאמנות עם ישראל, שדרשו 'נסעה ונלכה ואלכה לנגדך', מכאן ואילך דרשו 'יעבר נא אדוני לפני עבדו' ונשתעבדו בהם.

מאה ושמנים שנה קודם שנחרב הבית פשטה מלכות רומי הרשעה על ישראל. שמונים שנה עד שלא חרב הבית גזרו טומאה על ארץ העמים ועל כלי זכוכית, ארבעים שנה עד לא חרב הבית גלתה סנהדרין וישבה לה בחנות ולא דנו דיני נפשות, שנתרבו הרוצחים ואמרו מוטב נגלה שלא יתחייבו, שנאמר 'המקום ההוא' מלמד שהמקום גורם.

אלמלא רבי יהודה בן בבא בטלו דיני קנסות מישראל – שפעם אחת גזרה מלכות הרשעה על ישראל שהסומך והנסמך יהרג, ועיר שסומכין בה תיחרב, ותחומין שסומכים בהם יעקרו. הלך וישב בין אושא לשפרעם וסמך חמשה זקנים, רבי מאיר רבי יהודה רבי שמעון רבי יוסי ורבי אלעזר בן שמוע. וי"א גם רבי נחמיה. כיון שהכירו בהם אויביהם אמר להם 'רוצו', והוא נשאר לפניהם, ולא זזו משם עד שנעצו בו שלש מאות לולניאות של ברזל ועשאוהו ככברה.

*************

אתר מסורת גמרא הדף היומי הלכה יומית הלכות מסורת סיכום הדף היומי תלמוד בבלי
« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל masoret.co@gmail.com ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד