דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס
אתר מסורתאתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית »
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים »
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית »
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
סיכום הדף היומי – יום שלישי ט"ז אייר תשע"ט
ראשי » הדף והלכה יומית » הדף היומי » סיכום הדף היומי – יום שלישי ט"ז אייר תשע"ט
סיכום הדף היומי – יום שלישי ט"ז אייר תשע"ט

לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום שלישי ט"ז אייר תשע"ט

מסכת בכורות דף ל"ד

דף ל"ד ע"א 

אסור להטיל מום בקדשים אפילו על ידי גרמא – לפיכך לא יניח דבילה ובצק על האוזן כדי שיבא כלב ויאכלנה, שנאמר 'כל' מום לא יהיה בו.

ספק טומאה – לרבי אליעזר צריך לשומרה מטומאה ודאית. שנאמר 'ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומתי', בשתי תרומות הכתוב מדבר, אחת תרומה טהורה ואחת תרומה תלויה, והתורה אמרה שתעשה לה שימור. לרבי יהושע א"צ לשומרה. שנאמר 'לך', תרומה הראויה לך שמור, ושאינה ראויה לך לא תשמור. ולרבי אליעזר גם תרומה תלויה ראויה לך, שמא יבוא אליהו ויטהרנה.

לרבי עקיבא אין אדם מוכר את בתו לשפחות אחר אישות, ולרבי אליעזר אינו מוכרה לשפחות אחר שפחות, אבל מוכרה לשפחות אחר אישות. – ונחלקו בדרשת הכתוב 'לא ימשול למכרה בבגדו בה', שלרבי עקיבא יש אם למקרא ובְּבִגְדוֹ לשון בגד הוא. ולרבי אליעזר יש אם למסורת, וכיון שלא נאמר 'בביגדו' (עם יו"ד), אנו קורים בְּבָגדוֹ מלשון בגידה, כלומר כיון שבגד בה ומכרה, שוב לא יחזור וימכרנה.

לשמואל הלכה כרבי שמעון בברייתא – שהוא מתיר להקיז בכור שאחזו דם גם במקום שעושים בו מום, וגם לשחטו על אותו המום.

דף ל"ד ע"ב 

הצורם אוזן בבכור – לרבי אליעזר קנסוהו שלא ישחוט עולמית, ולחכמים אם נולד בו מום אחר ישחוט עליו.

מי שהיתה לו בהרת ונקצצה – טהור. קצצה במתכוין – לרבי אליעזר לכשיולד לו נגע אחר יטהר הימנו. ולחכמים אינו טהור עד שתפרח בכולו, שאז לא היה טמא גם אם היה הראשון נשאר בו, או עד שתתמעט בהרתו הראשונה מכגריס קודם שקצצה, אבל אם בשעה שקצצה היה בו שיעור נגע, קנסוהו שאין לו טהרה עולמית.

הטעם שלרבי אליעזר קנסו בבכור ולא בבהרת: שבבכור יאמר אטיל בו מום, אם יתירוהו נשכרתי, ואם לאו לא אפסיד שאמתין למום אחר, כי בין כך הייתי צריך להמתין עד שיפול מום, לכך קונסים אותו שגם אם יפול בו מום אחר לא יותר, אבל בבהרת לא יקצוץ גם אם לא יקנסוהו, שחושש שמא נגע אחר לא יוולד לו, ולא יטהר לעולם, ואפילו אם יוולד לא יועיל לו בקציצה שהוא נגוע כבתחלה, ומוטב לו להניח את זה שמא ירפא. והטעם שלחכמים קנסוהו בבהרת ולא בבכור: שקנסוהו רק במה שעשה ולא במה שלא עשה, לפיכך בבכור קנסוהו רק שלא יתיר לו מום שעשה, אבל במום אחר שלא עשה לא קנסוהו. ובבהרת נתכוין לטהר עצמו בקציצה זו, ולכך קנסוהו בקציצה זו, ונמצא טמא עולמית שמחשבים את נגעו כאילו ישנו, ומי אומר שהיה מתרפא.

חתן שנראה בו נגע – נותנין לו שבעה ימים לו ולאצטליתו ולכסותו. וכן ברגל – נותנין לו כל ימי הרגל.

קצץ את בהרתו, ונולד לו נגע אחר בימי חתנותו או ברגל – נסתפקו בגמרא אם לרבי אליעזר כבר נטהר מנגע ראשון, ולנגע שני אין מטמאין אותו עד שיעבור ז' ימים או שיעבור הרגל, או שלא נטהר מנגע ראשון כל זמן שלא טמאוהו בנגע שני. ולא נפשט.

צורם אוזן בבכור ומת – אין קונסים את בנו אחריו.

מוכר עבדו לעובדי כוכבים ומת – נסתפקו שמא קנסו את בנו אחריו, לפי שכל יום הוא מפקיעו ממצוות.

המכוין מלאכתו במועד – שמניח כרמו לבצור ואומר במועד אבצירנה שהרי דבר האבוד הוא, תאבד ולא יבצרנה, הואיל ולכך נתכוין. ונסתפקו בגמרא כשמת קודם המועד – אם קנסו בנו אחריו ולא יבצרנה במועד, או שמא לא קנסו את בנו לפי שלא עבר אביו על איסור, כיון שמת קודם המועד.

שדה שנתקווצה בשביעית – תזרע למוצאי שביעית. ניטייבה נידיירה – לא תזרע למוצאי שביעית. הטיבה, ומת – בנו זורעה, שאותו קנסו חכמים ולא את בנו.

*************

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל masoret.co@gmail.com ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד