אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
אתר מסורת
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
  • ראשי
  • מאמרים וסיפורים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • הלכות ומנהגים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • רבנים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • פולקלור
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • מתכונים
    • יהדות תימן
    • יהדות אתיופיה
    • יהדות המזרח
    • יהדות אשכנז
  • יבואו על הברכה
  • הבלוג של אורית
    • גרפולוגיה
    • חכמת הפנים
    • שפת גוף
    • תרפיות
  • צור קשר
סיכום הדף היומי – יום שלישי כ"ג שבט תשע"ט
ראשי » הדף והלכה יומית » הדף היומי » סיכום הדף היומי – יום שלישי כ"ג שבט תשע"ט
סיכום הדף היומי – יום שלישי כ"ג שבט תשע"ט

לעילוי נשמת הגאון ר' פינחס ב"ר בנימין ביינוש זצ"ל

בס"ד

יום שלישי כ"ג שבט תשע"ט

מסכת חולין דף ס"ג

דף ס"ג ע"א 

עוף 'שקיטנא' יש בו ג' מינים: המין ששוקיו ארוכות והוא אדום – מותר, וסימנך מורזמא (עוף הידוע ככשר ודומה לו). המין שרגליו קצרות וגופו אדום – אסור, וסימנך כהן ננוס פסול לעבודה. המין ששוקיו ארוכות וגופו ירוק – אסור, וסימנך [עוף שנפל לאש ונעשו מעיו] ירוקין פסולין.

'שלך' האמור בתורה בעופות הטמאים – זה השולה דגים מן הים. 'דוכיפת' – שהודו כפות, והוא הביא שמיר לבית המקדש.

כשהיה ר' יוחנן רואה 'שלך' אמר: 'משפטיך תהום רבה', כשהיה רואה נמלה אמר: 'צדקתך כהררי אל'.

עופות 'לקני' ו'בטני' – מותרים. 'שקנאי' ו'בטנאי' – במקום שלא שכיח פרס ועזניה ואין לחשוש שאלו הם (שיש להם סימן אחד לטהרה כמותם) נהגו לאכלם ומותרים, ובמקום ששכיח פרס ועזניה נהגו שלא לאכול ואסורים.

'קואי' ו'קקואי' – אסורים. 'קקואתא' – מותר, אך בא"י סברו שאסור והלקו את האוכלו, וקוראים אותו 'תחוותא'.

'תנשמת' האמורה בתורה בעופות הטמאים – היא 'באות' שבעופות, ונקראת קיפוף, וזו האמורה בין ח' שרצים היא 'באות' שבשרצים, ונקראת קורפדאי, שאחת מי"ג מדות שהתורה נדרשת בהן היא: 'דבר הלמד מענינו', ולכן מפרשים בכל מקום לפי עניינו.

'קאת' האמורה בתורה – זו הקוק. 'רחם' – זו שרקרק, ונקרא רחם מפני שכיון שבא באו רחמים לעולם (גשמים), והיינו כשעומד על איזה דבר ושורק (שרקרק), ומקובל שאם ישב על הארץ וישרוק יבא משיח, שנאמר 'אשרקה להם ואקבצם', ומה שהיה מעשה שישב ושרק ונפלה עליו אבן גלל וריצצה את מוחו – שקרן היה.

'עורב' – זה עורב שחור, כאמור 'קווצותיו תלתלים שחורות כעורב'. 'את כל העורב' – להביא עורב העמקי, דהיינו לבן כאמור 'ומראהו עמוק מן העור' כמראה חמה העמוקה מן הצל. 'למינו' – להביא עורב הבא בראשי יונים, כלומר שראשו דומה לראש של יונה.

'הנץ' – זה הנץ. 'למינהו' – להביא בר חיריא, דהיינו שורינקא.

'החסידה' – זו דיה לבנה, ונקראת כך מפני שעושה חסידות עם חברותיה. 'האנפה' – זו דיה רגזנית, ונקראת כך מפני שמנאפת על חברותיה.

דף ס"ג ע"ב 

לדעת רב כ"ד עופות טמאים נמנו בתורה – בספר ויקרא נאמרו עשרים, ובד' מהם נאמר 'למינה' 'למינה' 'למינו' 'למינהו' להוסיף עוד עוף, הרי אלו כ"ד. ו'דאה' שנאמרה בויקרא היא 'ראה' האמורה במשנה תורה (דברים), שאילו בא הכתוב במשנה תורה להוסיף מדוע נשמטה דאה. וכן 'איה' האמורה בשניהם היא 'דיה' האמורה במשנה תורה, שאילו בא להוסיף מדוע בויקרא נאמר 'למינה' ב'איה' ובמשנה תורה ב'דיה', וחזרה התורה על שני השמות (איה ודיה) כדי שלא תתן פתחון פה לבעל דין לחלוק, שלא תהא אתה קורא איה והוא קורא דיה אתה קורא דיה והוא קורא איה.

נשנו הבהמות הטמאות במשנה תורה – כדי להוסיף 'השסועה', ונשנו העופות מפני 'הראה', אך בבהמות היינו להוסיף ובעופות היינו רק לפרש כנ"ל.

לדעת רב אבהו רק כ"ג עופות טמאים נאמרו, שאמר 'ראה' – זו איה, ונקראת כך מפני שרואה ביותר, כאמור 'נתיב לא ידעו עיט ולא שזפתו עין', ועומדת בבבל ורואה נבלה בארץ ישראל, ובהכרח שלדבריו 'דאה' ו'ראה' ו'דיה' הכל אחת היא, שהרי משנה תורה בא להוסיף.

איסי בן יהודה אומר: מאה עופות טמאין יש במזרח, וכולן מין איה הן.

ז' מאות מיני דגים טמאים יש, וח' מאות מיני חגבים טמאים, ועופות טמאים כ"ד הן, ולעופות טהורים אין מספר.

לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה – שגלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שבהמה טמאה מרובה מן הטהורות – לכך מנה הכתוב הטהורות, וגלוי וידוע לפניו שעופות טהורים מרובים מהטמאים – לכן מנה הטמאים.

עוף טהור נאכל במסורת, ונאמן הצייד לומר עוף זה טהור מסר לי רבי הצייד, והיינו שהיה אותו רב בקי בהן ובשמותיהן (וממילא מוכח שהכוונה לרבו צייד ולא לרבו בתורה).

*************

« פוסט קודם
פוסט הבא »

השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
תוכן אחרון באתר
  • ליקוטים וסיפורים נפלאים לפרשת בא תשפ"ה – מאת ר' ברוך רובין הי"ו
  • סיכומי הדף היומי – סנהדרין דף מ״א – מ"ב
  • הלכות לשון הרע הלכה יומית – כ"ז טבת – כ"ח טבת – כ"ט טבת – א' שבט
  • הנחות בקיום המצוות – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
  • דבר תורה לפרשת בא – מאת הרב איתי אליצור שליט"א
שלשה עשר עיקרים
מצוות עשר זכירות
מה זה אתר מסורת?

אתר "מסורת" הינו אתר להאדרת מורשת ישראל ומטרתו לשמר, להחיות ולאחד בין התרבויות השונות בעם ישראל.
האתר נבנה בתקווה ובציפייה לשיתוף פעולה מכם הגולשים המעוניינים להיות שותפים לשורשים ולמנהגי אבותינו נע"ג ,
אתם מוזמנים לשתף אותנו בידע ובנסיון שלכם, יחד נוכל להתפתח ולהנגיש לכל חלקי העם את הדברים היפים שבנו.

What is the Masoret website?
The "Masoret" website is a site dedicated to the glorification of Israel's heritage. It's purpose is to preserve, revitalize and unite the different cultures of the Jewish people..
The site was built with the hope and expectation of cooperation from all users who wish to share the roots and customs of our forefathers

תנאי השימוש מסורת.סי או

עצם הגלישה והשימוש באתר הינו הודאה על הסכמה לתנאי השימוש. התכנים באתר נשלחים ע"י הגולשים ובאחריותם בעניין זכויות יוצרים ותוכן. אם בכל זאת ישנו תוכן השייך לך או שאתה בעל הזכויות או כל תוכן פוגע אנא פנה אלינו דרך "צור קשר", או במייל [email protected] ,  ונסירו מיידית. תודה על שיתוף הפעולה.

The use of the Website and the use of the Site constitutes an admission of acceptance of the Terms of Use. The contents of the site are sent by the users and are their responsibility as far as copyright and content. If you see content that belongs to you or that you own the rights to, or any offensive content, please contact us via "Contact Us" and we will remove it immediately. Thank you for your cooperation.

© כל הזכויות שמורות לאתר מסורת
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס